ביום חמישי, 15.4, יום העצמאות ה-73 למדינה, יקבלו 120 חיילים וחיילות מרחבי הארץ את אות הנשיא מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין – מתוכם 11 מתגוררים בירושלים. תכירו אותם:
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
סגן גל פוריס, רופאה קרבית בחטיבת גבעתי, בת 27, מתגוררת בירושלים יחד עם בעלה.
בשנת 2012 התגייסה גל לתלפיות והתקבלה למסלול צמרת כעתודאית לרפואה. במשך כשש שנים למדה את מקצוע הרפואה באוניברסיטה העברית ובצעה כשנה התמחות בבית החולים תל השומר. בשנת 2019 חזרה לשירות צבאי כרופאה בחטיבת גבעתי, פוריס היא קצינת הרפואה הגדודית הראשונה בחי"ר ובקרוב היא עתידה להפוך לקצינת רפואה ביחידת מסווגת. "אמי שירתה כחובשת קרבית ואני רואה בשירותי סגירת מעגל ושליחות", היא מספרת.
סגן גל פוריס נבחרה לקבל את אות מצטיינת הנשיא בזכות עבודתה הקשה ומאמציה למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר. סיפורה מעורר השראה והיא מהווה דוגמה ומופת ומסירות בתפקידה.
סמל אירוושא בלטה, לוחמת בגדוד קרקל, מתגוררת בירושלים עם הוריה ושלושת אחיה, אחותה משרתת ביחדת המודיעין של 8200.
בלטה עלתה לארץ מאתיופיה בגיל שלושה חודשים יחד עם משפחתה, כשהיתה תלמידת בית ספר פגשה את מרים פרץ שסיפרה על בניה והחדירה בה מוטיבציה להתגייס לשירות קרבי. בנובמבר 2018 התגייסה אירוושא לתפקיד לוחמת בגדוד קרקל וזאת למרות שהוריה חששו תחילה מגיוסה לשירות קרבי. "מריה פרץ סיפרה לנו שבנה האמין שצבא עושים עד הסוף ואני הבנתי באותו הרגע שאני אהיה לוחמת", היא מספרת.
סמל אירוושא בלטה נבחרה לקבל את אות מצטיינת הנשיא בזכות עבודתה הקשה ומאמציה למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר. מפקדיה מספרים בגאווה על מקצועיותה ומסירותה לתפקיד.
סמ"ר אילון לומברוזו, לוחם חטיבת הצנחנים, בן 20, מירושלים, שעלה לארץ יחד עם משפחתו כשהיה בן חמש מתוך זיקה ציונית חזקה וכמיהה לארץ ישראל. לומברוזו ממשיך שרשרת של לוחמים שהחלה עוד בסבו ששירת כלוחם בהגנה, דרך אביו ועד כל חמשת אחיו ששירתו בשירות קרבי בצה"ל. שניים מאחיו אף שירתו כלוחמים בצנחנים בתפקידים משמעותיים, והוא אחריהם, המשיך את המורשת המפוארת של משפחתו והתגייס גם הוא לחטיבה האדומה.
הוא מספר שהחוויות מהשירות הצבאי מאחדות את המשפחה ויוצרות קשר חזק ואוהב בין האחים. "כשאתה תופס קו וניגש אליך אזרח שאומר תודה שאתה שומר עליו זה ממלא את הלב, נותן כוח ומזכיר לך כמה התפקיד שאתה עושה משמעותי וחשוב".
"השתתפתי בפעילות" הוא מוסיף, "שעצרנו חשוד שבדיעבד גילינו שהוא תכנן לעשות פיגוע ביישוב מסוים ביום שישי באותו השבוע שעצרנו אותו, אין רגע יותר מספק ומבגר מזה שאני לוקח חלק בהגנה על המולדת".
הוא נבחר לקבלת אות מצטיין הנשיא בזכות מאמציו למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. מפקדיו מספרים בגאווה על מקצועיותו ופעולותיו.
סמל עומר יעקב, לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני, בן 20, מירושלים הוא התגייס באוגוסט 2019 לחטיבת גולני ושובץ בגדוד 51. כבר לפני הגיוס, מספר יעקב, "היה לי ברור שאהיה לוחם, החלום שלי היה שרת בחטיבת גולני". כשאבא שלו היה בגילו היה אמור להתגייס לחטיבת גולני – אבל באותם הימים איבד את אביו (סבא של עומר) – מה שמנע את גיוסו לחטיבה.
מבחינת יעקב – הגיוס לחטיבה הינו סגירת מעגל עבור אביו. רגע שזכור לו מהשירות הוא בזמן התעסוקה המבצעית בחברון, כשהיה בעמדת שמירה במשך 4 שעות ולפתע הגיע ילד בן 6 שנתן לו סוכריה ואמר לו תודה. כששאל על מה התודה, ענה לו הילד "תודה שאתה שומר עלי". באותו הרגע הבין עומר כמה משמעותי התפקיד שלו, והוא חושב על הרגע הזה במשך כל משימה שביצע.
סמל יעקב נבחר לקבל אות מצטיין הנשיא בזכות העבודה הקשה והתרומה הרבה שלו לגדוד 51 ולחטיבת גולני כולה.
סגן סמואל דמסשה, סגן מפקד פלוגה בגדוד 12 בחטיבת גולני, בן 22, מתגורר בירושלים. הוא התגייס באוגוסט 2017 לחטיבת גולני ושובץ בגדוד 12. כבר לפני הגיוס, החלום של סמואל היה להתגייס לחטיבת גולני ולהיות קצין ומפקד מחלקה בחטיבה. כשהתגייס, ידע שמצא את מקומו בחטיבת גולני.
דמסשה מספר כשהיה ילד היה אוהב לטייל והיה שחקן כדורגל בהפועל קטמון, בכיתה ט' ליווה ילד במצוקה וכבר אז הבין את הכוח שבחינוך, חברות ופיקוד על אחרים. דמסשה תמיד נוהג להגיד, "השמיים הם הגבול" – וגם מוכיח זאת במעשיו.
סגן סמואל דמסשה נבחר לקבל אות מצטיין הנשיא בזכות העבודה הקשה והתרומה הרבה שלו לגדוד 12 ולחטיבת גולני כולה.
סג"ם ד', חוקר CDO בתחום הבינה המלאכותית, בן 24 מירושלים.
ד' משרת ביחידת מצפן שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. בינה מלאכותית (AI) הינה היכולת לתכנת מחשבים לפעול עם יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד. מרכז הAI ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר מונה דאטה סיינטיסטים (חוקרי מידע), ותפקידו לפתח אמצעי לחימה מבוססי בינה מלאכותית עבור כלל הצבא – בעולמות המבצעיים, ובעולמות הסייבר והספקטרום, וכך מעצים את קטלניות צה"ל באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
בתכנית משרתים בו קצינים מתכנית תלפיות ופסגות. המרכז מוביל פיתוחים מבוססי AI כגון: ניתוח וידיאו בגבולות, פיתוח אמצעי לחימה מבוססי AI בעולמות הסייבר, פיתוח מודל שיודע לקרוא את המוניטור במכונות ההנשמה ולשמור את הנתונים בצורה דיגיטלית בשיתוף מנהלת הטנקים (בתקופת הקורונה), הובלה של 'AI מבוסס AI' בצה"ל, זיהוי צוללנים, ועוד.
ד׳ נולד בארה"ב בבוסטון, שם למד באוניברסיטת הרווארד וסיים תואר במדעי המחשב ומדעי המדינה. לאחר סיום לימודיו עלה ארצה מתוך אידיאולוגיה ציונית יחד עם המשפחה. "מרגישים פה כמו בבית", הוא מספר, "האנשים טובים והאווירה שונה לגמרי מכל מקום אחר, כל המשפחה עכשיו פה בארץ".
התגייס לאחר שנתיים דרך מסלול האקדמיזציה הצבאי. "מאוד אוהב את התפקיד האנשים מקצועיים ונחמדים מאוד, הגעתי למקום הכי טוב שיש".
בעודם עובדים בחלל ה-open space, ממש כמו חברה אזרחית, מפתחים במרכז את המנגנונים מבוססי הAI עבור העולמות המבצעיים, וחוקרים את עולמות הלחימה במימד הקיברנטי. בחודשים האחרונים מרכז הAI זכה מבין מאות פרויקטים ל'אות הרמטכ"ל לחדשנות'. לד׳ אח גדול המשרת בצבא במודיעין ואחות קטנה הלומדת בבית הספר.
ד' מספר על אופי השירות בצל מגפת הקורונה: הענף עבד עם בתי חולים יחד עם מפא"ת ,לבנות מערכת אשר תציג את כל הנתונים של המחשבים המיושנים בבתי החולים ואופציות רחבות ותשליך את כל התוצאות של המונשם החוצה לחדר האחיות, כדי שלא יצטרכו להיות בסביבת החולה ולהסתכן בהדבקה על מנת לקבל עליו נתונים.
על מעמד ההצטיינות מספר: "אני עולה חדש לא חשבתי שאני אגיע למשהו כזה זה היה מפתיע מאוד, מרגש כל המשפחה שלי התרגשה אבל זה גאווה ענקית עבורי".
סמ"ר י', לוחם צוללת בשייטת 7, שייטת הצוללות בבסיס זרוע הים, בן 22, מתגורר באיזור עוטף ירושלים.
י' תגייס באוקטובר 2018 לזרוע הים. לאחר מיונים וגיבוש צוללן, הוא סיים את הקורס שאורכו כשנה וחודשיים והגיע לשייטת הצוללות בבסיס חיפה. עד גיל 15 היה אורח חייו חרדי לחלוטין, י' למד והתחנך בישיבה הנמצאת ביישוב דתי ולמד אך ורק את מקצועות התורה. ככל שהתבגר הבין שאינו רוצה להמשיך את חייו באופי ובמקום שהוא נמצא בו ולכן החליט בגיל 15 לחזור בשאלה. התהליך היה קשה וארוך, י' עזב את הישיבה והלך לעבוד בבניית בתים בהיותו בן 17.
ל-י' שבעה אחים ושש אחיות, אביו שירת כלוחם בגולני וסבא רבא שלו עלה לארץ לפני קום המדינה והיה בין מקימי מושבת משמר הירדן. בשנתיים האחרונות הוא מהווה לוחם בשייטת הצוללות של זרוע הים, תפקיד הטומן בחובו אחריות רבה לדור העתיד בזרוע.
"אני מבצע תפקיד מיוחד בסוגו", מספר י', "אני זוכה לשרת בכלי השייט המיוחדים ביותר בצה"ל ולחוות אופי שירות יוצא דופן, משפחתי ומעניין. אני רואה בתפקיד שלי שליחות ומשמעות כבירה בהגנה ובשמירה על מדינת ישראל".
בתקופת קום המדינה במהלך הסכסוך בין יושבי הארץ לבין המדינות הערביות השכנות ירו על סבא רבא של י' בזמן שניסה להציל את ילדו, השניים נרצחו. לאחר תשע שנים במלחמת יום העצמאות אחיו של סבא רבא של י' נפל במלחמה, סבתא רבתא יצאה לתגבור במערב ונפלה במארב סורי ונלקחה בשבי.
על מעמד ההצטיינות, י' משתף: "אני מרגיש שההצטיינות היא סגירת מעגל יחד עם התהליך שעברתי עם עצמי, ערך התרומה ואהבת הארץ מובילים אותי במהלך חיי ובשירותי הצבאי בפרט".
סמ"ר י' נבחר לקבלת אות מצטיין הנשיא בזכות עבודתו הקשה ומאמציו למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. מפקדיו מספרים בגאווה על מקצועיותו ופעולותיו בכלל צה"ל ומחוצה לו והוא מהווה חלק משמעותי מעיצוב דור העתיד של זרוע הים ושייטת הצוללות.
בדובר צה"ל מציינים כי מטעמי ביטחון לא ניתן לפרסם את תמונתו.
רב"ט שקד טובול, בקרית השליטה הימית ממוצב השליטה האיזורי "ארז', בת 19, מתגוררת בירושלים.
בנובמבר 2019 התגייסה טובול לצה"ל בתפקיד בקרית שליטה ימית בזרוע הים, והגיעה למוצב השליטה האזורי "ארז" בזירה הימית הדרומית. "אני מבצעת תפקיד חשוב ומתאגר בהגנה על מדינת ישראל וכל בוקר אני קמה בחיוך ויודעת שהשירות שלי משמעותי", היא מספרת.
טובול תמיד אהבה לעזור ולהתנדב, ובעיקר ליזום ולהקים פרוייקטים מיוחדים. אחת היוזמות המרגשות אותן יזמה היא הקמת חוג מחול במרכז 'שמע' לילדים לקויי שמיעה. טובול לימדה אותם מחול למרות מגבלת השמיעה, וחוויה זו הפכה להיות משמעותית עבורה לא פחות משהייתה משמעותית לילדים. התנדבויות נוספות שטובול לקחה בהן חלק הן התנדבות במעון, התנדבות בעמותת "הילדים שלנו" – עמותה שתומכת במשפחות שכולות, ובעמותת "שיחה של תקווה" – עמותה שתומכת בקשישים בודדים, במיוחד בתקופת הקורונה.
רב"ט שקד טובול נבחרה לקבלת אות מצטיין הנשיא בזכות עבודתה הקשה והחשובה, ומאמציה למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר.
סמ"ר י', לוחם שייטת 13 בבסיס עתלית בזרוע הים, בן 21, מתגורר בהרי ירושלים.
בנובמבר 2018 י' התגייס לשירות בשייטת לאחר שעבר בהצלחה את הגיבוש הנחשק, ולאחר מכן גם סיים את תקופת ההכשרה המאתגרת. מאז המשיך את דרכו הצבאית כלוחם מצטיין בשייטת 13. י' מגיע ממשפחה של יוצאי צבא, אחיו היה לוחם בשלדג ואביו היה סאל במיל'. הוא התחנך לאהבת הארץ ולימודיה גם במסגרות פורמליות וגם במסגרות בלתי פורמליות. י' למד בבני עקיבא, הרחיב לימודי הארץ ואקולוגיה, כמו כן גם למד בישיבה התיכונית נוה שמואל.
כמו כן, י' תמיד אהב לטייל בארץ, לעשות סנפלינג ולעבוד עבודה חקלאית באדמת ארץ ישראל. י' מאמין בערך הסולידריות כערך מרכזי שנדרש מכל חייל בצבא וגם מעבר לכך, באזרחות. "הדדיות, נאמנות, ושותפות הם הערכים שצריכים להכווין אותנו כחיילים ובכלל כבני אדם", הוא מציין.
בדובר צה"ל מציינים כי מטעמי ביטחון לא ניתן לפרסם את תמונתו.
רב"ט שחר שבתאי, רכזת עברית בבסיס מחו"ה אלון, בת 20, מתגוררת בירושלים.
היא למדה בתיכון הגמנסיה העברית, היתה בתנועת הצופים ובמועצת התלמידים. ב-2019 התגייסה שבתאי לצה"ל לשירות בחיל החינוך והנוער, היא החלה את שירותה בתפקיד כמפקדת עברית במחוה אלון על קורס עוז, קורס האורך שלושה חודשים המכשיר חיילים דרוזים ונוצרים טירונות 02, מכין לשירות והחשוב ביותר, מלמד את החיילים עברית ומכין אותם לקראת מבחן סימול העברית שהם ניגשים אליו בסוף הקורס.
בחמישה החודשים האחרונים היא משמשת רכזת עברית במחו"ה אלון על פלוגת ראם, פלוגה המאחדת את בני המיעוטים יחד. שבתאי מספרת על התפקיד: "אין מיוחד כמוהו. אני קמה כל בוקר ומתרגשת. התפקיד נתן לי את הזכות להכיר את התרבות הערבית וללמוד אותה, הזכות ללמד את השפה העברית בדרך המיוחדת והמותאמת ביותר לאוכלוסייה".
במסגרת תפקידה שבתאי מרכזת את תחום העברית על מחלקה של חיילים דרוזים ונוצרים, מכשירה וחונכת את המפקדות ללימוד עברית תוך שילוב של משמעת צבאית, בעזרת סגל המפקדות להכין את החיילים למבחן סימול העברית בצורה הטובה ביותר. היא מוסיפה בהתלהבות על חשיבות תפקידה: "אני מבצעת תפקיד ייחודי, ומאתגר. תפקיד המאפשר לי ללוות ולחנך חיילים בני המיעוטים בתחילת התהליך הצבאי שלהם".
היא מוסיפה ומספרצ כי חינוך הוא הדבר הטוב ביותר שחברה יכולה לסגל לעצמה, וחינוך על מדים אפילו יותר. יש בו כוח שאין בעוד מקומות. המשמעת מאפשרת לחיילים ללמוד בצורה מותאמת להם, היא מייצרת להם דרישה גבוהה שעליהם לעמוד בה ובכך הם מצליחים לשבת 7 שעות ביום בכיתה ופשוט ללמוד.
"מבחינתי זו שליחות ועשייה חינוכית שהיא שונה מהעשייה הצבאית הרגילה, עשייה שמקדמת את דור העתיד ומאפשרת להם להתפתח", היא מוסיפה. "אני קמה על בוקר עם עיניים נוצצות, אין משהו שמרגש אותי כמו לימוד עברית על האוכלוסייה הזו".
הרגע המשמעותי ביותר בשביל שחר בשירותה היה בסוף המחזור הראשון שהיא פתחה. "היה לי מחזור מאתגר ומלמד שבמהלכו עיצבתי ופיתחתי לראשונה את גישת הפיקוד שלי ובסיומו הרגשתי גאווה. בטקס הסיום עמדתי ברחבת המסדרים במחו״ה אלון, כאשר 15 חיילים דרוזים ונוצרים מאחורי עומדים איתי על מדים ומתרגשים. אותם 15 חיילים שלא האמינו בעצמם שהם מסוגלים לסיים, 15 חיילים שהביאו גאווה למשפחה שלהם. 15 חיילים שנכנסו לי ללב והרחיבו אותו כמו שלא חשבתי שאפשר". היא ממשיכה ומספרת על כך שעמדה בגאווה כשהיא שרה את התקווה, נרגשת ומלאת צמרמורת, גאה בעצמה ובעיקר בהם ובפעם הראשונה מבינה עד הסוף איזו זכות נפלה בחלקה וכמה היא ברת מזל.
לקראת הטקס, היא מתארת: "מרגש אותי להיות אחת מתוך 120 המצטיינים, לרגעים אני בכלל לא מאמינה שזאת אני. מרגש אותי לייצג את חיל החינוך והנוער, את מחו״ה אלון, את הנחל ואת בני הגרעין. מרגש אותי להפיץ את החשיבות של החיל, את המשמעות שיש בתפקיד שלנו כמש"קיות ומפקדות עברית".
רב״ט שחר שבתאי נבחרה להיות מצטיינת נשיא בזכות היכולת ללמוד כל יום עוד ולהשתפר. עצם העובדה שעברה הרבה מכשולים בדרך ונבנתה מהם, היכולת לעשות את הדברים בצניעות, בעוז ובענווה, על היותה חברת סגל ודמות משמעותית למפקדות. על המקצועיות האין סופית והרצון הענק לתת מכל הלב ללא תמורה ובעיקר על עצם היותה דמות חונכת ומפקדת שאכפת לה מהסביבה שלה.
סמ"ר ולדימיר, מפקד בסוללה ד׳ של גדוד 947 במערך ההגנה האווירית, בן 22 מירושלים.
הוא נולד אוקראינה בשנת 1998 וכשהיה בן 5 אביו נפטר, מאז הבין שהוא חייב לעזור ולתמוך באמו. בשנת 2014, כשהיה בכיתה י', התעניין מאוד בעלייה למדינת ישראל. הוא מספר שבהתחלה אימו לא רצתה שיעזוב את הבית אבל אחרי שיחות רבות הצליח לשכנע אותה, ולגרום לה להבין שזה מאוד חשוב בשבילו. בשנת 2015 אחרי מבחנים רבים באוקראינה, התקבל לתוכנית נעל״ה (נוער עולה לפני הורים) ועלה לארץ.
לאחר שהגיע ארצה התקבל ללימודים בבית ספר "מבואות עירון" וגר בפנימיה של אותו בית הספר שצמוד לקיבוץ עין שמר מכיתה י׳ ועד לכיתה י"ב. אחרי שלוש שנים של התוכנית, ולאחר מבחני בגרות, בשנת 2018 סיים את התוכנית וקיבל בגרות מלאה בהצטיינות יתרה. בנובמבר 2018 התגייס ולדימיר למערך ההגנה האווירית בחיל האוויר.
הוא מספר כי מאוד רצה לשרת בכיפת ברזל ולהרגיש חלק מהמערכת העוצמתית ולהגן על המדינה. כשסיים את ההכשרה, השתבץ בגדוד 947, הגדוד הדרומי של כיפת ברזל ומאז מספר שחווה רק חוויות מדהימות. הוא מספר על הסלמות וסבבי לחימה שחווה בזמן ששירת כלוחם באחד האתרים הסמוכים לרצועת עזה. הוא מספר שהחוויות המבצעיות והחברתיות שחווה העלו לו את המוטיבציה לשירות משמעותי מעבר ל-100 אחוז, הוא מספר שחווה הבנה ומשמעות של התפקיד, התרגשות מהמילים החמות של אזרחי המדינה והבנה מלאה על מי ועל מה הוא מגן בתור לוחם בכיפת ברזל.
אחרי ארבעה חודשים משמעותיים בתור בסוללה בה שובץ, החליט לתת מעצמו יותר ולמצות את שירותו הצבאי ולכן יצא לקורס פיקוד. כשסיים את הקורס חזר לסוללה בתור מפקד.
"בסוללה הצלחתי לחנך ולהשפיע על הרבה מאוד חיילים. וכרגע אני יכול להגיד שהצלחתי בעבודתי כשאני רואה את חיילי היום כשהם קצינים, מפקדים, מיירטים או בתפקידים נוספים", הוא מוסיף ומספר.
בשנת 2019 אמו התעניינה מאוד בעלייה ורצתה לעלות לארץ. לאחר נסיונות לעלות ארצה – עלייתה של אמו לא אושרה. "זה השפיע עלי מאוד", מתאר ולדימיר, "אבל בסופו של דבר המשכתי לשרת עם המוטיבציה רבה ולתרום למדינה, כמו שעשיתי את זה לפני".
ביום שני קיבל ולדימיר מידי נשיא המדינה ראובן ריבלין אות הצטיינות והערכה על פועלו כלוחם בצבא ההגנה לישראל.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת3"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות