בחג החנוכה בשנה שעברה היתה מאושפזת מיכל, בת 60, במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים ללא יכולת ללכת או לדבר כשורה, לאחר שעברה ניתוח להוצאת גידול מראשה בבית חולים במרכז הארץ. השנה, היא חזרה למחלקה בהדסה הר הצופים, לאחר שסיימה בהצלחה את תהליך השיקום שלה, וקיימה את הבטחתה לחלק סופגניות למאושפזים.
מיכל, בת ה-60, שמתגוררת ביישוב עופרה, הגיעה בתחילה לאבחון רפואי לאחר שסבלה מכאבים חזקים בראש, שהסתברו בסוף כתסמין שהעיד על קיומו של גידול בראשה, שהסרתו דרשה ניתוח ארוך ומורכב. כשהתעוררה מהניתוח, גילתה מיכל כי היא אינה יכולה ללכת בשל אובדן תחושה בכל פלג גופה השמאלי, וכי יכולת הדיבור שלה נפגעה והיא החלה לגמגם והתקשתה להשלים משפטים.
עדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בעקבות מצבה הרפואי, אושפזה מיכל במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים. "חיפשתי מקום אליו אוכל להגיע ולעבור את תקופת ההחלמה בצורה הטובה ביותר", מציינת מיכל, "התעקשתי על מקום שיחזיר לי את כל היכולות שאיבדתי, ואחרי בדיקות נרחבות שמעתי על ההצלחות של מחלקת השיקום בהדסה הר הצופים והחלטתי להתאשפז שם, ולשמחתי זה הצעד הנבון ביותר שעשיתי מימי", מספרת מיכל. "בעזרת המפגשים עם קלינאית התקשורת חזרה אלי יכולת הדיבור מאוד מהר, התהליך של הריפוי ועיסוק היה הכי משמעותי בשבילי".
"בתקופת האשפוז שלי במחלקה, הגיע בחג החנוכה בחור צעיר – שהלך לו על שתי רגליים וחילק לכולם סופגניות. הוא סיפר שגם הוא היה מאושפז במחלקה הזו בדיוק – לא הצליח ללכת, לדבר ולהשתמש בידיים והנה הוא כמו חדש", מוסיפה מיכל. "באותו הרגע ידעתי, אני גם אחזור לחלק סופגניות בשיקום".
"בפגישה הראשונה שלי עם המלאכית ליאת מוריס, פיזיותרפיסטית במחלקת שיקום, היא שאלה אותי מה אני הכי אוהבת לעשות. סיפרתי לה שאני אוהבת לרקוד ריקודי עם. אז קדימה, בואי נתחיל לרקוד, היא אמרה, וממש התכוונה לזה. שאני, עם חצי גוף משותק, עוד ארקוד", מוסיפה מיכל ומפרטת על תהליך השיקום. "חצי שנה של שיקום הייתה מפרכת מאוד. במהלך התקופה הזו עברתי לכיסא גלגלים, ממנו להליכון ואחר כך נעזרתי במקל. היום, אני פשוט לא מאמינה לנס שקרה לי".
"בזכות הצוות כאן שהעמיד אותי פשוטו כמשמעו על הרגליים, חזרתי לעבודה ואני הולכת רגיל מדברת ומתפקדת ב'פול טיים' כאילו לא היה לי ניתוח, ולא פחות חשוב – כבר רוקדת ריקודי עם", מדגישה מיכל. "אני מתרגשת ללכת במסדרונות השיקום, ממש נרגשת ולא מוצאת את המילים. אני לא מאמינה שאני במקום שאני נמצאת היום. זה היה מסע מדהים, מפרך ומטלטל. לא האמנתי שאני אחזור למצב שהייתי בו ורציתי כל כך להוכיח לעצמי שאני מצליחה".
ליאת מוריס, פזיותרפיסטית במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים, מספרת כי "המטרה שלנו בשיקום היא להחזיר את המטופל לחיים כמה שיותר מלאים להם היו רגיל קודם – בבית, בעבודה ובשעות הפנאי. אנו מאמינים שלהתחבר לעולם של המטופל, למי שהוא ומה שהוא, זו בדרך כלל השיטה הטובה ביותר על מנת לרתום את המטופל בדרך לריפוי. מיכל הפגינה מוטיבציה מאוד גבוה להחלים ולחזור לעצמה, אנחנו היינו שם, שותפים לדרך שלה, כי שיקום הוא תהליך שהולך ביחד, בשותפות – של המטפל והמטופל. ריקודי העם הגיעו מהעולם שלה, מחייה לפני המגבלות. ראיתי שזה מקום מאוד משמעותי עבורה ושהוא מייצר אצלה את הרצון להתקדם, אז השתמשנו בזה, והיה מדהים לראות את ההתקדמות שלה מפעם לפעם. כל אדם שונה מחברו ולכל אחד יהיה משהו אחר שהוא משמעותי עבורו, וזה היופי בשיקום".
"אנשים שעוברים שיקום מגיעים אלינו כי נלקחה מהם יכולת בסיסית לתפקד ולבצע פעולות יומיומיות כמו אכילה והליכה, והתפקיד שלנו הוא להגיע איתם למקסימום של הפוטנציאל השיקומי, עם שאיפה לחזור לתפקוד מיטבי ולחייהם הרגילים עד כמה שאפשר. אין ספק שמיכל עברה תהליך מדהים והמוטיבציה שלה והעבודה הקשה הביאו אותה לאן שהיא נמצאת היום ואני מאוד מתרגשת מכך".
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות