"ניסוי וטעייה": כך תיראה אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה בירושלים

אחד הענפים ששורד עד כה, ואף יחסית בהצלחה, את משבר הקורונה בירושלים הוא ההייטק. כוח האדם עובד בימים אלה מהבית – רובם, בניגוד לענפי תעסוקה אחרים לא הוצא לחל"ת, למעשה, עבור לא מעט מהם לערוך פגישות ב-ZOOM ולעבוד עם רעשי רקע של צרחות ילדים – זו שגרה שהיתה קיימת גם לפני שאיום הקורונה השתלט על חיינו. נדמה כי הענף, שבו רוב כוח האדם הוא צעיר, צפוי לחזור למוקדי התעסוקה בירושלים – הר חוצבים, תלפיות וגבעת רם. אך מומחים מזהירים כי השוק עצמו צפוי לעבור טלטלה בשל המשבר הקשה שעוברת ארה"ב.

"ענף ההייטק בישראל כעיקרון לא נפגע, הוא ממשיך לתפקד – אנשים עושים ישיבות צוות בזום ועובדים מהבית. הבעיה הגדולה בענף ההייטק היום קשורה בארה"ב", מזהיר פרופ' יוסף זעירא, מומחה למאקרו כלכלה ולצמיחה כלכלית מהאוניברסיטה העברית, מחבר הספר 'כלכלת ישראל'. "יש שם נפילה גדולה בביקוש למוצרי הייטק, וכל עוד הכלכלה האמריקאית לא תתאושש, ההייטק הישראלי לא יכול להתאושש. זה באמת לא בשליטתנו".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

פרופ' זעירא נחשב לספקן, לעומת מומחים אחרים, שטוענים כי היציאה ההדרגתית מהמשבר צפויה בקרוב. "אני חושש שעוד לא הגענו לנקודה שאפשר להגיע ליציאה מהמשבר", אומר פרופ' זעירא בשיחה עם "כל העיר". "אם יהיה פה מצב כזה – ישחררו בכל פעם תחום נוסף, ויבדקו האם תהיה התפרצות מחודשת של המגפה או לא. אלו יהיו שלבים מתמשכים של ניסוי וטעייה".

פרופ' יוסף זעירא (צילום: באדיבות פרופ' יוסף זעירא)

לדברי פרופ' זעירא, "קצב הגידול במספר החולים אצלנו אמנם יורד, אבל הוא אמור לרדת בכל תסריט של המגפה. גם אם השיא של המגפה עוד לפנינו, הקצב אמור לרדת. לכן צריך להיזהר מהמסקנה 'אם קצב ההתפשטות יורד זה אומר שעברנו את השיא'. למשל באיטליה קצב התפשטות המגפה נמוך יותר, ועדיין המצב בעייתי מאוד. באיטליה האריכו את הסגר לפחות עד לתחילת מאי. הם היום החזירו לפעילות את חנויות הספרים, את חנויות הצעצועים ואת חנויות כלי הכתיבה. החזרה היא ממש בפינצטה. אבל הכלכלה באיטליה היא שונה מהכלכלה הישראלית, באיטליה יש יותר חנויות קטנות-מקומיות, לעומת זאת, אצלנו – המשק שונה ולכן החזרת פעילות הקניונים לדוגמא תהיה לקראת הסוף".

פרופ' זעירא מצביע על המגזר הציבורי בירושלים שיהיה מבין הראשונים שיחזור אט-אט לשגרת עבודה, אולם בתנאי שיתקיימו בדיקות קורונה תקופתיות לעובדים, על מנת למנוע התפרצויות והדבקות נוספות. "ירושלים היא עיר של מגזר ציבורי, ואפשר יהיה להחליט כמה אחוזים יחזרו לעבודה, אולי 30 אחוזים, אבל אי אפשר להתחיל את החזרה לעבודה בלי בדיקות קורונה. זאת אומרת, צריך לבדוק את העובדים שחוזרים לעבודה. לכן, עד שמערכת הבדיקות לא תעמוד על הרגליים, וכרגע היא לא עומדת על הרגליים, יהיה קשה לעשות את זה. זה מצב שחייבים להתגבר עליו".

"דווקא המגזר הציבורי חשוב בירושלים", מדגיש פרופ' זעירא, "כי ירושלים זו עיר של מגזר ציבורי, ולכן חשוב שהממשלה שולטת בקצב החזרה לשגרה. צריך לדרוש מהממשלה שהיא תנהל את החזרה של המגזר הציבורי לרמת תעסוקה גבוהה יותר".

פרופ' זעירא מתייחס בשיחה לסגירת שוק מחנה יהודה בשלבים הראשונים של משבר הקורונה, שלדבריו היה לחלוטין אכזרי, בעוד רשתות המזון המשיכו לפעול כרגיל. "מצד אחד אני חושב שזה היה די אכזרי לסגור את השוק כי אספקת המזון היא הכרחית – למה לפגוע בקטנים, בסוחרים, אם המרכולים עובדים. מצד שני, ברור שבשוק קשה לאכוף את המגבלות. אני חושב שלא עזרו מספיק לסוחרי השוק לספק את הסחורה במשלוחים". לדבריו, על מנת לסייע לסוחרים היה ניתן, ועדיין אפשרי, להיעזר בצה"ל – "יש יחידת תחזוקה בצבא שיכולה לעזור להם לארגן מרכז הזמנות ומשלוחים", הוא מסביר, "בשיטה הזו אפשר יהיה לשמר את פעילות הסוחרים בשוק מחנה יהודה".