בשבוע הבא יתחילו ימי בין המצרים, שלושה שבועות שבהם על פי המסורת העם היהודי מתאבל על חורבן ירושלים. תחילתם בצום שבעה עשר בתמוז, היום בו נפרץ המצור בן השנתיים על העיר במצב בו הייתה נתונה, ומשם קצרה הדרך לתשעה באב, היום בו שרפו נבוכדנצר וחייליו הבבלים את בית המקדש.
חמישה ימי צום נקבעו במהלך הדורות בלוח השנה העברי, ארבעה מהם לזכר חורבנה של ירושלים. צום עשרה בטבת הוא תחילת המצור – י"ז בתמוז הבקעת חומות העיר, תשעה באב חורבן בית המקדש וצום גדליה מסמל את סופיות מלכות ירושלים, החורבן והגלות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
לכאורה, סבל העם היהודי במהלך ההיסטוריה מאסונות כבדים יותר. די אם נזכיר אירוע שהתרחש כמאה שנה לפני חורבן ירושלים – גלות עשרת השבטים בה הוגלו מן הארץ 90 אחוז מהעם ושעד היום נעלמו – ולזכר האירוע הזה לא נקבע ולו יום צום אחד.
מה יש בה בירושלים שלזכר חורבנה קבעו לנו חכמינו ארבעה ימי צום? ירושלים מככבת במקרא בשמה כ-670 פעמים, עוד למעלה מ-150 פעמים מוזכרת ציון ועוד עשרות רבות של פעמים היא רמוזה או מוזכרת בכינויי אהבה שונים. ירושלים היא עיר, אך היא הרבה מעבר לכך – היא רעיון והיא ייעוד שכל ההיסטוריה היהודית מקופלת בתוכו. ירושלים היא תקווה והיא משאת נפש כל הדורות והיא חלום שמתגשם.
גורמי ביטחון רבים אוהבים לייחס לעיר הזאת ולהר הבית שבתוכה את התואר "המקום הנפיץ ביותר", אך דווקא הנביאים ראו בה מרכז חזון – המקום שנפיץ ממנו את האור. הפצת אור והארת פנים דורשים מאיתנו הרבה מאוד ענווה ועוד יותר יכולת הכלה. כולנו נבראנו בצלם אלוהים ובכל זאת, ואולי דווקא בגלל זה, כולנו נבראנו שונים ומגוונים.
העיר העתיקה – "המקום הנפיץ ביותר" (צילום: מוחמד מוסא שהואן, מתוך ויקפידיה)
רוצים להישאר מעודכנים?
אין דבר יפה יותר מלצעוד ברחובות ירושלים. רחובות העיר מתברכים במהלך השנה במצעדים יפים ומאירים. סוד ההצלחה של מצעד הוא ביכולתו לסחוף לתוכו תגובות של נועם ואהבה של עוברי אורח כלפי הצועדים. ככל שהצועדים באים כדי לתת מעצמם שפע של נתינה, שפע של מאור ושפע של אנרגיות חיוביות, כך כמהים הפנים אל הפנים. "סובו ציון והקיפוה – ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה". צועד שמגיע ממקום של "אני ואפסי עוד", הנני כאן ואין זולתי, שבא ממקום של כוחנות ואדנות, גורם לאנשים לסלוד ממנו ומעורר מדונים – "צדו צעדינו מלכת ברחובותינו קרב קיצנו".
בשבוע שעבר צעדו אלפי צעירים ובני משפחה ברחובותיה של ירושלים העתיקה במקום ריקוד הדגלים שבוטל ביום ירושלים. פגשתי רבים מהם וראיתי על פניהם שמחה אמיתית ואוהבת כלפי ירושלים וכלפי הדגל והמדינה. לעומתם היו כאלו שהעדיפו לכלול בתפריט הצעידה שלהם דברי שנאה ונאצה. הללו הוסיפו כבוד והיללו חיללו את העיר – אלו קיימו "שישו את ירושלים גילו בה" ואלו "שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו. על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו".
יומיים לפני המצעד ברחובות העיר הושבעה בכנסת ממשלה חדשה בירושלים. הממשלה שהושבעה מעוררת רגשות מעורבים – יש השמחים בה ורואים את האחדות ואת השינוי המיוחל שהיא מביאה באמתחתה, ויש הכועסים על רוח שנאה שעלתה ממי ששולח אחרים במריצה אל המזבלה או מהקמתה על אדני שקר. מהרגע שהיא הוקמה היא הממשלה של כולנו ועלינו להתפלל להצלחתה כי הצלחתה הצלחתנו. אך בזאת תיבחן הממשלה בדיוק כמו הצועדים במצעד. אם תדע להפגין ענווה, הכלה ואחריות, הרי היא תוכל להוסיף טוב ולאחד את כולנו, אך אם תבחר בדרך ההתנשאות וכוחנות, מהר מאד תבריח מעצמה כל בדל של אמון ונפילתה קרובה.
ההתנשאות והשנאה יונקים ממקור אחד. ירושלים עיר ציון עיר שלום היא העיר שחוברה לה יחדיו. ביכולתה להביא לחורבן אך ביכולתה ליצור חיבורים מופלאים. לחגוג את ירושלים ולבנות את ירושלים עושים באהבה או לא עושים בכלל. זה בידינו וזה בנפשנו וזה בהמנוננו – בתקוותנו שעוד לא אבדה – ארץ ציון ירושלים.
הכותב הוא יהודה גליק, ח"כ לשעבר, יו"ר קרן שלום ירושלים
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אבי
יהודה היקר…חצי מדברך נכונים. וחצי מעופשים…וחבל