רב"ט בנימין משה כהן, בן 19, לוחם בצנחנים, הוא חייל בודד המתגורר בבית החייל בעיר, לאחר שנזרק מביתו בהיותו בן 13 בלבד. הוא בן למשפחה חרדית משכונה בצפון העיר, יש לו תשעה אחים ואחיות, ומאז שנפלט מביתו הוא משוטט בין מסגרות, ונאלץ לעבוד למחייתו, ולפרנס את עצמו.
"להורים שלי פחות היה אכפת איזה קשיים אני עובר", הוא מספר בגילוי לב, "מבחינתם זה או שאני נשאר חרדי והם מוכנים לתת לי תמיכה או שאני אדאג לעצמי. אני עזבתי את הבית בגיל 13, ובשנה שלפני זה היתה לי שנה מאוד קשה, שההורים הכריחו אותי להיות במסגרות חרדיות וכשהם העיפו אותי מהבית, זה אמנם היה קשה, אבל התחלתי להיות אני ולראות דברים שאני רוצה להיות. לא להיות מה שההורים שלי רוצים שאני אהיה. אני יודע שהם אנשים טובים, רק שהקידוש של הדת הרבה יותר חזק אצלם מהרגש. הם מעדיפים שאני לא אהיה בן בית אצלם ושאני אהיה ברחוב אם אני לא אהיה חרדי, כי גם אני הורס את האחים האחרים שרואים עולם ומגלים דברים אחרים וגם כי מבחינתם זה ממש אסור מה שאני עושה. אבל אני מודה להם, לא כי הם באמת העיפו אותי, אלא בגלל שיצא טוב מזה בסופו של דבר. למדתי להתמודד טוב עם דברים שלא הייתי יכול אחרת".
למה היה לך חשוב להתגייס לצה"ל?
"מכמה סיבות – עברתי חיים לא קלים. רציתי מסגרת שאני אוכל להגיד שהתחלתי וסיימתי אותה כי לא באמת הייתי במסגרות וגם כי אני מבין מה החשיבות של לשרת את המדינה שלי ולכן החלטתי ללכת על הקטע הקרבי".
הוא התגייס בנובמבר 2016. את ארוחות שישי הוא עושה עם חברה שלו שיש לה סיפור חיים דומה לשלו. לפעמים חבר מהצוות מזמין אותו לארוחות שישי, ולדבריו הוא בעיקר מקפיד שלא להסתובב ברחובות החרדיים בעיר.
"המשפחה שלי יודעת שהתגייסתי לצבא", הוא ממשיך ומספר, "לא מזמן פגשתי אותם בחתונה. אמא שלי הנהנה לי לשלום מרחוק, אבל לא דיברנו. אחותי סיפרה להם שהתגייסתי".
מה המסר שלך לחיילים חרדים ששוקלים להתגייס לצה"ל?
"פשוט להתגייס. אין לנו ברירה אחרת. היום אין לי משפחה, אני לבד, למדתי לדאוג לעצמי, והתגייסתי כי זאת המדינה שלנו ואנחנו צריכים להגן עליה. ההורים שלי לא עשו צבא, אין מישהו שאומר לי 'כל הכבוד', ו'אני יודע כמה זה קשה'. אין לי את התמיכה הנפשית והכלכלית. זה קשה אבל איפה שהוא התרגלתי לחיות ככה. כל מה שההורים שלי רצו זה שאני אהיה רב חשוב שלומד תורה כל היום. אין לי בגרות, אין לי 12 שנות לימוד. לא אפשרו לי בכלל לעשות את זה".
אם ההורים שלך יקראו את הכתבה – מה היית רוצה להגיד להם?
"שאני מודה להם שהם העיפו אותי מהבית. זה גרם לי לבוא הרבה יותר מחושל לחיים. אני לא כועס עליהם. למרות שאני לא בקשר איתם, אני לא כועס עליהם. למדתי לדאוג לעצמי, לקחת אחריות על החיים שלי. לא לוותר".
כהן מסכם ואומר: "יש לי שני חלומות – אחד לטווח הארוך להקים משפחה ולקבל את הילדים שלי כמו שהם ולא משנה מה הם יבחרו להיות. דתיים או חילוניים או אם יהיה לי ילד הומו או ילדה לסבית. דבר ראשון לקבל אותם כמו שהם ולתת להם את המקום החם. חלום שני להגיע למקום שיש בו שקט נפשי מבחינה כלכלית וחברתית".
***
"ברור לי שלא כל החיילים במאה שערים בירושלים נגד חיילים"
המשטרה תפעל להעמיד לדין את כל המעורבים בהסתה נגד חיילים"
הירושלמי של פלוגת הצנחנים הראשונה הראשונה בצה"ל
***
יגאל מלול
משה שלום
במשפחתנו מתארח חייל חרדי לשעבר
במשך שנה וחצי
נשמח לארח גם אותך , צור איתי בבקשה קשר בפרטי
נועם
היי משה,
קצת כואב לראות איך אתה מנסה להפעיל את הרגש לציבור על ידי כך שאתה יוצא נגד משפחתך, מציין את זה שחזרת בשאלה וגורשת מהבית. חשוב לי לציין לפני שאתה קורא את כל התגובה שאני חייל בדיוק כמוך, רק שאני בכל לא אהבתי את הכתבה שלך. יפה התגייסת, מאיפה יש לך את הזכות לבוא ולקרוא לעוד חרדים להתגייס? בחרת את הבחירה שלך ואתה שמח על כך (למרות שחכה ותסיים את הצבא, אז החיים שלך בלי משפחה תומכת מאחוריך יורגשו באמת), אני לא מסכים עם משפחתך חס וחלילה, אך מאידך ניתן להבין אותם אחרי שבחרת את החיים שלך בגיל 13, הם רוצים לשמור על מה שהם מאמינים ועל הערכים אז אפשר קצת להבין אותם. לעשות צבא זו לא זכות, זאת בחירה וחובתך כאזרח, אך אם יש אנשים שבוחרים ללמוד תורה במקום, זה יותר מבורך בעיניי, המשכת השושלת היהודית על ידי לימוד התורה היא הזכות שלנו והקיום שלנו כעם, אם האבות שלנו היו נוטשים את התורה כמוך לפני 200 שנה ובוחרים ללכת לדרך חילונית, לא היית חי היום ולא היה לנו לא מדינה ולא צבא, אז קצת כבוד לאלו שבוחרים ללמוד, לאמר שחרדים צריכים להתגייס ויתגייסו על ידי זה שנוציא אותם מהמסגרת הכל כך חשובה הזאת, בימים שאין שום כבוד למסורת בחלק לא קטן מהעם שלנו, דבר שמאיים מאוד על המדינה יותר מהכל על ידי איבוד ההכרה ההיסטורית שלנו. אני חייל, עוד שנייה רב"ט (עוד צעיר כן) והלוואי ויכולתי לאמר לך היכן אני משרת, אבל אי אפשר, ויחד עם כל זאת אני מכיר ומבין את החשיבות של החרדים למדינה ואני ממש לא חרדי. גם העובדה שהיה חשוב לך לציין שאתה תקבל את ילדיך בעתיד ולא משנה מה הם יהיו (הומואים, לסביות) זה נשמע שעברת קצת הרבה מאז גיל 13 ושמעת לא קצת דברים של חילונים נגד הדת, כאילו שאם הילד שלך שונה אז הדת אומרת לך לגרש אותם, לא אהבתי את זה אבל מקבל. בנימה קצת אופטימית, אאחל לך בהצלחה בדרך שתבחר ומי ייתן ותחזור לשורשיך ותבין שצבא זה חשוב אבל זה לא הכל, צבא בלי מסורת ובלי תרבות יהודית זה לא צבא, צבא בלי יהדות לא יכול להתקיים, אולי יום אחד שתשתחרר מהצבא והמסגרת תתחיל להיכנס לעומק הדברים ויהיה לך זמן יותר לחשוב ותבין שגם שנותנים לך במה לפרסום זה עניין של ניצחון לרגע סך הכל, אחר כך אתה תתחיל יותר לחשוב ולהבין מה נכון ומה לא במה שאמרת. בהצלחה!
מישהו שיודע
בנימין משה כהן = שקרן. נמנה את השקרים: 1. לא זרקו אותו מהבית. 2. השבוע ההורים שלו חגגו לו יומולדת. 3. הם לא משפחה חרדית טיפוסית, סבא שלו היה בצנחנים בגדוד 890 והסבא השני עלה מאנגליה והתגייס לצבא והיה רב צבאי בחיל האוויר. אז שיפסיק לירוק לבאר שהוא שתה ממנה.
הדר
"מישהו שיודע" אני משערת שאתה ממשפחת מלר . תגיד לא פגעתם בו מספיק? אני מכירה את בנימין וכל מה שהוא סיפר זה נכון! בחור זהב
אלמוני
כבר מגיל קטן היה שקרן.
יעני חייל בודד יקבל עוד קצת כסף מהמדינה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
שקרן שקרן שקרן
שיר
אבל למה לשקר? המשפחה שלך מקבלת אותך ואת החברה הלא חרדית שלך. לא הבנתי למה להכפיש בשביל כמה שקלים ופרסום? זה הרי מלכלך ציבור שלם לא רק את המשפחה שלך.
טפו
שיר
הדר. גם אני מכירה אותו ואת המשפחה שלו וכל מה שהוא דיבר על דחיה זה לא נכון. כי גם אותך מקבלים יפה מאוד שם