הצורך בשלטון קהילתי מקומי – כי להקים ממשלה זה לא מספיק | דעה

ביום ראשון האחרון קמה הממשלה החדשה. ניתן להסכים איתה או לא, אך דבר אחד ברור: תהא הממשלה אשר תהא, היא לא תהיה מסוגלת לפתור את כל האתגרים של התושבים לבדה, אלא תהיה חייבת את עזרתם של התושבים – שצריכים לקחת אחריות ולהציב על סדר היום את הדברים שחשובים להם, ואז גם יקבלו ממנה את הסמכות לממש דברים אלה.

ממשלת ישראל היא הריכוזית ביותר בקרב מדינות ה-OCED, כלומר היא מאצילה הכי פחות סמכויות לעיריות, למועצות המקומיות, למִנהלים הקהילתיים, לבתי הספר ולכלל הארגונים הציבוריים שפועלים תחתיה ברמה המקומית.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

הריכוזיות שקיימת כאן גורמת לתושבים להרגיש שאין מי שידאג להם אישית. במקרים רבים, נבחרי הציבור הקרובים אליהם ביותר, בין אם אלו ועדי הישובים, חברי המועצות המקומיות, או בירושלים – חברי הנהלות המִנהלים הקהילתיים, אשר נדרשים לרוב לבצע החלטות ממשלה מנותקות מהשטח, ללא יכולת של התושבים לערער עליהן או לטייב אותן, זאת למרות שהם נבחרי הציבור שמכירים טוב מכולם את התושבים שלהם ונמצאים איתם בקשר הקרוב ביותר.

בתקופת הקורונה הדבר בלט במיוחד. משרד הבריאות לא הצליח לקבל החלטות נכונות בנוגע לסגרים דיפרנציאלים לפי שכונות או בנוגע לסגירת בתי ספר, ואנחנו, כתושבים, נדרשנו להיאבק ולהפגין כדי שיפתחו את בתי הספר בבית הכרם כאשר התחלואה ירדה לסף נמוך דיו. ולמה? פשוט מאד, כי למשרד הבריאות ולמשרד החינוך פשוט אין ולעולם לא תהיה יכולת יכולת לאכוף כל פרט קטן באלפי שכונות ויישובים. כאשר לא נותנים למנהיגות המקומית להחליט, ההחלטות אינן תואמות את המציאות בשטח.

הממשלה הקודמת: זוכה לכ-33 אחוזים מאמון הציבור בלבד (צילום: אמיל סלמן)

הבעיה ידועה, ואפילו המפלגות המקימות את הממשלה ה-36 הבטיחו כי יפתרו זאת במצעים שלהן, באופן הבא:

תקווה חדשה: "ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם המערבי, ומעמד השלטון המקומי שלה חלש מאוד בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות. משבר הקורונה הוכיח כי השלטון המרכזי אינו מסוגל לתת מענה אפקטיבי בשעת חירום, אך הדבר נכון גם בשגרה. ניישם רפורמה בשלטון המקומי שתעניק סמכויות נרחבות לרשויות בהדרגה ולפי יכולותיהן. רשות שתדע לשאת באחריות תיהנה מסמכות ותשוחרר מהצורך לקבל אישור ממשרד הפנים לניהול ענייניה. העברת הסמכויות ומתן האוטונומיה יהא במגוון נושאים: חינוך, תחבורה, שירותי הדת, השיטור המקומי ועוד".

יש עתיד: "נדאג להאציל סמכויות לרשויות המקומיות להתמודדות עם משבר הקורונה ולתמוך ברשויות, כלכלית ותפעולית, על מנת להוציא לפועל את תכונותיהן".

ימינה: "נמשיך להרחיב את החופש של קהילות להקים בתי ספר חדשים" ו-"אנו מאמינים בחשיבות פעילותם של ארגונים ועמותות לסיוע ולהתנדבות. נעודד פעילויות רווחה בתוך הקהילה ובאמצעותה".

עכשיו, כשחלק מהמפלגות הללו מרכיבות את הממשלה, הן חייבות לעמוד בהבטחות שלהן. במציאות בה השלטון המקומי זוכה ל-56 אחוזי אמון מהציבור, בעוד הממשלה רק 33 אחוזים והכנסת 29 אחוזים*, ברור לכל שהשלטון המקומי, על כל רובדיו, מהמחזות דרך העיריות וכמובן עד המִנהלים הקהילתיים, נדרש לקבל סמכויות נרחבות יותר להחליט מה נכון לתושבים ומה לא, לפי מה שהתושבים עצמם אומרים להם.

הממשלה לא צפויה לוותר על סמכויותיה בקלות, ולכן גם לנו, המתמודדים למִנהלים, ולתושבים יש אחריות לדרוש לקבל אותן. הצעד הראשון הוא להביע אמון בבחירות למִנהלים הקהילתיים שיתקיימו בעוד שלושה שבועות. אם נצא ונבחר באחוזים משמעותיים, יהיה זה האיתות הראשון לממשלה שאנחנו מאמינים בהנהגה מקומית.

*הנתונים מתוך מחקר "השלטון המקומי בישראל", אריאל פינקלשטיין, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הכותב: רון לרמן, הוא פעיל חברתי בבית הכרם, יו"ר-מייסד בית הוועד, מתמודד למינהל הקהילתי.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]