מדיניות התכנון והבנייה בשכונת הבוכרים עודכנה בשבוע שעבר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. מדובר בעדכון להחמרת הבנייה בשכונה הירושלמית ההיסטורית, שקיימת משנת 1890.
לפי המדיניות החדשה שעודכנה בוועדה בראשות סגן ראש העיר אליעזר ראוכברגר (דגל התורה)- בנייה עד 6 קומות בצירים ראשיים, בנייה עד 5 קומות ביתר השכונה וקביעת מספר בניינים לשימור מחמיר – ללא תוספת קומות.
בעירייה מציינים כי מדיניות התכנון עמדה במשך שנים על שימור השכונה במרקם נמוך של 4-3 קומות. עם זאת, במשך השנים, התרחש תהליך של ציפוף מוגבר באזור, ובמסגרתו אושרו היתרים והקלות נקודתיים, ומרקם בינוי השכונה אינו נמוך כפי שמציעה המדיניות. על מנת לתת מענה תכנוני ראוי ומספק, המושתת על עקרונות אחידים לתכנון הנקודתי, גיבשו אגף התכנון בעירית ירושלים ולשכת התכנון המחוזית מסמך מדיניות משותף לשכונת הבוכרים. "במהלך גיבוש המדיניות נערכו בשכונה מספר סיורים, במסגרתם נבחנו כלל הסוגיות הקשורות לנפחי הבינוי בשכונה", מציינים בעירייה, "והמסקנה שעלתה היא שבפועל במקום בינוי של 3 קומות וגג רעפים, מרבית המבנים עם תוספות מאוחרות מגיעים לגובה של 4, 5 ואף 6 קומות".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מהעירייה נמסר כי "המדיניות המוצעת מבוססת על הניסיון הרב ועל עקרונות התכנון שגובשו במהלך השנים על ידי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית במסגרת קידום תכניות נקודתיות באזורים הסמוכים לשכונת הבוכרים. מטרתו של מסמך המדיניות היא לייצר מסגרת תכנונית לאפיון נפח וגובה הבינוי בשכונה ההיסטורית, וזאת בהתייחס לקריטריונים שעניינם אופי החלקות, רוחב הדרך, מיקום המגרש ביחס לצירים הראשיים באזור, והמצב התכנוני המאושר בסביבה. במסגרת כל תכנית שתוגש לוועדות התכנון תערך בחינה של ערכי השימור שיש לשמור עליהם במסגרת התכנון".
שכונת הבוכרים הינה חלק מאזור מע"ר צפון אשר משתרע בין הרחובות בר אילן (מצפון), שמואל הנביא (ממזרח), יפו (דרום), ושרי ישראל (מערב). אזור זה כולל בתחומו את השכונות ההיסטוריות מקור ברוך, זיכרון משה, בית ישראל, כרם אברהם ומאה שערים. ביניהן שכונת הבוכרים המתאפיינת כרקמת בינוי בעלת ערכים יוצאי דופן וחד פעמיים. כידוע,נהשכונה הוקמה בשנת 1890 כשכונת יוקרה של משפחות עשירות שעלו מבוכרה עם כל רכושם. יופיים וגודלם של הבניינים בשכונת הפאר היהודית בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 בלטו במיוחד על רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותם ימים.
- הביקורת החריפה על הפארסה בחקירת רצח הזוג כדורי ז"ל
- האסון המחריד על פסי הרכבת הקלה: "הנהג היה בהלם; החברות שלה צרחו"
- פרידה עצובה מאתי בן יעקב ז"ל האחות הראשית המיתולוגית
עוד נמסר מהעירייה כי "את מסמך המדיניות מלווה עיריית ירושלים בתכנון חדש ושדרוג של המרחב הציבורי בשכונה באמצעות חברת עדן ופעילות קהילתית וחינוכית משותפת עם המינהל הקהילתי להגברת הכרות תושבי השכונה ומבקריה עם ההיסטוריה המפוארת של השכונה והפעילות החברתית והתורנית המתקיימת בה כיום".
רפי
בשעה טובה,הגיע הזמן…
יהודיוף
הורסים את השכונה נענים ללחצים של משפחות מאכערים אשכנזים שרוכשים הקדשים ובתי כנסת בשכונה ואז עוטפים הכל בדיבור ריק על שימור השכונה.