ירושלים היא בין הערים הפקוקות והעמוסות ביותר בארץ ובעולם. לצד תוכניות המקדמות הסעת המונית – תחבורה ציבורית כמו קווי רכבת קלה, בשנים האחרונות יוצאות לפועל תוכניות של בניית מחלפים, סלילת כבישים וכריית מנהרות – במטרה לצמצם את הפקקים ואת עומסי התנועה. מנגד, עולה השאלה – האם לא מדובר בפתרון זמני, סוג של פלסטר, כאשר הפתרון האמיתי נמצא בקידום של תחבורה ציבורית איכותית?
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
יוסי סעידוב, מייסד ארגון "ברחובות שלנו" – לקידום תנועה ועירוניות בישראל, אומר בשיחה עם "כל העיר" כי "ישנן השקעות ענק בעיר לתשתיות כלי הרכב הפרטיים – כבישים חדשים, מנהרות וחניונים. בתחבורה אין 'גם וגם'", מבהיר סעידוב, "ברגע שמשקיעים בתשתיות של הרכב הפרטי מעודדים את הציבור ובעיקר את המגיעים לעבוד בירושלים להשתמש ברכב הפרטי. ככל שמוסיפים תשתיות לרכב הפרטי – כבישים, מנהרות וחניונים, מעודדים את הציבור להשתמש בו".
"בכל העולם מבינים שתוספת כבישים זו תוספת פקקים", מדגיש סעידוב, "ועיר מתקדמת זו עיר שאינה פקוקה, ולכן מפחיתים את השימוש ברכב הפרטי בתוך העיר. בירושלים הרוב המוחלט של הציבור נע בתוך העיר בתחבורה ציבורית או ברגל, המיעוט נע ברכב פרטי – ועדיין הוא מקבל מרחבים ציבוריים באופן לא פרופורציונלי".
יוסי סעידוב (צילום: שי חמד)
שיקוע פת. בסוף החודש ייפתח לטובת הנהגים והנהגות שיקוע פת בצומת פת-הרצוג-גולומוב, הסואן והעמוס. במתחם מבוצעות במקביל העבודות להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה. כפי שפורסם לאחרונה ב"כל העיר" העבודות להפרדה מפלסית של צומת פת יצאו לדרך במהלך שנת הקורונה, וב-30 במאי, צפויה להיפתח המנהרה שנחפרה בצומת לנסיעת כלי רכב, אשר אמורה להוביל להקלה משמעותית ומידית בעומסי התנועה הקיימים כיום באזור, ועל מנת ליצור הפרדה בין כלי הרכב הפרטיים לתחבורה הציבורית – נבנה מעבר תת קרקעי לרכב בציר הרחובות הרצוג וגולומב. לאחר פתיחת המנהרה, הצפי המסתמן של סיום העבודות בצומת במלואן, בין השאר, השלמת עבודות הפיתוח הסביבתי על ידי חברת מוריה צפויות להסתיים בחודש אוגוסט 2021.
הפרדה מפלסית בצומת פת (צילום: מולי גבאי, באדיבות דף הפייסבוק שבתשתיות)
מנהרת אשר וינר. העבודות לכריית המנהרה שתחבר בין תלפיות לבין ארמון הנציב, בכביש דרך חברון, החלו כבר לפני כשנתיים. העבודות כוללות שדרוג הכביש והקמת הפרדה מפלסית המתארכת לכ-300 מטרים. העבודות נפרסו לתקופת זמן של כשלוש שנים וחצי, ומרביתן יבוצעו מתחת לקרקע.
מנהרת אשר וינר (צילום: טל נתנאל-נוריאל)
כביש 16. מנהרה נוספת, שכרייתה הסתיימה לאחרונה ושתקצר את הדרך לנוסעי התחבורה הפרטית לבאים לירושלים, היא מנהרת כביש 16. הכביש שהעבודות לסלילתו החלו לפני יותר משנה נועד לשמש כניסה מהירה נוספת לירושלים מכיוון דרום-מערב, אשר תחבר בין מחלף מוצא לשכונות דרום-מזרח העיר, וצפוי להוות כניסה מרכזית שנייה לעיר ממערב ולהתפצל ממחלף מוצא עד לחיבור עם כביש בגין. הכביש שאורכו כשישה קילומטרים, יכלול שתי מנהרות שיעברו תחת השכונות יפה נוף והר נוף, וכן שלושה מחלפים: באזור מוצא (כביש 1), נחל רבידה (גבעת שאול) ורחוב בייט בירושלים (סמוך למרכז הרפואי שערי צדק). בחודש מרץ הסתיימה כריית המנהרה האחרונה במסגרת בניית הכביש, ובימים אלו ממשיכות העבודות במהירות על מנת לעמוד בלוח הזמנים שנקבע ולפתוח את הכביש עוד במהלך שנת 2022 לציבור הנוסעים.
כפי שפורסם בעבר ב"כל העיר" כריית מנהרת כביש 16 גררה ביקורות רבות וקשות מצד תושבי השכונות המתגוררות בסמיכות אליו, ובמיוחד מתושבי שכונת יפה נוף שטענו כי במסגרת עבודות הפיצוץ לכריית המנהרות של כביש 16 בהר – נגרמו סדקים בקירות דירותיהם. כמו כן, התושבים מחו ודרשו להפסיק את עבודות כריית המנהרה בשעות הלילה, לטענתם בשל מפגעי הרעש כתוצאה מהעבודות.
מנהרות הגבעה הצרפתית. אזור נוסף שיכלול כארבע מנהרות לטובת משתמשי התחבורה הפרטית הינו בגבעה הצרפתית, שנמצאת בימים אלה בשיא עבודות התשתית של הרכבת הקלה. מדובר בצמד מנהרות דו-מסלוליות בעלות שני נתיבים לכיוון מעלה אדומים (ממזרח למערב ובחזרה), ובצמד מנהרות חד-מסלוליות, מכיוון רמות לפסגת זאב ולנוה יעקב, וחזרה. המטרה המרכזית של הפרויקט היא להפחית ולהקל בצורה משמעותית את עומסי התנועה והפקקים שבאזור צפון העיר וצומת הגבעה הצרפתית, שמנקזת אליה תנועה ממעלה אדומים, פסגת זאב, נוה יעקב, וכו'. ומבלי לעבור בתוואי הרכבת הקלה. כמו כן, באמצעות המנהרה ייהנו הנוסעים ממעלה אדומים מדרך ללא רמזורים עד לתל אביב. העבודות נפרסו על פני ארבע שנים – לפי הפרסומים הצפי לפתיחת שימוש המנהרות לרווחת הנוסעים ברכב הפרטי הינו בשנת 2022, זאת במידה אם לא יהיו עיכובים שונים.
צומת אורה. מדובר בתוכנית להקמת מנהרות בצומת הסמוך למושב אורה, אולם לפרויקט זה מתנגדים שורה של גופים, בהם ארגוני טבע וסביבה. לפי התוכנית ההצעה היא להקים הפרדה המפלסית בצומת אורה באמצעות מערכת של שתי מנהרות נפרדות, לכל כיוון, שבהן תחלוף התנועה בין דרך קוליץ (כביש גבעת משואה) לכביש הגישה להדסה עין כרם (כביש 396). אך, לאחר התנגדויות רבות ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ביטלה את החלטת הוועדה המחוזית ירושלים, שאישרה את התוכנית להפרדה מפלסית בצומת אורה, והחליטה כי הפרויקט יחזור לתיקונים והשלמות. במהלך החודש הבא צפוי להתקיים דיון נוסף במועצה הארצית בנושא.
חניונים. מצוקת החניה בעיר מוכרת לבעלי הרכב הפרטי, במיוחד באזורים המרכזיים – שוק מחנה יהודה, מרכז העיר, נחלאות, העיר העתיקה, תלפיות ועוד. על מנת להקל על בעיות החניה בירושלים לאחרונה נפתחו כשלושה חניונים חדשים לרווחת משתמשי התחבורה הפרטית.
בחורף נחנך החניון החדש שנבנה ברחוב ברל לוקר בשכונת פת, הכולל 48 מקומות חניה – החניון הוכשר על ידי העירייה, בין השאר על רקע עבודות התשתית המתקיימות באזור, במסגרתן הופקעו חניות מתושבים. בנוסף, נפתח לפני כחודש חניון הפטריארכיה הארמנית בעיר העתיקה לאחר כשנה של עבודות. החניון שבנוי על שטח של כשישה דונמים, מכיל כ-180 מקומות חניה על מנת לתת פתרון למצוקת החניה באזור העיר העתיקה. ומתחם חניות נוסף שנפתח לא מזמן בירושלים הוא בחניון שערי צדק הישן, שמופעל כחניון ציבורי עם כ-155 מקומות חניה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בעיר של מיליון תושבים
כל החניונים החדשים החדשים שעשו לא שווים כלום
חחח
זה לא תל אביב פה זה לא הסגנון והאוכלוסיה לרדת מהרכב.
גם כשאין חניה תראה 100 נהגים מסתובבים כמו משוגעים מחכים שמישהו יצא
אבי
אין תחבורה ציבורית בישראל ולא תהיה גם בטווח הנראה לעין לכן לפחות המינימום שיפתחו את התחבורה הפרטית
מח
עם כל עבודות שיש בעיר עד שיסיימו לא ישארו רכבים לאנשים אלו יהיו גורטאות שבורות . אני נוסע עם רכב פרטי בשטח יש פחות בורות מאשר בכבישים בעיר . על זה הכתבים לא רושמים כלום עירייה ביזיון שנותנים לקבלנים לעשות מה שהם רוצים
ירושלמי פעיל תחבורה ציבורית
בלבול מוח!
תחבורה ציבורית ללא אפשרות לרכבים פרטיים מתאים רק לאזור מסחר! בשום אופן לא מתאים לאזור מגורים (או משולב) ובוודאי לא על חשבון צירים ראשיים.
בכל העולם הרכבות הם רק באזורי המסחר הפקוקים (וגם זה תת קרקעי…), באזורי המגורים יש חניה וכבישים בשפע, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא ימכור את הרכב הפרטי שלו, מקסימום יסכים לנסוע לעבודה עם תחבורה ציבורית.
בנוסף בכל הקשור לתפעול התחבורה הציבורית אי אפשר לסמוך על משרד התחבורה המושחת והרקוב.
בור ללא תחתית
כל המנהרות בירושלים יכלו לשמש מזמן כרכבת תחתית.
עכשיו תוסיפו את החיסכון של הרכבת הקללה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם.
תורידו אוטובוסים ותוסיפו תשתיות ירוקות מעל התוואי.
מה קיבלנו ; עיר מודרנית עם יותר תיירים, יותר איזורי מסחר, לינק ישיר לרכבת לתל אביב , פחות עומסי תנועה , פחות תאונות דרכים, לא היו גורמים לנזק 20 שנה של חפירות רכבת קללה.
ירושלמי
מה יעזרו כל המנהרות והמחלפים אם בסופו של דבר אין חנייה?
תפתחו את חניוני מרכז העיר 24\7 במחיר מוזל בלילות ובסופ"ש,כמו שנהוג בתל אביב למשל, תסגרו כניסה למרכז העיר למי שלא ירושלמי במהלך השבוע,שישתמשו בחניונים של הרכבת הקלה,גם ככה ברובם מגיעים לציר יפו עיר עתיקה עד השוק.ותפסיקו לעבוד במונחים של עשרות שנים על כל קו של רכבת קלה,זה פשוט נהיה מגוחך לראות שכל עבודה שבכל מקום בעולם תקח עד שנה פה מדברים ב10 שנים ומעלה.
Werty
כל זה טוב ויפה, אבל למה העיריה עדין מחכה שהכבישים יקרצפו את עצמם לפני שהם סוללים אותם מחדש?
שמיון
השאלה שנשאלה איננה אלא הטעית הקורה. מדטבר באמתעים משלימים כדי להתמודד עם הפקקים.
יהודי חרד.
להחזיר ירושלים לתקופת האבן ,מאז שחזרו היהודים העיר משנה פניה באופן שלא נשאר כלום מהעבר שלה.
מומו
שכחו את מנהרות הר גלה
תושבת
וגם את היציאה מנווה יעקב
תושבת זועמת מקטמון ט'
הזכרתם את השיקוע של צומת פת? לכבודו – ביטלו תחנת אוטובוס המשרתת שכונה של כ10,000 תושבים, רבים מהם בלי רכב ציבורי, אמהות וילדים, קשישים ואנשים מוגבלים – כולם נאלצים ללכת עוד 200 מ', בשטח חשוף לגמרי ובעלייה, לתחנה ה'קרובה'… כנראה האנשים, משתמשי הקצה – פשוט שקופים בעיני מקבלי ההחלטות (כמה מהם ראו אוטובוס מבפנים בחייהם הבוגרים?)
יעל
מנהרות הגבעה הצרפתית – שנים של עבודות רועשות, מאובקות. בנוסף, בלי קירות אקוסטיים בעתיד, שישמרו על איכות החיים של התושבים . בושה.