מנכ"ל שערי צדק פרופ' עופר מרין ל"כל העיר": "זה הסגר המוצדק ביותר"

המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים היה בית החולים הראשון בעיר שפתח מחלקת קורונה, עם פרוץ המגפה במרץ 2020. השבוע נרשמו במחלקות האשפוז של הנגיף מספר המטופלים הרב ביותר, שמטפס כבר ל-100 חולים. אך עיקר הקושי בהתמודדות עם הנגיף הוא בטיפול בחולים הקשים – מספרם הגיע השבוע לכ-60, כאשר שליש מהם במצב קריטי. בשיחה עם "כל העיר" מסביר מנכ"ל שערי צדק פרופ' עופר מרין מדוע החמרת ההגבלות בסגר הוא צעד חשוב למיגור התחלואה: "אני חושב שמכל השנה הזאת, זה הסגר המוצדק ביותר בירושלים".

"המדינה חווה שלושה גלי תחלואה, ואנחנו הרגשנו את ההבדלים בין הגלים בתוך בתי החולים. ההגל הראשון התאפיין בזה שאף אחד לא ידע להתמודד עם הקורונה, והתייחסו לחולים האלה, סליחה על ההשוואה, אבל כמו אל מצורעים – קרי, צריך לבודד אותם. וזה היה בסדר גמור, אבל הפרופיל שחולים היה גם של חולים במצב קל. זאת אומרת, שהיו לנו כ-120 חולים, וחלק לא קטן מהם במצב קל. ואז המדינה לשמחתי הבינה שאחוז ניכר מחולי הקורונה לא צריך אשפוז. בגל השני, 95 אחוזים מהמאומתים לא נזקקו כלל לאשפוז, קיבלנו מספרים קצת יותר גבוהים של אשפוז, אבל לא היו הרבה חולים קשים. מה מאפיין כעת את הגל השלישי – שיותר מ-20 אחוז מסך החיובים הם ירושלמים, אנחנו כמעט כפול מהחלק היחסי שלנו באוכלוסייה, לכן בתי החולים של ירושלים, גם שערי צדק וגם הדסה, לא מצליחים לקלוט את כל החולים שזקוקים לאשפוז. אז את מי כן קולטים – מתוך אלה שזקוקים לאשפוז, אנו קולטים את הלא יציבים, את אלה שאי אפשר להעביר לבתי החולים בשפלה".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

"המצב הוא שיש כרגע הרבה יותר חולים במצב קשה בשערי צדק לעומת הגל השני", מתאר פרופ' מרין, "ולכן, צריך להבין, ואני רוצה לומר בצורה זהירה, אני איש עם ניסיון במושגים של אסונות המוניים, ישראל לא שם – אנחנו לא במצב של איטליה, אנחנו לא במצב של רעידת אדמה, אנחנו במצב, נכון לעכשיו, שאנחנו מסוגלים לתת טיפול מיטבי. אדם, אם הוא מגיע לבית החולים וצריך הנשמה, הוא יקבל הנשמה. אם הוא זקוק למכשיר אקמו – הוא יקבל אקמו, אבל השלב שאנחנו הכי חוששים ממנו זה שלא נהיה במצב מיטיב, שוב, אנחנו לא שם, אבל אם לא נעצור את המספרים אנחנו עלולים להגיע לשם".

מחלקת הקורונה, שערי צדק (צילום: טל חרס)

מה נדרש כדי לעצור את הזינוק בתחלואה?
"לצערי אני נותן את המילה השגורה ביותר השנה – סגר. אני לא אחד שלאורך השנה היה צועק וקורא לסגר, כי יש לסגר משמעויות כל כך רחבות, כל כך הרבה יותר מאשר להסתכל בפן הרפואי – השלכות כלכליות וחברתיות, משמעויות פסיכולוגיות. אבל הפעם, בשונה מהסגר הראשון והשני שסגרו-פתחו, והתחלואה עלתה כי לא היה טיפול. מה שיקרה עכשיו, בסבירות גבוהה, שאם עכשיו נסגור לשבועיים, והחיסונים ימשיכו, לאנשים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, נרוויח את השבועיים האלה, והסיכוי הוא שנוכל לפתוח יותר מהר, לתמוך בכלכלה ולהחזיר את החיים לנורמל הם הרבה יותר גדולים, במקום למשוך את זה להרבה יותר זמן".

וסגירת מערכת החינוך באמת הכרחית?
"אני אומר את זה בכאב, אבל כל זמן שמערכות החינוך פתוחות, שאתה מושיב בכיתה 30-20 תלמידים שיושבים ביחד, כל זמן שבכבישים אנשים נוסעים כרגיל, שהחנויות פתוחות – אנשים מתנהגים קרוב אוד אל השגרה וזה עלול למשוך את המחלה ואת הסבל הזה יותר זמן. לכן, סגר זה לא רק עניין של משמעת, נורא קל לנו לצייר את זה כעונש, 'אתם לא התנהגתם טוב – תקבלו סגר'. זה בסוף אמצעי להקטין מספרים. כל העולם נוקט בזה, חלק מהעניין זה ההנחיות הלא ברורות, אכיפה שהיא לא נכונה, הנחיות שהן בררניות, ומקומות מסוימים שהקפידו יותר וחלק פחות. יש פה כל כך הרבה מורכבויות של קהילות שונות ואזורים שונים של העיר. מהשאלות של ההפגנות בבלפור ועד לשאלות של ישיבות. אני בכלל לא רוצה להיכנס מה נכון ומה לא, אבל הדבר הזה פגע במרקם החברתי של ירושלים, שהוא כל כך עדין, אסור חלילה וחס לתת איזו כותרת על אוכלוסייה או על אזור מסוים בעיר ולתת להם כללים אחרים".

זאת אומרת שאתה נגד סגר דיפרנציאלי?
"אנחנו כולנו בתוך העניין הזה. הערבות ההדדית פה זה מה שיציל אותנו. זה לא הזמן להאשים את האוכלוסיה, אלא לנקוט בצעדים של סגר ברור למשך כשבועיים וזה יקטין את המספרים. כשנצא מהדבר הזה, נהיה עם מיליון אנשים שכבר התחסנו בפעם השנייה, ובתקווה לעוד מיליון אנשים שיתחסנו בפעם הראשונה. אנחנו צריכים להגיע לשם, זה מתחת לאף שלנו, זה בתוך שבועיים-שלושה, צריך רק קצת לנשום עמוק".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]