"אפשר לחיות בשגרה תקינה בצד הקורונה"

"בהחלט אפשר לחיות בשגרה תקינה בצד הקורונה", אומר בשיחה עם "כל העיר" אלוף משנה איתי לוי, מפקד מחוז ירושלים בפיקוד העורף. "אנחנו קוראים לזה 'חיים בנוכחות הקורונה'. אנחנו מבינים שאולי עלינו על איזה מחלף אחר, אבל עדיין במחלף החדש שאנחנו נוסעים בו יש איזו עננה שנקראת 'קורונה' וצריכים לדעת איך לחיות איתה. אני חוזר ומדגיש – לחיות איתה, וזה אומר מה אפשר, ולא לחשוב מה אי אפשר ומה שוללים. כי לסגור זה אולי הצעד הכי קל, אבל למעשה יהיה הכי קשה כלכלי. לכן צריך לחיות עם הקורונה, שהיום היא חלק מהנוף שלנו וכמו שזה נראה היא כאן, והיא תלווה אותנו ארוכות".

אל"מ לוי, שגדל בשכונת גילה בירושלים, ומתגורר היום באורנית, חולש על גזרת מחוז ירושלים כבר 10 חודשים מאז שנכנס לתפקידו. מאז שפרץ משבר הקורונה עסוקים ועסוקות חיילות וחיילים בפיקוד העורף בטיפול במשבר ובתפעול מלונות הקורונה בעיר, שבה נתוני התחלואה היא מהגבוהים בארץ, בעיקר במוקדי השכונות החרדיות, שבהן אחוזי ההדבקה המריאו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשבועיים האחרונים נרשמת האטה בקצב ההכפלה של הנדבקים בעיר, בין השאר בשל הקפדה של על כללי ההיגיינה – עטיית מסכה ושמירת מרחק חברתי.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"בתוך הפיקוד אני הצגתי תוכניות לאלוף איך אנחנו תופסים את המלונות עד סוף 2021", מספר אל"מ לוי, "שנה וחצי קדימה, בגזרתי יש כ-10 מלונות, אז זו התפיסה כרגע – ההבנה שזה הולך לטווח ארוך, שזה כאן ונוכח. יכול מאוד להיות שגובה הלהבות יירד – ששוב תהיה ירידה בתחלואה, אבל האם זה ייעלם? זה לא ייעלם עד שלא יימצא חיסון".

עם תחילת משבר הקורונה חיילי פיקוד העורף, בלא מעט מקרים, לא התקבלו באהבה ובהבנה בשכונות החרדיות, בעיקר במוקדים הקיצוניים בעיר. אל"מ לוי מתייחס לכך ומדגיש בשיחה עם "כל העיר" כי היום הצוותים בשטח מתקבלים בהערכה. "אני חייב להגיד שבכל מקום שאנחנו מגיעים אנחנו מתקבלים באהדה", אומר אל"מ לוי, "נכון שבגל הראשון היה רכב שהתברבר בחלוקת המזון והגיע למקום שאמרנו לא להגיע לשם, וחטף אבנים, וזה צבע את הכל 'הנה החרדים'. חברים, היום מקבלים אותנו בחיבוק ובאהבה, ולהיפך, הקורונה דווקא מאחדת את עם ישראל. על הלוח שלי במשרד כתוב בגדול 'גשרים ולא חומות'. אם לא היתה הקורונה לא היינו נפגשים איתם, אני רואה בקורונה הזדמנות אדירה לעם להתחבר. ישנה מורכבות של לדבר בשפתם, להגיע אליהם דרך מובילי דעת הקהל, דרך הרבנים – והיום אנחנו מתקבלים בחיבוק ובאהדה. אין התנגדויות ואין חיכוכים. גם אם יש, זה בשוליים, וזה קיים בכל מקום".

אל"מ איתי לוי וצוות פיקוד העורף בזמן חלוקת חבילות מזון בירושלים בסגר הקורונה (צילום: דובר צה"ל)

איך מקבלים את פיקוד העורף במזרח ירושלים?
"זה היה היסטורי. חייבים להבין שאנשים במדים לא דרכו במזרח ירושלים מאז 1967. כשבאנו בגל א' של הקורונה וחילקנו מזון שלחו לנו סרטונים. היינו איתם שם. המהלך הזה, כפי שציינתי, חיבר שסעים, החיבור הזה מעולם לא היה קורה אם לא הקורונה. יש פה חיבורים אמתיים שהרווחנו לדורות בסיפור של ירושלים בין מזרח למערב".

לאורך השיחה עם "כל העיר" מדגיש אל"מ לוי את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית – עיריית ירושלים לבין צה"ל. "אנחנו כל השנים, במיוחד בשנים האחרונות, מבינים שלבנת היסוד זה הרשויות המקומיות. בעידן הקורונה צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות בעבודה שלנו – במקום לדבר על נפילות טילים ועל פינוי של אנשים מתחת להריסות, אז אנחנו מדברים ופועלים בהתאם להנחיות וההסברה של משרד הבריאות, ומתאימים את ההודעות למגזרים השונים, בדגש על ירושלים", מבהיר אל"מ לוי. "ירושלים היא הרשות הגדולה ביותר במדינת ישראל, גם עיר הבירה, וגם מיוחדת ביותר במורכבות שיש בה – המצב הסוציואקונומי שלה, המורכבות במזרח ירושלים, המגזר החרדי, ולצורך העניין אנחנו יודעים להגיע לכולם".

(צילום: דובר צה"ל)

איזה לקחים למדתם מהגל הראשון של הקורונה בירושלים?
"אחרי גל א' עשינו סיכומים והפקת לקחים פנים צבאית, וכמובן חיצונית ביחד עם העירייה. הבנו בגל הראשון שאנחנו לא יכולים להסתער עם מאות חיילים על השכונות החרדיות ולחלק פלאיירים של הסברה. זה לא עובד ככה. אני וראש המינהל לשירותי קהילה בעירייה גיל ריבוש פיתחנו פיילוט, שאותו התחלנו בשכונות רמות והר נוף. בנינו תוכנית שלראשונה ראש העיר משה ליאון כינס את חברי העירייה מהזרמים השונים – הליטאים, החסידים, הספרדים, ונציגים מכל שכונה כדי לדבר איתם, והם כמובן דיברו עם הרבנים. גם אנחנו עשינו מפגשים עם הרבנים הראשיים בשכונות, מובילי דעת קהל בתוך החברה, וכשהם נתנו את ההוראה לציבור זה היה יותר אפקטיבי".

"גם בהסברה במגזר החרדי בכל נושא היציאה למלוניות הקורונה", ממשיך ומספר אל"מ לוי, " כשיש הדבקות בתוך הבתים הבנו שאנחנו רוצים לשמור על אותם אוכלוסיות, ולייצר להם את התנאים לבידוד ביתי – שזה אומר קפסולה. אדם נשאר בבית שלו ואנחנו מספקים לו את התנאים. במקום להביא חבילות מזון שלא קשורות, לא בכשרות הנכונה ולא מותאמות, אז הוא מקבל תקציב שאיתו רכז השכונה קונה עבורו מה שהוא צריך, אם זה מוצרי פנאי לילדים או ספר ועיתון לאדם יותר מבוגר. להתאים את החליפה ואת המענה לאותו חולה".

"האוכלוסייה השנייה בירושלים איתה אנחנו עובדים היא ה-70 פלוס, הגיל השלישי, שצריך לשמור עליו כמו אתרוגים", מציין אל"מ לוי, "בדגש על אלה שאין להם עורף משפחתי, אין מי שיביא להם או שיהיה איתם בקשר. האוכלוסייה השלישית שנכנסת לתוך הפיילוט הזה שעשינו היה עם אוכלוסיית הרווחה, שגם ככה מסכנה והיא נקלעה לאירוע בזמן שהיא חולה וגם נתמכת רווחה. הפיילוט שאנחנו התחלנו בירושלים הופך להיות ארצי".

אל"מ איתי לוי וראש העיר משה ליאון באולם מועצת העירייה (צילום: דובר צה"ל)

השבוע מונה פרויקטור, פרופ' רוני גמזו, שיעמוד בראש המאבק בנגיף הקורונה, עד אז נשמעו קריאות להעביר את מערך הניהול לצה"ל. לשאלה האם פיקוד העורף בירושלים ערוך ליום פקודה שכזה משיב אל"מ לוי בדיפלומטיות: "ראשית אנחנו אף פעם לא עזבנו, ותמיד כאן. אנחנו – צה"ל ופיקוד העורף, גוף אופרטיבי שמקבל פקודות, גם ככה אנחנו נמצאים עם הרשויות. אנחנו נמצאים במרחב האזרחי, עוטפים את האזרחים, מסייעים להם בכל מה שהם צריכים, בין אם זה הוגדר לי בפעילות השוטפת או לא. לכן לי זה לא משנה כמפקד מחוז וכמי שמסייע לרשויות, אז אנחנו ערוכים לכל דבר כי אנחנו מבצעים את זה בפועל".