יום ירושלים 2021: התבערה שהתרחשה בעיר רק לפני כשבועיים, שכללה קטטות בין יהודים קיצוניים לבין ערבים קיצוניים, שיקפה כנראה עד כמה המציאות בין מערב העיר לבין מזרח העיר היא שברירית ונפיצה. גם 54 שנה אחרי מלחמת ששת הימים, שבה ישראל כבשה את ירושלים המזרחית וסיפחה בכך עשרות אלפי תושבים פלסטינים, המרקם המאוחד הגיאוגרפי של העיר, מתורגם לחיי יום-יום מעורבים אך עדיין מתוחים, שמושפעים מתנודות פוליטיות ארציות ובינלאומיות.
לקראת יום ירושלים 2021, שיצוין ביום ראשון בערב (9.5) וביום שני (10.5), מפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות דוח מיוחד על העיר – "על נתונייך ירושלים 2021 – מצב קיים ומגמות שינוי", שנכתב על ידי החוקרת הבכירה ד"ר מאיה חושן והחוקרת מיכל קורח. הדוח משרטט תמונה עדכנית של ירושלים במגוון רחב של נושאים – בהם אוכלוסיה, תעסוקה, חינוך ובינוי, כאשר המקור העיקרי לנתונים בדוח הוא השנתון הסטטיסטי לירושלים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בראשית הדוח מצוין כי ירושלים היא, כידוע, העיר הגדולה ביותר בשטחה בהשוואה לערים הגדולות בישראל. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 126 קמ"ר, כאשר 47 אחוזים ממנו נחשב לשטח בנוי ו-53 אחוזים לשטח פתוח. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 118 קמ"ר, של חיפה – 73 קמ"ר, של ראשון לציון – 62 קמ"ר, של תל אביב – 54 קמ"ר ושל מעלה אדומים השכנה – 49 קמ"ר.
בירושלים מתגוררים 936,400 תושבות ותושבים – מדובר בעיר שבה מצטופפים הכי הרבה אזרחים. לעומת זאת, בתל אביב מתגוררים כמעט חצי מאוכלוסיית עיר הבירה – 460,600 תושבים. בחיפה מתגוררים 285,300 תושבים, בראשון לציון – 254,400 תושבים, ואחריהן – באר שבע עם 209,700 תושבים.
לפי הפריסה הגיאוגרפית בירושלים – במערב העיר מתגוררים 355,300 תושבים, מתוכם 350,500 יהודים ו-4,800 ערבים. ובמזרח העיר מתגוררים 581,100 תושבים, מתוכם 354,000 ערבים ו-227,100 יהודים.
במהלך השנים, לפי הדוח, חלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בירושלים, ובמקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ-74 אחוזים בשנת 1980 ,ל-72 אחוזים בשנת 1990, ל-68 אחוזים בשנת 2010 ול-62 אחוזים בשנת 2019. במקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית מ-26 אחוזים בשנת 1980, ל-28 אחוזים בשנת 1990 ,ל-32 אחוזים בשנת 2010 ול-38 אחוזים בשנת 2019.
בדוח מצוין כי במהלך שנת 2019 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-17,000 נפשות – גידול של 1.8 אחוזים): האוכלוסייה היהודית גדלה ב-7,800 נפשות, והאוכלוסייה הערבית גדלה ב-9,200 נפשות. בדוח מודגש כי מזה שנים רבות אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית נמוך מזה של האוכלוסייה הערבית. בשנים 2018-2015 למשל היה אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית 2.7-2.5 אחוזים, בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית הוא עמד על 1.8-1.5 אחוזים.
לפי הדוח השכונות שבהן נרשם קצב גידול האוכלוסיה הרב ביותר הוא במזרח העיר ובאזורים החרדיים בעיר, לעומת השכונות החילוניות והפלורליסטיות במערב העיר, שבהן נרשם קצב גידול נמוך מאוד.
ומה לגבי אופי הזהות הדתית של התושבים? ובכן, ירושלים, בניגוד למגמה הארצית, רושמת רוב חרדי מובהק. לפי נתוני הדוח 36 אחוזים מתושבי העיר הם חרדים, 33 אחוזים הם חילונים ו-31 אחוזים הם דתיים. לעומת זאת, בפרספקטיבה ארצית רחבה – 66 אחוזים מתושבי המדינה הם חילונים, 24 אחוזים הם דתיים ורק 10 אחוזים הם חרדים. כמו כן, בערים תל אביב וחיפה המגמה היא הפוכה לירושלים – רוב מובהק לחילונים. בעיר הלבנה 86 אחוזים מהתושבים הם חילונים, 13 אחוזים דתיים ו-1 אחוז חרדים. בעיר הצפונית – 81 אחוזים חילונים, 15 אחוזים דתיים ו-4 אחוזים חרדים.
ומה לגבי ההגירה השלילית? בשנת 2019 נרשם בירושלים ריבוי טבעי של 21,500 נפשות, מניין העולים החדשים שהשתקעו בעיר באותה שנה היה 3,100 ומאזן ההגירה הבין-יישובית היה שלילי ועמד על 8,200-. לפי הדוח בשנת 2019 עזבו את ירושלים 20,100 תושבים. רובם עבר לבית שמש – 2,140 תושבים. כמו כן, לפי הדוח בשנה זו 1,730 ירושלמים עזבו לתל אביב. 920 לבית"ר עילית, 810 לצור הדסה ו-770 לבני ברק.
באותה שנה, לפי הדוח, 11,900 עברו לירושלים – 780 תושבים עברו מבני ברק לעיר, 730 מבית שמש, 570 מתל אביב, 390 מאשדוד ו-380 מגבעת זאב.
השכונות בירושלים שאליהן עבר המספר הגדול ביותר של תושבים חדשים – הגירה בין-יישובית בלבד היו: רמות אלון 920, פסגת זאב – 610, גאולה ומאה שערים – 610, נחלאות – 590 וקרית היובל – 570.
המשפחה הירושלמית
השנה הדוח מתייחס לחלקים שונים של העיר בכל הקשור לדירוג הכלכלי-חברתי. לפי הדוח הדירוג של השכונות היהודיות הכלליות עומד על 6, בדומה למעלה אדומים, גוש עציון, נתניה וחדרה ואילו הדירוג של השכונות החרדיות והערביות עומד על 1, בדומה למודיעין עילית, בית"ר עילית, רהט וכסייפה.
משקי בית: כפי שנכתב בדוח – בשנת 2019 היו בירושלים 235,800 משקי בית, מתוכם 166,000 משקי בית יהודים (70 אחוזים) ו-68,000 משקי בית ערבים (28 אחוזים). חלקם של משקי הבית היהודים גבוה מחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר (62 אחוזים), והוא מוסבר בחלקם הגבוה היחסי של משקי בית קטנים בקרב האוכלוסייה היהודית.
בשנת 2019 לפי הדוח 49 אחוזים ממשקי הבית היהודים בירושלים היו של נפש אחת או של שתי נפשות ואחוז זהה נרשם בישראל. בתל אביב ובחיפה היה חלקם גבוה באופן ניכר – 73 חוזים ו-65 אחוזים, בהתאמה. 10 אחוזים ממשקי הבית היהודים בירושלים היו של 7 נפשות ומעלה, בהשוואה ל-4 אחוזים בישראל, 1 אחוז בתל אביב ו-1 אחוז בחיפה.
ירושלים (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
בקרב משקי הבית הערבים בירושלים – 14 אחוזים היו של נפש אחת או של שתי נפשות, בהשוואה ל-20 אחוזים בישראל. כמו כן, 27 אחוזים ממשקי הבית היו של 7 נפשות ומעלה, וחלקם כמעט כפול מזה שבישראל (14 אחוזים).
גודל משק הבית משתנה בהתאם לאופי הזהות הדתית: ממוצע הנפשות למשק בית חילוני בירושלים עמד בשנת 2019 על 2.3, בהשוואה ל-2.6 במשקי בית מסורתיים, 2.9 במשקי בית דתיים, 4.1 במשקי בית דתיים מאוד ו-4.9 במשקי בית חרדים.
התפלגות משקי הבית החרדים בירושלים דומה להתפלגותם בישראל: אחוז נמוך של משקי בית שבהם נפש אחת או שתיים (25 אחוזים בירושלים, 20 אחוזים בישראל), ואחוז גבוה של משקי בית שבהם 7 נפשות ומעלה (26 אחוזים בירושלים ו-29 אחוזים בישראל).
בסך הכל, אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת במבנה גילים צעיר. בשנת 2019 היה הגיל החציוני של תושביה 24 שנה, כלומר, מחצית האוכלוסייה צעירה מ-24 והמחצית האחרת מבוגרת מ-24 .לשם השוואה, אוכלוסיות הערים תל אביב וחיפה מבוגרות באופן ניכר מאוכלוסיית ירושלים והגיל החציוני שבהן היה 36 ו-38, בהתאמה. הגיל החציוני של כלל אוכלוסיית ישראל אף הוא גבוה מזה של ירושלים – 30.
בהתאם לכך, מערכת החינוך הגדולה ביותר בישראל היא בירושלים, עם מספר תלמידים ותלמידות העומד על 293,600 – יותר ממספר כלל התושבים בעיר חיפה.
"הגיל החציוני הנמוך בירושלים נובע מחלקן הגבוה של האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית בעיר", מוסבר בדוח, "שמתאפיינות במבנה גילים צעיר במיוחד בשל מספר ילדים גבוה למשפחה. האוכלוסייה היהודית בירושלים מבוגרת יותר מהאוכלוסייה הערבית. בשנת 2019 היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית בירושלים 26 בהשוואה ל-22 בקרב האוכלוסייה הערבית. באותה שנה היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית בישראל 32 ושל האוכלוסייה הערבית 24.
ירושלים, מגדל דוד (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
ילודה: אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בשיעור ילודה גבוה מאוד. בשנת 2019 נולדו לתושבי ירושלים 25,400 תינוקות: 16,400 תינוקות (65 אחוזים) נולדו למשפחות יהודיות ו-9,000 תינוקות (35 אחוזים) נולדו למשפחות ערביות. בדוח מצוין כי בשנת 2019 שיעור הילודה בירושלים עמד על 27.4 לידות לכל אלף תושבים, והוא היה גבוה בהשוואה לישראל (20.1), לתל אביב (17.8) ולחיפה (13.8). שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (28.6) היה גבוה מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית (25.5). בישראל, לעומת זאת, שיעור הילודה של האוכלוסייה היהודית (19.3) היה נמוך מזה של האוכלוסייה הערבית (23).
ומה לגבי המצב המשפחתי של הירושלמים והירושלמיות? לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות המעודכנים לשנת 2018 – 66 אחוזים מבין תושבי ירושלים בני 20 ומעלה היו נשואים, 23 אחוזים רווקים, 6 אחוזים גרושים ו-5 אחוזים אלמנים. שיעור הנשואים בירושלים גבוה במקצת מזה שבישראל – 62 אחוזים וגבוה מאוד בהשוואה לתל אביב – 44 אחוזים.
אחוז הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (63 אחוזים) היה נמוך מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית (71 אחוזים). חלקם של הגרושים היהודים (8 אחוזים) היה גבוה מחלקם של הגרושים הערבים (3 אחוזים) בעוד שאחוז האלמנים (5 אחוזים) והרווקים (23 אחוזים) בקרב היהודים דומה לזה שבקרב הערבים (4 אחוזים ו-22 אחוזים בהתאמה).
הירושלמים, לפי הדוח, מתחתנים בגיל צעיר יחסית: 54 אחוזים מבני 34-20 בירושלים היו נשואים, בהשוואה ל-44 אחוזים בישראל, 26 אחוזים בתל אביב ו-35 אחוזים בחיפה. כמו כן, 8 אחוזים מהנשואים בירושלים היו בני 24-20. אחוז זה גבוה בהשוואה לישראל (3 אחוזים) לתל אביב (1 אחוז) ולחיפה (2 אחוזים).
גיל הנישואים הנמוך ואחוז הנשואים הגבוה בירושלים מוסברים בחלקם הגבוה של קבוצות אוכלוסייה שבהן מקובל להתחתן בגיל צעיר יחסית – דתיים, חרדים ומוסלמים.
בנוסף, לפי הדוח, 23 אחוזים מהיהודים בגילי 34-20 בירושלים היו רווקים. חלקם של הרווקים היהודים בירושלים זהה לישראל, דומה לחיפה (25 אחוזים) ונמוך מזה שבתל אביב (39 אחוזים). מספר הרווקים היהודים בגילי 34-20 בירושלים עמד על 78,300 והוא היה גבוה מזה שנרשם בחיפה – 44,500, ונמוך לעומת תל אביב – 132,000.
כמה משפחות בירושלים משתמשות באינטרנט: לפי הדוח, ל-86 אחוזים מתושבי העיר בגילי 20 ומעלה היה בביתם בשנת 2019 חיבור לרשת האינטרנט. זהו אחוז נמוך בהשוואה לישראל ( 95 אחוזים), תל אביב-יפו (99 אחוזים ) וחיפה ( 98 אחוזים). הסיבה המרכזית לשיעור הנמוך של תושבי ירושלים המחוברים לרשת האינטרנט קשורה בשיעור הגבוה של תושבי ירושלים החרדים שאין בביתם חיבור לרשת האינטרנט.
ומה לגבי תחבורה ציבורית? לפי הדוח 30 אחוזים מהירושלמים משתמשים בתחבורה הציבורית בעיר – רכבת קלה ואוטובוס, לעומת 18 אחוזים מכלל תושבי ישראל.
שוק התעסוקה הירושלמי בעידן הקורונה
משבר הקורונה הוביל לטלטלה בשוק התעסוקה בירושלים. בדוח הנתונים מעודכנים לשנת 2019, לפני התפרצות הנגיף שגרמה לעלייה חדה במספר המובטלים השנה, חלק הוצאו לחל"ת, אחרים פוטרו מעבודתם. בחודשים האחרונים, בעקבות מבצע החיסונים – כ-390,940 ירושלמים חוסנו במנה השנייה, המהווים כ-81 אחוזים מפוטנציאל המתחסנים בעיר, שוק התעסוקה מתחיל להתאושש.
כיום, נחשבת ירושלים לכלכלה השנייה בגודלה בישראל, אחרי תל אביב. מספר המועסקים בעיר עומד על 344,300 שהם 9 אחוזים מכלל המועסקים בישראל. בולט בנתונים ענף השירותים בהייטק בעיר שנמצא במגמת עליה רצופה מאז 2015. לפי הדוח בשנת 2020 הועסקו בירושלים 19,300 שכירים בתחום ההייטק שהיוו 6.2 אחוזים מהשכירים שעבדו בעיר. רוב השכירים בהייטק (14,900) הועסקו בענפי השירותים בהייטק, כגון תכנות ומחקר ופיתוח.
לפי הדוח בשנת 2019 עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים 64-25 על 66 אחוזים, והוא היה נמוך באופן ניכר מזה שבישראל – 81 אחוזים, בתל אביב – 90 אחוזים ובחיפה – 86 אחוזים.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים של גברים בגילי 64-25 עומד על 74 אחוזים, נמוך בהשוואה לישראל – 85 אחוזים, לתל אביב – 93 אחוזים ולחיפה – 88 אחוזים. שיעור ההשתתפות הנמוך בירושלים בקרב גברים קשור לשיעור השתתפות נמוך יחסית של גברים חרדים, שחלק לא מבוטל מהם לומדים בישיבה ואינו עובד.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים של נשים בגילי 64-25 עומד על 59 אחוזים ואף הוא היה נמוך מזה שבישראל – 77 אחוזים, בתל אביב – 88 אחוזים ובחיפה – 84 אחוזים. שיעור ההשתתפות הנמוך בירושלים בקרב הנשים קשור לשיעור השתתפות נמוך במיוחד של הנשים הערביות – 23 אחוזים, בהשוואה ל-81 אחוזים בקרב הנשים היהודיות. שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה של הנשים הערביות קשור במספר גורמים, ביניהם: רמת השכלה נמוכה יחסית, אי הכרה בתארים אקדמיים ממוסדות פלסטינים במקומות עבודה רבים, היעדר תשתיות תומכות (מעונות וגני ילדים) לאימהות עובדות, היעדר ניסיון תעסוקתי ונטוורקינג, רמת שליטה נמוכה בעברית ובאנגלית ועוד.
לפי הדוח השכר הממוצע של הירושלמים ושל הירושלמיות נמוך יותר לעומת הממוצע הארצי והממוצע בערים אחרות בארץ. לפי הנתונים הגבר הירושלמי מרוויח 9,800 שקלים בממוצע בחודש, לעומת האישה הירושלמית – 7,700 שקלים בחודש. הממוצע הארצי עומד על 13,000 שקלים בחודש לגבר ו-8,600 שקלים לחודש לאישה. לעומת זאת, בתל אביב – גבר מרוויח בממוצע 16,600 שקלים בחודש ואישה מרוויחה בממוצע 10,600 שקלים בחודש. בחיפה – 14,100 שקלים בחודש בממוצע לגבר ו-8,800 שקלים בממוצע בחודש לאישה.
המופע על חומות העיר העתיקה ביום ירושלים ה-50 (צילום: אוליבייה פיטוסי)
המרוץ לדירה בירושלים
לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות – המרוץ לדירה בירושלים בשנים האחרונים מתארך, כאשר קו הגמר כמעט וכבר לא נראה באופק.
בחינה של המחיר הממוצע לדירה בשנים האחרונות מצביעה על עלייה במחירי הדירות, כך למשל המחיר הממוצע של דירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עלה מ-1,729,700 שקלים בשנת 2014 ל-2,136,900 שקלים בשנת 2020. מדובר במחיר גבוה בהשוואה לישראל 1,567,300 שקלים, ולחיפה – 1,284,900 שקלים, אך נמוך באופן ניכר מהמחיר בתל אביב, שעמד על 3,390,500 שקלים.
התחלות בנייה: 2019 היתה השנה עם הכי הרבה התחלות בנייה בעיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 החלה בירושלים בנייתן של 2,460 יחידות דיור. בשנים 2016-2020 ממוצע התחלות הבניה בעיר עמד על 2,720 בשנה. מספר התחלות הבניה הגבוה ביותר – 3,100, נרשם בשנת 2019 והנמוך ביותר – 2,100 – בשנת 2016.
"ירושלים היא 'המעבדה הלאומית' של ישראל"
השבוע העניקו יו"ר מכון ירושלים למחקרי מדיניות דן הלפרין, מנכ"ל המכון ליאור שילת וצוות החוקרות לראש העיר משה ליאון את השנתון הסטטיסטי של ירושלים לשנת 2021.
מנהל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ליאור שילת אומר עם פרסום השנתון לרגל יום ירושלים: "שנת הקורונה וביתר שאת אירועי התקופה האחרונה מעידים עד כמה בירת ישראל הינה עיר רבת פנים וגוונים; הטרוגנית מאוד מבחינה לאומית, דתית וחברתית; ובמיוחד – עד כמה התהליכים והאירועים בירושלים הינם בעלי משמעות פוליטית והשפעה על תהליכים כלל ארציים. מבחינות רבות תהליכים ומגמות בעיר מקדימים את מה שיקרה במדינת ישראל כולה בעוד מספר עשורים", מציין שילת, "במובן הזה ירושלים היא 'המעבדה הלאומית' של מדינת ישראל".
ליאור שילת (צילום: דניאל שטרית)
"השנתון הסטטיסטי לירושלים ה -35 שאנחנו מציגים מנסה לתת לאירועים ולמגמות בעיר עומק מחקרי המבקש להבין את המורכבות הירושלמית ולהציג את המציאות רבת הפנים בעיר", מוסיף ומציין שילת. "נתוני השנתון מאפשרים למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב להכיר את מגוון תחומי החיים בירושלים, להבין את העובדות, מעבר לדימויים ולתדמיות ולפעול למדיניות מבוססת ידע לטובת העיר וכלל תושביה".
בעירייה מוסרים כי "לראשונה, ניתחו חוקרי המכון חלק מנתוני העיר בהתאמה לאוכלוסיות השונות המרכיבות אותה, וזאת מתוך הבנה שממוצע הרכב האוכלוסייה בבירה, בעיקר בניתוח נתונים סוציו-אקונומיים, אינו מייצג את הייחודיות של אוכלוסיות העיר, ת השונות ביניהן ואת הצורך במענים שונים המותאמים לצרכיהן. נמצא כי בתחומים רבים ישנם מאפיינים דומים בין קבוצות בקרב תושבי העיר לקבוצות אוכלוסייה מקבילות בישראל. כך הדירוג הכלכלי חברתי של השכונות היהודיות הכלליות עומד על 6, בדומה למעלה אדומים, גוש עציון, נתניה וחדרה ואילו הדירוג של השכונות החרדיות והערביות עומד על 1, בדומה למודיעין עילית, ביתר עילית, רהט וכסייפה".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "גם השנה אנו זוכים לנחת בחלק מהתחומים. העיר ירושלים ממשיכה להתפתח ומגוון תחומים וזאת לאור ההשקעה חסרת התקדים המושקעת בעיר. אנו ממשיכים לקדם את הדיור, תעסוקה איכותית, חינוך ואת איכות החיים הכוללת בעיר. ירושלים תמשיך לטפס במעלה הסולם ולהתקדם אל הפסגות אליה היא ראויה".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
נפוליון בונופרטה
די חלאס עם השם מגדל דוד לצריח מסגד .
לפי המקרא דוד היה בעירונדוד , הנמצאת
דרומת מזרחית למצודה . ובתקופתו אזור שער יפו לא היה מיושב .
הגיע הזמן להפנים שהשם לא מתאים
אזרח ותיק בירושליםת
הסקר של מכון ירושלים מצביע על מגמות ברורות ואינו מפתיע במימצאיו. בירת ישראל הינה הענייה בערי הארץ
ביגלל הרכב האוכלוסיה והזנחה רבת שנים . החרדים
מצטיינים בריבוי טבעי גבוה מאוד וחוסר מוטיבציה לעבודה יצרנית ובאפתיה לרמת חייהם המזעזעת.
המגמה הזו נותנת אותותיה והשלכותיה המיתמשכות.
החילונים נואשו משיתוף הנשיאה בעול מצד החרדים
ולכן נוטשים אותה בהמוניהם לטובת ערי לויין ואזורים מבוססים בגוש דן . הערבים בעיר ,מהווים קבוצת
אוכלוסיה חלשה בגלל השכלה נמוכה שמועסקת בעיקר
בתחומי "לו-טק" ולכן גם הם מתקיימים ברמת חיים
נמוכה ובלתי פופולרית ,מסיבות פוליטיות .לכן ברור שעתיד העיר מפוקפק מבחינת הפופולריות והביקוש
של אוכלוסיות חזקות ואיכותיות . המגמה הזו עוד תחריף
ויהיו לה השלכות קשות ביותר על עתידה וביסוסה .
על כך יש לתת את הדעת כבר כיום ,לפני ועדות חקירה
עתידיות.
א.א
הבעיה מתחילה בהגדרה כיבוש ולא שבנו אל מקורות המים ואני מעדיף ריבוי של חרדים ולא ריבוי מחבלים מתי תפנימו שעם ההגדרות שלכם אתם זורעים הרס שבסוף יתנקם רק בכם .תראו את סוריה טובחים והורגים ומשתמשים בחומרים כימיים. אבל בהג רוצים לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה מתי תעורררררררו
ירושלמי וותיק
בכאב רב , אני רוצה לברוח מירושלים!!
ירושלים נהיה עיר קשה מאוד להיות בה !
לכלוך , פקקים בכל שעות היממה , תחבורה ציבורית כושלת , בורות בכבישים , חוסר חנייה , הפגנות , פשע ואלימות , חוסר תעסוקה ..
בקיצור , אין הרבה מה לחגוג …
יום ירושלים עצוב
מה שחשבתי תמיד
אין קשר אצלכם בין היהדות לדת העיתון הכי מפגר שראיתי
בת עמי
ירושלים בשבילי היא בית, היא זכרונות ילדות וגם בגרות, ירושלים היא כמו משפחה המחבקת את ילדיה, האוויר הכי צלול הוא פה וכך גם הנשמה מתרחבת כל פעם בכותל ולאורך החומות.
זו ההרגשה שאפשר לחוש כאשר עולים בכביש בשער הגיא ושואפים את האוויר כי הגענו הביתה.
חג שמח ירושלים.
זהבית
ירושלים אבודה ,
לחילוניים אין מה לחפש בה מה שיקרה שתל אביב תאלץ להחזיק את ירושלים אם יהיה פה רוב חרדי
ועל זה צריך לתת את הדעת היום
החילוניים יהפכו לעבדים של החרדים
ומי שלא ירצה פשוט יעבור למדינות אחרות
כמו שאומרים חמורו של משיח קרב ובא
עצוב