פרחה פלורה ששון (1936-1859), אשת עסקים הודית-בריטית, ממוצא בגדאדי, בת למשפחת ששון המפורסמת,הקדימה את זמנה בתחומים רבים. כבר בגיל 17 הנערה ממוצא בגדאדי ידעה לשוחח בשבע שפות וקנתה לעצמה שליטה משמעותית בטקסטים יהודיים, ידע שבאותה התקופה היה מנת חלקן של נשים בודדות.
הרבנית פרחה פלורה ששון, אלמנה עם שלושה ילדים, עמדה בראש אחת החברות של האימפרייה המשפחתית שלה, "הרוטשילדים של המזרח", ואף בהמשך התכתבה של גדולי רבנים בענייני הלכה ותלמוד.
לאורך השנים עסקה ששון בפעילות חברתית ענפה, כשבין היתר בזמן מגפת הדבר הוציאה ממיטב כספה וסייעה למפתח החיסון נגד מגפה זו ומחלות הכולרה. עוד הייתה ידועה במעשי הפילנתרופיה שלה עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם ועבור המפעל הציוני שבו תמכה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בשנת 1896, עוד לפני שדובר על מעמדן של הנשים בחברה, הובילה פרחה תנועה כנגד תופעת ה"פורדה" שבמסגרתה נשים נדרשו לכסות את גופן בווילון כשהן ליד גברים. תחושת השליחות שבשמה היא פעלה מגולמת במשפט שאמרה ביום היווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים: "השמחה היותר מתוקה בחיי".
ששון תמכה ברעיון הקמת המדינה היהודית, ואף ערבה לפליטים יהודיים שביקשו להגיע לאנגליה. בשנת 1925 היא ביקרה בירושלים יחד עם בנה.
ששון נפטרה בינואר שנת 1936 בלונדון, בת 77 במותה. לאחר לכתה הספיד אותה הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג: "באר חיה של תורה, יראת שמיים, תבונה, טוב לב ונדיבות". כעשור לאחר פטירתה, וחמש שנים לאחר מותו של בנה דוד סלימאן ששון, השניים הובאו לקבורת עולמים בהר הזיתים בירושלים.
מצבתה של פרחה פלורה ששון בהר הזיתים (צילום: מרכז מידע הר הזיתים, ויקיפדיה)
בארץ הפך עם הזמן השם 'פרחה' לכינוי גנאי, וגם שמה של גיבורת התרבות היהודית הזו כמעט ונמחק מדפי ההיסטוריה. כעת חבר המועצה עו"ד דן אילוז מ"התעוררות" הגיש לוועדת השמות, שבה הוא חבר, הצעה לכבד את פרחה פלורה ששון ולקרוא על שמה רחוב בעיר. הנצחה באמצעות רחובות בירושלים נחשבת למחווה יוקרתית, ובאחרונה גובר המאבק לקריאה של שמות רחובות בעיר על שמן של נשים פורצות דרך.
חבר המועצה דן אילוז (התעוררות) (צילום: מתוך דף הפייסבוק של דן אילוז)
חבר המועצה עו"ד דן אילוז מסר ל"כל העיר": "עלינו לפעול למען ייצוג הולם והופעתם של כל המגזרים והעדות במרחב הציבורי הירושלמי. מדובר כאן בהזדמנות היסטורית להעניק לאישה הזו מקום של כבוד בירושלים, להנציח ולהוקיר לה תודה על שהקדישה את חייה לעשייה ציבורית עבור האדם היהודי. כחבר בוועדת השמות אפעל על מנת שהצעתי תתקבל ועיריית ירושלים תמשיך במפעל הזיכרון וההנצחה לטובת ייצוג הולם לגיבורות וגיבורי התרבות מכל המוצאים והעדות".
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
רפי קאופמן
כל הכבוד על ההצעה לקרוא רחוב ל שמה של הגברת ששון. ומה ביחס לדונה גרציה?
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נעמי כל הכבוד כל הכבוד איזה סיפור יפה חדש לי צריך לפרסם ברבים
מאיר
רעיון מעולה
רותי בת פריחא
באמת הגיע הזמן לעשות כפרה לתופעה המכוערת של להפוך שם נפוץ של אשה בקרב היהודים לכינוי של גנאי. מציעה בהזדמנות זו לקרוא רחוב גם על שם פריחא בת יוסף שהייתה משוררת עברייה במרוקו.
פריחא בערבית זה שמחה. פריחא שם יפה והגיע הזמן לכפר על סטריאוטיפים וגזענות!
פאטמה
מרתק במיוחד אבל מה הקשר לירושלים לא הבנתי למה צריך כאן רחוב פרחה זה שם מזעזע יש מספיק כאלו בבת-ים
רעיון מצוין - תודה למציע!
לגב' פאטמה – הקשר לירושלים הוא השמחה (פרחה) שהביעה גיבורת הכתבה (פרחה) על הווסדה של האוניברסיטה העברית!
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כל כך עצוב ששם כזה של נשים צדקניות הסבתות שלנו שהתפללו על עמ"י על חיילי צהל על הארץ המיוחדת הזאת התפילה היתה שגורה בפיהם שהשם פרחה הפך למשהו לא הולם
נחום
ואני מציע לקרוא רחוב על שם , כל אזרחי ירושלים , נראה לי שם יפה ,
יהודה
כל הכבוד לך אילוז שבת שלום,