יום האישה הבינלאומי: הנשים הירושלמיות נפגעו כלכלית יותר לעומת הגברים הירושלמיים בשנת משבר הקורונה

אם הפער בין שכר הנשים לבין שכר הגברים בשנת 2019, לפני הקורונה היה גדול, נראה כי שנת משבר הקורונה – 2020, רק החריפה את האפליה לרעתן של הנשים.

ביום שני הקרוב, 8.3, יצוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי – לפי נתונים חדשים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שנחשפים לראשונה ב"כל העיר" – שנת הקורונה לא הטיבה עם הנשים בתעסוקה, ואנו צפויים לראות מגמה של בלימה ודעיכה בצמצום הפערים המגדריים. בתקופה זו, יותר נשים הפכו, כאמור, למובטלות ולדורשות עבודה מגברים, וסגירת מערכת החינוך החזירה נשים רבות ל"תפקידן המסורתי" לכאורה, בבית, כמטפלות ומחנכות הילדים. "כתוצאה מכך ניתן להעריך שלאותן נשים יהיה קשה יותר לחזור למעגל העבודה, וזאת לצד העובדה שבמשך התקופה שבה הן לא עבדו הוותק התעסוקתי שלהן לא נצבר", מסבירים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, "מה שעלול לצמצם את כמות הקידומים המקצועיים שלהן ואת העליות בשכרן, וכתוצאה מכך אף להעמיק את הפערים המגדרים. יצוין כי תובנה זו נכונה הן לישראל והן לירושלים".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

נטע פורזיקי, חוקרת כלכלה ותעסוקה במכון ירושלים למחקרי מדיניות ודוקטורנטית לכלכלה באוניברסיטה העברית מציינת כי נכון לשנת 2019, הקודמת לשנת הקורונה, היו 85.5 אלף מועסקות בירושלים. נשים ירושלמיות הועסקו בעיקר בחינוך – 25 אחוזים מכלל המועסקות בעיר, בריאות ורווחה – 21 אחוזים מכלל המועסקות, ובמגזר ציבורי – 15 אחוזים מכלל המועסקות.

"ענפים אלו מאופיינים בשכר נמוך יחסית, ובשיעור לא מבוטל של דורשות עבודה", מדגישה פורזיקי. "מטפלות וסייעות רבות הוצאו לחל"ת כאשר מסגרות החינוך נסגרו, אך לעומת זאת המגזר הציבורי פחות נפגע בקורונה ופחות עובדים הוצאו לחל"ת. כמו כן, בירושלים יש פחות נשים מגברים המועסקים בענפים שנפגעו קשות מהקורונה כמו תיירות, מסחר, הסעדה ועוד. מאפייני התעסוקה לפי ענפים בירושלים יכולים להסביר את הנתון לפיו יש פחות נשים דורשות עבודה בירושלים בהשוואה לגברים, בשונה מהנתונים הארציים, שבה לאורך כל התקופה נשים נפגעו בשיעורים גבוהים יותר".

לפי שירות התעסוקה הישראלי, נכון לפברואר 2021 ישנם 70 אלף דורשי עבודה בירושלים, מתוכם 46 אחוזים הן נשים. לעומת זאת, כיום בישראל 55 אחוזים מכלל דורשי העבודה הן נשים, ונתון זה היה אף גבוה יותר בחודשים הקודמים. פורזיקי משערת כי: "הסבר אלטרנטיבי אפשרי הוא ששיעור התעסוקה של נשים בירושלים נמוך יותר מבשאר הארץ ולכן יהיו גם בהתאמה פחות מובטלות חדשות".

החוקרת נטע פורזיקי (צילום: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפני הקורונה רק 59 אחוזים מכלל הנשים בירושלים בגילי עבודה, 64-25, השתתפו בכוח העבודה, וזאת לעומת 77 אחוזים בכלל הארץ. הפער נובע בעיקר משיעור התעסוקה הנמוך בקרב נשים ערביות בירושלים, כשנכון לשנת 2019, רק 23 אחוזים מהן השתתפו בכוח העבודה. "נתון זה מדאיג מאוד", מוסיפה פורזיקי. "הן הממשלה והן העירייה עושות מאמצים גדולים להעלות את שיעור התעסוקה במגזר הערבי הנשי בירושלים. אנחנו מקווים מאוד לראות שינויים בשיעורי התעסוקה בשנים הקרובות, כשעלייה בשיעור זה לא רק תשפר את מצבן של הנשים הערביות בירושלים, אלא גם כמעט ותכפיל את ההכנסה למשקי הבית, תאפשר להעלות את רמת החיים ותאפשר מוביליות חברתית אמיתית בקרב האוכלוסייה הערבית בעיר, מעבר לכך זה יאפשר להן עצמאות כלכלית שלזה היבטים פסיכולוגים וחברתיים חשובים ולא רק כלכליים".

מבחינת ענפים בעלי פריון גבוה ושכר גבוה ישנו שיפור במספר המועסקות בעיר. ישנה עליה של 1,000 מועסקות בהייטק בשנים האחרונות, כאשר בממוצע בין השנים 2019-2018 עסקו בהייטק כ-7,000 נשים. בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים עובדות לא חל שינוי במספר המועסקות והוא עומד על כ-9.5 אלף נשים ובענף הפיננסים עובדות 4,000 נשים ירושלמיות, ירידה קלה משנים קודמות.

היבט חשוב נוסף הקשור לתעסוקה הוא השכר. לפי נתוני הביטוח הלאומי השכר בשנת 2019 בירושלים לגברים עמד על 10,800 שקלים בעוד שלנשים הוא עמד על 8,200 שקלים. בישראל לעומת זאת השכר גבוה הרבה יותר לגברים 14,500 שקלים ולנשים שכר ממוצע של 9,300 שקלים, ניתן לראות כי פערי השכר נשמרים לאורך השנים ואינם מצטמצמים. נשים בירושלים משכרות בממוצע 76 אחוזים ביחס לגברים לעומת זאת בישראל נשים משכרות בממוצע 65 אחוזים ביחס לגברים בישראל, כלומר בירושלים פערי השכר נמוכים יותר, יחד עם זאת ישנה מגמה חיובית בנתוני השכר.

לפי הנתונים בקרב הנשים החרדיות נרשמה עלייה של 233 שקלים לחודש בין השנים 2018 ל-2019, בקרב היהודיות הלא חרדיות היתה עלייה של 284 שקלים ובקרב ערביות עלייה של 104 שקלים. "ירושלים היא עיר ענייה והשכר הממוצע בה נמוך מהממוצע הארצי. יש לכך מגוון סיבות, כאשר לצד שיעורי תעסוקת הנשים הנמוכים, נשים חרדיות שיוצאות לעבוד משתכרות לרוב בשכר נמוך. כמו כן, ירושלים מאופיינת בשיעור גבוה של עובדים עם חוזים קיבוציים, כגון בתחום ההוראה, בריאות ומגזר ציבורי, ולפיכך הפער בשכר בענפים אלו אמור להיות קטן יותר, אך לרוב במקצועות הללו השכר יחסית נמוך וגם לכך יש כמובן השפעה על השכר הממוצע של העיר. הסבר נוסף לפערי השכר בין נשים וגברים, מלבד מספר רב של חרדיות המועסקות בשכר נמוך הוא שנשים רבות בירושלים מועסקות בשיעורים גבוהים ביחס לממוצע הארצי של בענפי ההוראה, רווחה וסעד בהם השכר נמוך".

לסיכום פורזיקי מספרת ל"כל העיר": "אני מצפה שדווקא בעת הזו, בה נשים רבות נפגעות מהקורונה, כאשר מראש מצבן התעסוקתי היה חלש יותר ועם שכר נמוך יותר, תהיה מדיניות סיוע להחזיר אותן למעגל העבודה כמה שיותר מהר. במסגרת זו, יש לפעול להגדלת מספר ההכשרות המקצועיות המוצעות לנשים ובמקביל לעודד מעסיקים להמשיך להעסיק אימהות ובכלל הורים צעירים, וזאת על ידי גמישות תעסוקתית כגון עבודה מהבית, הפחתת שעות העבודה בעת הצורך הן לאבות והן לאימהות ולעודד חופשת לידה גם לאבות".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת2"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]