מנכ"לית נשות הכותל יוכי רפפורט: "הסיבה היחידה להקפאת מתווה הכותל זה הלחץ החרדי"

54 שנים חלפו מאז שחרור הכותל המערבי, אתר היסטורי וקדוש לכלל עם היהודי, אך נראה כי למעלה מיובל המקום מותאם רק לזרם אחד ביהדות – האורתודוכסי, כאשר במהלך השנים החריפה ההקצנה באתר, שאמור להיות זמין לכל היהודים והיהודיות.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

בהמשך לכך, בעקבות מאבק של נשות הכותל, מתווה הכותל אושר בידי הממשלה בינואר 2016. לפי המתווה רחבת התפילה השוויונית המעורבת תורחב, תשופץ ותקושר אל הכניסה הראשית של רחבת הכותל. בשל לחץ של הזרמים החרדיים – ההחלטה הוקפאה ועד היום לא ננקטו צעדים למימושו, על אף דרישתו של בג"ץ.

יוכי רפפורט, 31, שמתגוררת בקטמונים, מנכ"לית ארגון נשות הכותל, מסרבת להיכנע, ומקווה כי בסוף תוקם ממשלה שתכיר בזכות קיומה של יהדות ליברלית בישראל.

כיום ישנה רחבה מעורבת על יד קשת רובינסון, אם כך, מהי הבעיה?
"כשנפתלי בנט היה שר התפוצות הוא בנה בלילה, באופן לא חוקי, רחבה זמנית שנראית כמו מרפסת שיזוף גדולה – רחבה סוג ב', סוג של פרס ניחומים ליהדות הרפורמית. הוא חשב שהוא עושה כאן מעשה נועז ואמיץ, אבל מה שהוא עשה בסוף מנכיח את ההדרה של היהדות הפלורליסטית בישראל ובתפוצות – למרות שהיא חלק בלתי נפרד מיהדות ישראל.

הכותל המערבי (צילום: אמיל סלמן)

"החלטת הממשלה ובג"ץ אומרת – מה שבנט בנה אינו פתרון", מדגישה רפפורט, "כיוון שהמקום נראה כמו סוג ב' ואינו נגיש. מי שמנהל את הרחבה הוא רב הכותל – רב מיזוגן ושוביניסט, שבז ליהדות הפלורליסטית. המתווה היה פשוט ויפה: ניקח את הרחבה הקיימת, נשפץ אותה, ננגיש אותה, ניתן לה נראות של רחבה ממלכתית וראויה עם כניסה גדולה – כדי שאנשים קודם כל יבינו איך נכנסים אליה. כאשר מבקרים יגיעו לכותל תהיה כניסה אחת – וכל אחת תוכל להחליט – האם ללכת לרחבה שבה תוכל לשיר בקול רם בלי שאף אחד ישתיק אותה או לקיים טקסי בר ובת מצווה מבלי שהסבתא תצטרך לעמוד על כיסא כדי לראות את הנכד שלה עולה לתורה – או שילכו לרחבה הנפרדת. לכל אחד כאן תהיה זכות לבחור. הממשלה תממן את זה, והכי חשוב: רב הכותל לא ינהל את הרחבה הזאת".

יוכי רפפרוט, מנכ"לית נשות הכותל (צילום: הילה שילוני)

מדוע לדעתך המתווה הוקפא?
"לחץ חרדי הוא הסיבה הרשמית והיחידה להקפאת מתווה הכותל. הציבור החרדי מבין שהמתווה הוא סכנה למונופול שיש להם על היהדות בישראל. הכותל הוא לא רק מקום דתי, אלא גם מקום ממלכתי. מדובר כאן בסמל של העם היהודי – לדתיים, חילונים, למסורתיים, ליהודים וליהודיות בכל העולם. ברגע שתהיה אופציה שונה ליהדות ליברלית, ייפתח פתח ליהדות ליברלית ביתר המדינה. ממש כמו אפקט הדומינו – פתאום תהיה יותר מדרך אחת להתחתן, יותר מדרך אחת להתגרש, יותר מדרך אחת להתגייר, להשגיח על כשרות וכדומה. אז הם יוצאים, מפגינים, ולמרות שהמנהיגים החרדים לא התנגדו למתווה הכותל – הם לחצו על שתי המפלגות החרדיות שלחצו על נתניהו, והביאו להקפאה".

האם מבחינתכן זהו המתווה האופטימלי?
"משאת נפשן של נשות הכותל היא לקרוא בתורה בעזרת הנשים, אך אנו מכבדות את הצד של היהדות האורתודוכסית – לה זה מפריע. הפתרון שגובש טוב לכולם: גם לציבור החרדי – לא יראו אותנו ולא ישמעו אותנו, ההתנגדות שלהם למתווה הכותל נובעת מפחד. המילה חרדי מגיעה מהמילה חרד. הם חרדים מדרך אחרת, אך זה לא ימנע מהילדים שלהם לראות שיש יהדות נוספת. זה רק מרחיק אנשים אחרים מהיהדות – וחבל. היהדות מאוד יקרה לי, וחשוב לי שכולן וכולם ידעו שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל. חשוב שמדינת ישראל לא תהיה מדינת ההלכה האורתודוכסית – ואת זה אני אומרת כאישה אורתודוכסית".

איפה זה עומד כיום?
"המדינה כבר אמרה שמשהו חייב להיעשות ברחבה של קשת רובינסון. המדינה חייבת לשפץ שם. מה? מתי? איך? כמה? אף אחד לא עושה עם זה שום דבר, ומעבר לזה, אף אחד לא התייעץ איתנו איך זה יקרה – שזה האבסורד הגדול כאן. בג"ץ פנה למדינה בעקבות העתירה שלנו ושאל מה באמת קורה עם הרחבה. יותר ויותר שופטים ושופטות מבינים שזה לא רק הסיפור של השיפוץ, אלא גם של ניהול הרחבה על ידי רב הכותל שמואל רבינוביץ'. המדינה מודה שלא הגיוני שהוא ינהל את הרחבה הפלורליסטית – אבל פתרונות אין. ממשלה אין. מישהו אחראי אין. אז אנחנו פשוט מקבלות דחיות על ידי המדינה. הפעם האחרונה שקיבלנו דחייה היתה ממש לפני שבועיים".

הרב שמואל רבינוביץ (צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)

"הכותל נמצא בסמכות עיריית ירושלים, אך העירייה מסרבת להתעסק בכל הנושא הזה", מסבירה רפפורט את ההימנעות של הרשויות מלטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה. "המועצה היא מועצה חרדית והיא לא מעוניינת להיכנס למלחמות. לעירייה יש יכולת לפעול למען שיפוץ קשת רובינסון – אך היא לא מעוניינת בזה. העבירו את ההחלטה חזרה למחוזי כי הם לא רוצים להתעסק בזה. זה חבל לי כי יש כאן הזדמנות לפתור את הסיפור הזה. ההימנעות והסירוב לטפל בזה זה בכייה לדורות. זו אותה הסיבה שבגללה גם הממשלה מסרבת לטפל בנושא – לחץ חרדי".

מה הלאה?
"יש מספר גורמים בממשלה שהתחייבו לפעול בעד מתווה הכותל. הכל שאלה של מי יהיה בממשלה. אני מאמינה שבסופו של דבר, והשאלה מתי יהיה הסוף, משהו יקרה שם. אנחנו נמשיך להיאבק עד שהניהול יעבור לידיים שלנו, או שנמשיך להיאבק שקריאה בתורה בעזרת הנשים תהיה חוקית. שלא יעצרו אותנו בכל פעם כשאנחנו מגיעות עם ספר תורה, שלא יפשפשו בתיקינו, בבגדינו ועל הגוף שלנו כדי לבדוק שחס וחלילה לא ניסינו להגניב את הפריט האסור לכותל".

נשות הכותל (צילום: הילה שילוני)

בקרוב מגיע חג השבועות – חג מתן תורה. כיצד תציינו אותו?
"במיוחד בראש חודש סיוון בשבוע הבא, מספר ימים לפני חג מתן תורה, חובה עלינו להנכיח שבמדינת ישראל, שהיא מדינה ריבונית ליהודים ויהודיות, עדיין אין לנשים זכות תפילה בכותל המערבי. אני עדיין נאלצת להיאבק על הצורך המאוד בסיסי שלי לקרוא בתורה בכותל. הכותל לא שייך לאף אחד, לאף זרם, לאף גורם, לאף מנעד. לא ייתכן שהרבנות הראשית השתלטה על המקום הקדוש והשליטה שם את הדרך שלה. לא ייתכן שחוק במדינת ישראל יאסור עלי כאישה יהודיה דתיה לקרוא בתורה בכותל. לצערי, את ההשתקה הזו שאנחנו חוות בכותל ואת החסימה והמחיקה אנחנו רואות גם בשאר חלקי העיר והמדינה. בתופעת מחיקת נשים משלטי חוצות, כשיש הפרדה באקדמיה ובצה"ל, אני חרדה למדינה שלנו, ולכן אני ממשיכה במאבק הזה".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]