ראש העיר משה ליאון ל"כל העיר": "ההתאוששות הכלכלית של ירושלים תהיה מהירה"

השבוע חצתה ירושלים יעד של חיסוני קורונה, שעד לפני כשלושה חודשים היה נראה חלומי. למעלה מ-400,000 ירושלמים וירושלמיות התחסנו במנה הראשונה, יותר מ-80 אחוזים מהם כבר אחרי המנה השנייה של החיסון נגד הנגיף, שהתפרצותו הובילה ממש לפני שנה לאחד ממשברי הבריאות והכלכלה מהגדולים שידעה ירושלים.

"זה מספר מדהים", מציין השבוע בסיפוק ראש העיר משה ליאון, 60, בראיון ל"כל העיר", שנערך בלשכתו בעיריית ירושלים, "אם בתחילת מבצע החיסונים היו מדברים איתי על 400 אלף מחוסנים, זה היה נשמע לי דמיוני. מדובר ב-400 אלף תושבים, שהתחסנו מכל רחבי העיר – ממזרח העיר, מהחרדים וגם מהמגזר הכללי. כולם התחסנו. הצלחנו להנגיש את החיסונים לכל התושבים, כל מי שרצה להתחסן – התחסן. בשכונות מסוימות אנחנו עומדים על נתוני התחסנות של למעלה מ-90 אחוזים, בכל העיר אנחנו 75 אחוזים, שזה נתון גבוה מאוד. לכן אנחנו חוגגים עכשיו – פתחנו ממש השבוע את ההופעות בארנה, הרחובות מלאים באנשים שמגיעים, אנחנו בהחלט בכיוון הנכון", אומר ליאון.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מהו יעד החיסונים הבא של ירושלים לאחר חג הפסח?
"בתחילת מבצע החיסונים הקצב עמד על כ-7,000-5,000 מתחסנים ביום, אבל היום אנחנו בקצב של 2,000 עד 3,000 מתחסנים ביום. אני לא צופה עלייה משמעותית, סך הכל האוכלוסיה מגיל 16 ועד גיל 120 היא 600,000 איש בירושלים. מתוכם, 80,000 מאומתים שהחלימו. זאת אומרת, הרוב המוחלט כבר התחסן. ביניהם יש עשרות אלפי תושבים, שהיו מאומתים או שלא דיווחו או שלא ידעו – גם הם מחוסנים, כך שאין עוד הרבה אנשים שצריכים להתחסן".

ההחלטה לא לכפות חיסונים על עובדי הוראה היא מובנת וחוקית, אך למה לא ניתן לחייב אנשי חינוך בבדיקות קורונה תקופתיות, כל 72 שעות, ולו רק כדי למנוע בידודי בית של ילדים?
"ארגוני העובדים לא מוכנים בשום אופן להכריח בדיקות וחיסונים. אנחנו נחכה עם זה לאחרי הפסח, יכול להיות שאחרי החג נגיע למסקנה אחרת. נכון לרגע זה אי אפשר לחייב חיסונים. נכון שיש פסק דין חדש, (לפיו למעסיקים יש זכות למנוע מעובדים לא מחוסנים להגיע לעבודה, י"ר), כרגע אנחנו בוחנים אותו ונראה מה יהיה. אני לא חושב שזה צריך להדאיג יותר מדי, משום שצריך לזכור – 90 אחוזים מהבידודים הם בשל הדבקות של תלמידים בתוך התלמידים, ולא מהמורים. בסך הכל, אחוז גבוה מאוד מעובדי ההוראה בירושלים התחסן או שכבר חלה בקורונה".

"אין לי ספק שירושלים תהיה מלאה בתיירים"

על מסך המחשב, שמונח על שולחנו הרחב של ליאון בלשכתו שבקומה השישית בבניין העירייה, מרצד לוח הקריאות של מוקד 106, כולו נצבע בירוק ובצהוב. נראה היה כי נכון ליום שני בערב, זמני ההמתנה עמדו על פחות מחצי דקה, ורוב הקריאות נמצא בטיפול.

כשנתיים ושלושה חודשים חלפו מאז שנבחר ליאון לראשות העיר ירושלים, כמי שהבטיח להיות נגיש לירושלמים – עד היום הוא זמין בטלפון הנייד הפרטי שלו לתושבים ולתושבות, ולדבריו הוא משיב לכל ההודעות שנשלחות אליו בעצמו, "אף אחד לא נוגע לי בטלפון", הוא מדגיש. "אני חי את העיר הזו 24 שעות ביממה, אפשר לומר. אני עוקב בכל יום אחרי המסך של 106 כדי לעקוב אחרי מספר הפניות, ואחרי זמני ההמתנה. מה שיותר חשוב לי הוא שהתושבים לא ממתינים, שעונים להם תוך 30 שניות. אני גם עונה להודעות וואטסאפים של התושבים, והרבה לא יודעים, אבל עשיתי הרבה מלחמות מול משרד הבריאות ומול משרד החינוך (בזמן סגרי הקורונה, י"ר), לא תמיד התושבים ידעו על המלחמות האלה".

בתקופה האחרונה, על רקע הירידה הדרמטית של התחלואה בירושלים, בעיקר בשל החיסונים – נראה כי ירושלים חוזרת לחיים. המסחר נפתח מחדש, השוק מלא במבקרים ואת מרכז העיר פוקדות משפחות רבות, שנהנות ממופעי הרחוב השונים. בשטח – העיר מלאה ושוקקת חיים, מה שתורם רבות להנעת הכלכלה הירושלמית שנכנסה להילוך גבוה. אך עדיין, תיירות החוץ מוקפאת, מה שמשפיע בעיקר על בעלי המסעדות, בעלי בתי הקפה, המלונות והאטרקציות התיירותיות בעיר.

איזו עוד עזרה תעניק עיריית ירושלים לבעלי העסקים בעיר?
"אמרתי שירושלים תהיה הראשונה להתאושש – והיא תתאושש בזבנג ובצורה מהירה".

איך זה יקרה?
"בשנייה שהתיירות החיצונית תחזור – אין לי ספק שירושלים תהיה מלאה בתיירים. אין לי בכלל ספק בזה, אני היום בטוח בזה הרבה יותר ממה שהייתי לפני חודש וחצי. מעבר לכך, אנחנו כעיריית ירושלים עושים את הכל כדי לסייע למסעדות ולבתי הקפה להצליח".

"קודם כל, אנחנו כמעט מדי יום מפעילים אמני רחוב ברחובות הראשיים של העיר", מספר ליאון, "אנחנו גם נפעיל אמני רחוב בשכונות, כדי לעודד וליצור אווירה חיובית וכזו שכיף לטייל בה בעיר, ולהיכנס למסעדות וליהנות בהן. בנוסף, אנחנו נותנים להם להציב כסאות ושולחנות בחוץ, אין ספק שזה מה שגורם להגדלת ההכנסות, ולאווירה בחוץ. אני מסתובב בעיר ואני רואה את ההצלחה הגדולה שהמסעדות מתמלאות. לכן, אני אומר שההתאוששות הכלכלית של ירושלים תהיה מהירה".

ראש העיר משה ליאון (צילום: יובל כהן אהרונוב)

"גם מבחינת התרבות – לדוגמא, אנחנו הפעלנו סבסוד של המופעים בארנה. הייתי בשתי הופעות מתוך שש הופעות בארנה, וזה היה כיף לראות את הציבור הירושלמי בא בהמוניו. אנשים היו צמאים לזה. אנחנו נמשיך ונסייע לכמה שיותר עסקים בעיר ונמשיך עם המופעים".

איך ייראה קיץ 2021 בירושלים?
"אני בטוח שהולך להיות קיץ שמח, מלא בהופעות. קיץ עם המון פעילויות. אני מנסה כמה שיותר לשלב את מזג האוויר הנהדר של ירושלים בקיץ עם כמה שיותר פעילויות חוץ. אני אמרתי שאני רוצה כל הזמן אמני רחוב, אחרי פסח יהיו אמני רחוב כמעט בכל יום. בגן הפעמון יהיו הצגות ומופעים. בכל מקום שיהיה אפשר להשקיע אנחנו נשקיע. אנחנו הירושלמים נהיה גאים במה שקורה בירושלים – בתחום התרבות וגם בתחום העסקים, ובכל התחומים האחרים".

ההתפרעויות האלימות בבר אילן: "התנהגות ברוטלית"

נראה כי יותר מכל משבר הקורונה הציף וחידד את הפערים בין הציבור החרדי לבין הציבור החילוני בירושלים. הפרות חמורות של חתונות המוניות, הלוויות ענק ופתיחת תלמודי התורה בניגוד להנחיות התקיימו, בריש גלי, במהלך סגרי הקורונה במוקדי השכונות החרדיות, מצד חרדים שמשתייכים לפלגים הקיצוניים בעיר. אך, יותר מכל צרמה האכיפה הסלקטיבית מצד המשטרה – שלעתים קרובות חששה, ממניעים פוליטיים, להפעיל את סמכותה באותם מעוזים חרדיים.

אתה יכול להבין את הכעס של הציבור החילוני על היעדר האכיפה ועל החברה החרדית, שהפרה את ההנחיות באופן בוטה?
"רוב החרדים, ואני אומר את זה מידיעה, שמר על ההנחיות ועל הכללים כמו כולם. נכון, שיש מיעוט שמתנהג בצורה שלא התאימה להנחיות, אבל זה בהחלט מיעוט. הדבר החשוב ביותר שכל אוכלוסיה, מכל הכיוונים, מכל הזרמים שמרה על הכללים. תמיד יש את המיעוט, והמיעוט בדרך כלל עושה הכי הרבה רעש וזה נראה כאילו זה כולם, אבל זה ממש לא".

יש חיסון חברתי לפערים בין החברה החרדית לבין חברה החילונית בירושלים?
"הפערים זה בין חברות שונות בירושלים – החרדים, האוכלוסיה הכללית, ויש פה את האוכלוסיה הציונות הדתית שהיא פחות או יותר כמו הכללית, ויש את מזרח העיר. אנחנו השתדלנו מאוד ללכת בין הטיפות ולעבור בין כלל האוכלוסיות ולהסביר להן. חלק גדול מהפערים שהיו נראים קשורים להסברה. צריך להסביר לכל קהל לפי הכלים והכללים להסברה עבורו. לכן, אני חושב שהחיסון הטוב ביותר הוא הסברה. הכלה של אחד את השני, ועשינו את זה במהלך הקורונה".

לפני כחודש התרחש אירוע ונדליזם חמור בבניין העירייה – חרדים מהפלגים הקיצוניים שברו חלונות והשחיתו ציוד; מדי שבוע מתקיימות הפגנות אלימות סביב עבודות הרכבת הקלה בבר אילן. אתה מגנה את האלימות הזו? מהי עמדתך בנושא?
"ברור, אני מגנה את ההתנהגות הברוטלית הזו של הפרעה לביצוע עבודות הרכבת. העבודה תימשך כרגיל ואנחנו נתקדם כמה שיותר מהר לכיוון רכבת קלה, שתסיים לנו את הקו הירוק. אבל עוד פעם, זה מיעוט, רוב החרדים רוצה את קו הרכבת, ורוב החרדים ממתין ומחכה לקו הזה שיפעל. שכרנו חברת אבטחה, שנמצאת על הציר של הרכבת הקלה במע"ר החרדי. בהחלט אנחנו מקפידים שלא יהיו את ההפרעות הללו. ולכן אנחנו נמשיך בזה כרגיל".

בתקופת כהונתו כראש עיר נראה כי ליאון קשוב לא מעט לציבור החילוני בירושלים. בעקבות פניות של חילונים, ליאון הוא הראשון, שהרים את הכפפה והוציא אל הפועל פעילויות למשפחות בפארקים ברחבי ירושלים בשבתות, על אף שהפעילויות נחשבות לשומרות שבת.

מתי יחזרו הפעילויות בשבתות בירושלים?
"אני מקווה שמיד אחרי הפסח נחזיר את הפעילות הזו, שהיא למעשה שומרת שבת. היתה פעילות מאוד מוצלחת שהקורונה קטעה לנו אותה. זו דוגמא לפעילות, שמאחדת את כל התושבים בשבת".

אתה מרגיש היום חיבוק חילוני בירושלים? זה לא משהו מובן מאליו, לא היה לך את זה לפני הבחירות.
"אחרי שמכירים אותי אז בהחלט זה מובן מאליו. אבל, כמו שאמרתי לפני הבחירות – אני לא מהזרם החרדי, אני ממשפחה ציונית-דתית, גם הילדים שלי וגם הנכדים שלי, כולם שייכים לציונות הדתית. בהחלט חלק גדול מחבריי הם חילוניים, ולכן זה מצחיק אותי כשאומרים לי שאין לי חיבוק חילוני. יש לי הרבה חילוניים שמחבקים אותי, בכלל לאורך שנותיי אני צברתי לא מעט חברים. אני חושב שהציבור שלא הצביע עבורי מבין שכוונתי היא להצעיד את ירושלים קדימה, ליצור מהפכה בירושלים על ידי הבאת תושבים חדשים והבאת מקומות תעסוקה".

מה בנוגע לקהילה הגאה בירושלים – מדוע הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות צריך לפנות לבית המשפט ולהגיש עתירה מנהלית כדי לקבל תקציב?
"מ-2017 ועד 2020, בכל שנה יש תוספת תקציבית לקהילה, וגם השנה הזו אני הוספתי. בכל שנה אנחנו נותנים כ-500 אלף שקלים, אבל בפעם האחרונה שנפגשנו הם באו עם דרישה תקציבית (1.2 מיליון שקלים, י"ר), שאנחנו במסגרת התקציב של העירייה לא יכולים לעמוד בה. ישבתי איתם והסברתי להם את זה, הם בחרו לפנות לבית המשפט, ואני מכבד את זה".

הבנייה ברכס לבן: "זו הפעם האחרונה,שמשתמשים
באדמות ירוקות בירושלים, לא יקרה בתקופה שלי"

לדברי ליאון שוק התעסוקה בירושלים, למרות המשבר הכלכלי של השנה האחרונה – דווקא רושם נסיקה. "השוק לא יוצף בדורשי עבודה – יהיו עובדים ויהיו להם מקומות עבודה", מבטיח ליאון, "העיר הולכת לחזור למסלול שלה. החל"ת היה בעיקר לעובדי התיירות, שעבדו בבתי המלון, ואני רואה שבתי המלון חוזרים להתמלא מחדש. אותם עובדים שהיו בחל"ת חוזרים לעבודה".

"בשנה שעברה אנחנו התקדמנו בצורה בלתי רגילה בתשתיות של העיר מבחינת בניית משרדים – היום יש מיליון מ"ר בתהליכי בנייה של משרדים ברחבי העיר", מבהיר ליאון, "זה מספר פנומנלי. ואותו דבר לגבי דירות, שאנחנו מתכננים לבנות. בשנייה שהקורונה מסתיימת, ואנחנו בדיוק בשלבים האלה, ירושלים תחזור לשגרה בבום אחד גדול, כפי שהכרנו אותה ביום שלפני הקורונה. הכל כמובן תלוי בקורונה, העיר הזו הולכת קדימה".

"בשנתיים הקרובות חלק גדול מהעבודות יסתיים"

לגבי התשתיות – העיר בשיא הבנייה של עבודות הכביש, שמורגשות בשטח, יש לך בשורה מתי זה ייגמר?
"הנהגים בירושלים קצת-הרבה סובלים, גם אני סובל ביחד עם כל תושבי ירושלים את ביצוע התשתיות האלה. אין ספק שאי אפשר להנחית את הרכבת משמיים ולשים אותה על הפסים, חייבים לעבוד בשביל זה. אני מנסה כמה שיותר לקצר את זמני העבודה. אני חושב שאם אשווה את עבודות הרכבת הקלה בירושלים לעבודות הרכבת הקלה בתל אביב – אנחנו עומדים בלוח הזמנים. יש צוות מיוחד, שיושב איתי פעם בחודש כדי לדעת איפה אנחנו עומדים בזמנים, לוודא שבאמת אין פיגורים. מנכ"ל העירייה וכל הצוותים יושבים עם אצבע על הדופק שלא יהיה פיגור קטן. זה לא נוח, אין ספק, אבל אני מבטיח – בשנתיים הקרובות חלק גדול מהעבודות הולך להסתיים. וכשזה יסתיים זה ייראה באמת יפהפה. העיר הזו עוברת כרגע הפיכה".

מהי דעתך על תוכנית הבנייה השנויה במחלוקת – הקמת שכונה חדשה ברכס לבן? האם לא כדאי לצופף בנייה קודם כל בתוך העיר לפני שפולשים לשטחי טבע?
"אתחיל מהסוף – אני לא יצרתי את תוכנית רכס לבן. ישבו התעוררות ומפלגות אחרות בקואליציה והן למעשה אישרו את התוכנית הזו. אנחנו מדברים על 5,000 יחידות דיור, כשמחצית מהן אמורות להיות קרקע משלימה לציפוף, להתחדשות העירונית. דבר אחד אני יכול להבטיח – שזו הפעם האחרונה, לפחות בשנים הקרובות, שמשתמשים באדמות ירוקות בירושלים, לא יקרה בתקופה שלי. את מיטב המאמצים כרגע אני משקיע בהתחדשות עירונית בתוך העיר. הפרויקט הזה הוא יחיד ולא יהיה מעבר לזה".

תנופת הבנייה יש לציין ניכרת במיוחד במזרח העיר בתקופת כהונתו של ליאון – לא מעט תוכניות נמצאות כבר בשלב מתקדם. בחודש שעבר אף ביקר ליאון לראשונה בכפר עקב – השכונה הגדולה ביותר בכל ירושלים, שכוללת כ-100,000 תושבים. מדובר בביקור היסטורי, שבו ליאון קיים פגישה עם נציגי התושבים והקשיב לצורכיהם. כבר בסיור הוחלט כי העירייה תבנה מרכז ספורט חדש וקרית חינוך גדולה, זאת לצד הגברת מבצעי הניקיונות בשכונה. "אני בהחלט אופטימי גם לגבי מזרח העיר", מוסר ליאון, "אנחנו עושים דברים יפים באזור, כמו הקמת שני אזורי תעשייה באום-טובא ובעיסאוויה. אנחנו רצים קדימה עם מזרח העיר כדי שנסגור פערים, כדי שמזרח ומערב העיר יתקרבו אחד לשני".

"הגיע הזמן שתהיה לנו ממשלה חזקה ויציבה"

היעדר תקציב למדינה – מה שהוביל בין השאר לבחירות רביעיות בתוך כשנתיים, אין ספק שהשפיע על התקצוב העירוני של ירושלים. ערב לפני הבחירות לכנסת ה-24, עוד בטרם התבררו התוצאות, התייחס ליאון לנושא: לשאלה מהי תהיה התוצאה הטובה ביותר לירושלים ומי יהיה ראש הממשלה שיהיה הכי טוב לעיר – לפיד, סער, בנט או נתניהו? השיב ליאון, כפי שפורסם מוקדם יותר השבוע ב"כל העיר", כי "אני לא בשלב שאני צריך להחליט מי יהיה ראש הממשלה הכי טוב לירושלים. אני חושב שקודם כל צריך שתהיה לנו ממשלה חזקה. לירושלים בפרט ולמדינת ישראל בכלל – הגיע הזמן שתהיה ממשלה חזקה ויציבה. ממשלה שיכולה להוביל תהליכים ופרויקטים רב שנתיים, זה חסר לנו, בשנתיים האחרונות, למעשה, אנחנו עובדים מהרגע להרגע. למזלנו, ישנם פרויקטים שהתחילו קצת לפני כן ולכן לא היו לנו בעיות תקציביות".

"שנתיים שאין תקציב למדינת ישראל", מדגיש ליאון ומציין כי "בשנתיים האלה הצלחתי להעביר תקציב לירושלים, למרות שלא היה תקציב מסודר לממשלה. לכן, אנחנו בירושלים פחות הרגשנו את זה".

לשאלה על יחסיו השבריריים מול מקורבו אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, שכזכור, תמך בליאון בבחירות לראשות העיר ב-2013 וב-2018. הוא משיב: "זה לא סוד שלליברמן ולי אין אותה השקפת עולם על יחסים של דת ומדינה, זה לא קשור לחברות שלנו. את ליברמן אני מכיר 25 שנה, יש בינינו מערכת יחסים אישית טובה מאוד, אבל בנושא הפוליטי, ביחסי דת ומדינה, אנחנו לא זהים. ביני לבינו לא חל שינוי".

לסיום, היכן תבלה בחג?
"אחרי שבשנה שעברה היינו רק אשתי ואני, השנה אנחנו סוף סוף נהיה עם המשפחה הרחבה. חג שמח ירושלים".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]