יש יתרונות לגור באזור שוקק חיים בו קיים שילוב בין מגורים ועסקים כמו בית קפה או פאב שכונתי. עם זאת, המחיר שעלולים לשלם תושבי המקום עלול להיות גבוה, כאשר עסקים מסוג זה גורמים לרעש מתחת לחלונות הבית, החל מהפעלת מוסיקה רועשת, המולת הבליינים וכלה ברעש מטריד המופק ממתקנים תעשייתיים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
כיצד רעש משפיע על איכות חיינו: רעש יכול להיות מקור משמעותי לפגיעה באיכות החיים, כאשר תושבים משלמים מחיר כבד, לרבות משפחות לילדים קטנים, קשישים וציבור העובדים שנפגעת שגרת יומם עקב מחסור בשעות שינה. נתוני סקר מקיף שערך מינהל קהילתי לב העיר בשכונות שונות במרכז ירושלים, מלמד כי מטרד רעש הוא הבולט ביותר מעל כל מפגע אחר שקיים באזור, הגורם לחיכוכים בין תושבים ועסקים. במקרים מסוימים תושבים אף מדווחים על עוצמת רעש "מחרישת אוזניים" ו"מרעידה בתים" הפוגעת באופן אנוש בחייהם.
המשרד להגנת הסביבה מגדיר זיהום רעש כקול לא רצוי והפרעה סביבתית. לרעש מגוון רחב של השפעות על הגוף והנפש של האדם. הרעש מעיק על העצבים, מגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, מעייף ופוגע בכושר הריכוז. בהתאם לכך, סעיף 2 לחוק העיקרי למניעת מפגעים קובע כי חל איסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר מכל מקור כלשהו, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום. בנוסף, תקנות עזר מקומי מגדירות את הקריטריונים שבאמצעותם ניתן להגביל רעש אובייקטיבי או סובייקטיבי.
כיצד לגרום לנציגי הרשויות השונות לפעול: בטרם פונים לרשויות האכיפה, מומלץ ליצור קשר ישיר עם מנהלי בית העסק ולבקש להסדיר עמם דרכי טיפול במפגעי הרעש. ניתן אף להיעזר בגורם מקשר ומגשר כמו המינהל הקהילתי. מעבר לקידום הסדרים נקודתיים בין הצדדים להגבלת רעש או פתרונות אקוסטיים, למינהל הקהילתי יכול להיות גם חלק בהנעת פרויקטים משותפים עם העירייה במרחב הציבורי למען קידום שכנות טובה, החל מתליית שילוט מחוץ לעסקים בבקשה לשמור על השקט, להתחשבות בתושבי המקום, וכלה בפרויקטים משותפים לטיפוח המרחב שמעודדים את הקשר והדיאלוג בין הצדדים.
במידה ופנייה ישירה לבעלי העסק לא הועילה, חיוני לערב את נציגי הרשויות השונות. פתיחת פנייה במוקד 106 לזימון שיטור עירוני או במוקד 100 למשטרה, מאפשרת טיפול נקודתי ברעש. ככל שבית העסק גורם למטרדי רעש באופן תדיר, ניתן לפנות לשוטר הקהילתי, לממונה על רישוי עסקים בעירייה ולמחלקת איכות הסביבה, שבסמכותם למדוד את עוצמת הרעש ולהורות על טיפול, תגבור האכיפה ואף זימון העסק לשימוע. במקביל, קיימת גם אפשרות לפנות לערכאות משפטיות בתביעה להפסקת מטרד הרעש ואף למתן פיצויים על הסבל שנגרם. בכל דרך פעולה אשר רוצים לנקוט מומלץ לפנות יחד עם דיירים נוספים אשר סובלים מאותו המטרד, כאמצעי לחץ משותף לטיפול בבעיה.
הניסיון מלמד כי כאשר האיזון מופר בין תושבים ועסקים, שני הצדדים מפסידים. על הרשויות מוטלת החובה להציב קווים אדומים ולאכוף את החוק על מנת לאפשר יחסי גומלין תקניים בין הגורמים השונים הפועלים במרחב, באופן המאפשר לעסקים להתפרנס לצד שמירת איכות חייהם וזכותם הבסיסית של התושבים לנוח ולישון.
הכותב הוא ד"ר אופיר לנג, העומד בראש מינהל קהילתי לב העיר האחראי על מרחב מרכז העיר, נחלאות, השוק, שערי חסד ומשכנות האומה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תושב רמות
מה עם המסגדים ?למה כל המשפחה צריכים להתעורר כל יום בנ4:30 בבוקר ?!
אריאל
מה עם הצפירה לפני שבת בימי שישי? זה לא הכרחי לדתיים ומזיק לחילונים.