בסוף חודש פברואר אני הורדתי את השאלטר בבית הקפה שלי "שרגא" במרכז העיר. עשיתי את זה מתוך תפיסה שעולם המסעדנות הולך להשתנות, בלי קשר לקורונה שהפתיעה אותנו חודש לאחר מכן.
הבנתי שההעמדה של צוות שלם במסעדה שממתין ללקוח שיבוא היא לא הגיונית ולא כלכלית. אני חושבת שמי שקרא את המפה בעולם המסעדנות, שוב – בלי קשר לקורונה, הבין שהוא צריך לעשות שינוי. גם קבוצות המסעדות החזקות בעיר עשו את השינוי לפני הקורונה והקימו ערוצים נוספים שמתוכם הם מתפרנסים, המסעדה היא רק חלון ראווה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בוודאי שאחרי הקורונה עולם המסעדות כמו שהכרנו אותו עד היום לא יהיה יותר. יכול להיות שיישארו מסעדות בודדות, אלו יהיו בעיקר מסעדות הפועלים וקיוסקי הקפה שמוכרים סנדוויץ' קטן ליד הקפה, אבל המסעדות האחרות יתקשו לשרוד. הכיוון הולך לסטודיו אוכל שמזמין משפחה לאירוע סגור, או משאיות אוכל – כאן שמחתי לראות את התגייסות עיריית ירושלים ששמה על זה דגש. זה מצחיק, אבל זירת האוכל חוזרת אחורה בזמן, כי ההיסטוריה הקולינרית ברחבי העולם מבוססת על משאיות אוכל.
כולנו חייבים להבין שזו השגרה. היסטורית, מגפה באופן טבעי לוקח לה 5-3.5 שנים לעבור, ואחר כך מתגבשת שגרה חדשה. הסביבה השתנתה וצריך להסתגל אליה, כל בעל עסק צריך לחשוב איך הוא פועל בסביבה החדשה הזו. יש מלא תחומים באוכל, לא רק מסעדות. אני עזבתי את המסעדנות ועדיין מתעסקת באוכל.
לבי עם המסעדנים והמסעדניות בירושלים ובכלל ברחבי הארץ, ואני מעריצה את איגוד המסעדות שנאבק ופועל בימים אלה חזק מול הממשלה. זו הפעם הראשונה שזה קורה. יחד עם זאת, אותם מסעדנים יהיו חייבים להטמיע את השינוי, אלו שיצליחו להבין את המציאות החדשה – יצליחו.
לילך רובין (צילום: יעל אילן)
לילך רובין, עו"ד, לשעבר בעלת בית קפה, אשת קולינריה בירושלים
עעע
סגרת את שרגא כי הוא היה עסק כושל במשך הרבה שנים – והסיבות היו מגוונות.
נכון שמסעדנים יכולים להגיע ללקוחות בערוצים נוספים, וזה דבר נכון לייצר אפיקי הכנסה נוספים- בוודאי בתקופת הקורונה – אבל לומר שעולם המסעדנות משתנה? זאת אמירה מרחיקת לכת. אנשים עדיין אוהבים לצאת מהבית ולאכול בחוץ. עובדה שמסעדות במיקום טוב, עם תפריט פשוט ותמחור סביר – מלאות עד אפס מקום. במיוחד מי שמציע ללקחות ערך מוסף.
הבעיה היא שמסעדנים שכחו שהקהל מעריך אוכל פשוט, טעים ובעלות סבירה. אנשים נהנים לשבת ביחד מסביב לשולחן, לאכול, לשתות, לשמוע מוזיקה טובה ולהינות.