ינקי בכר, ממייסדי חיי הלילה בירושלים, נפטר הלילה לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן. בן 56 במותו.
בכר ז"ל התגורר בבית הכרם. לפני כמה חודשים הוא גילה כי הוא חולה בסרטן, אך חבריו מספרים כי שמר על אופטימיות. רק לפני כחודשיים הופיע בכר עם חברי להקתו – "אטלנטיקה", בבית הוועד בבית הכרם – מקום שבנו ליאם בכר הוא אחד ממייסדיו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בכר היה מוכר לרבים כברמן הנצחי של ירושלים – מעמודי התווך של חיי הלילה של העיר החל משנות ה-90. הוא ניהל בין השאר את הברים 'זמן אמיתי', 'ריף רף', 'שונרא' ו'הקיו'. בכר היה מהחלוצים בירושלים ובכלל בארץ שנתן במה למופעי דראג. בשנים האחרונות הוא ניהל את בר "קזינו דה פריז" בשוק מחנה יהודה.
העיתונאית ויוצרת התוכן כרמית ספיר ויץ, חברתו של בכר ז"ל, נפרדת ממנו בפוסט עצוב: "איך בכלל מסבירים מיהו ינקי בכר", כותבת ספיר ויץ. "מי שהלילה של ירושלים לא היה בלעדיו לילה באמת. מי שהבין כבר בסוף שנות השמונים ש'גיי פרנדלי' זה עניין אנושי בסיסי. פשוט פרנדלי לכולן ולכולם. מי שלא רק הבין, אלא גם עשה: 'בציר טוב', 'שונרא', 'זמן אמיתי', 'ריף רף', הקיו (שבו הכרתי את אהבת חיי) ועוד מקומות שזרה עליהם אבקת קסמים ינקית ייחודית. מי שהאמין עד הרגע האחרון שהכל פתיר. 'הכל יהיה בסדר. מוכן לקרב', אמרת לי. אוהב אדם, נשמה ענקית, מצחיקה ומשוללת שיפוטיות".
"אף פעם לא סיכמנו את החיים, כי מי העלה בדעתו שזה באמת באמת יקרה, וכל כך מהר", כך כותבת חברתו ספיר ויץ. "איך בכלל מדברים על ינקי שכל כך נוכח – ופתאום איננו. אוהבת אותך ואת תניה והילדים".
חברו הטוב רמי דוידוף, ממקימי להקת אטלנטיקה, אומר הערב ל"כל העיר": "זה קשה לעיכול. ינקי היה בן אדם שתמיד שמח, אהב את החיים, אהב לספר בדיחות ולצחוק. רק לפני זמן מה הופענו יחד בבית הכרם, והוא בא אחרי הטיפול הראשון. הוא לא היה נראה כל כך טוב, אבל ניגן איתנו כמה שירים. זו בשורה קשה לכולם, ינקי היה החבר הכי טוב של , ואני ממש לא יודע איך לעכל את זה, בלי ספק אחד האנשים הכי מדהימים שהכרתי בחיים שלי".
"את ינקי אזכור כאדם אופטימי", מוסיף ואומר דוידוף, "אהב לבלות, פתוח, מצחיק וכרזימטי בטירוף. לכל מקום שהוא נכנס אליו כולם אהבו אותו, ידע לעשות אווירה טובה. נזכור אותו כאייקון של ירושלים".
רון לרמן, חבר קרוב של המשפחה ומקימי בית הוועד בבית הכרם: "ינקי היה עבורי מנטור לחיים, מילדות ועד היום. הוא לימד וליווה אותנו מתחילת החלום להקים את בית הוועד ועד הגשמתו, המקום קם רק בזכותו. ינקי השקיע ימים על גבי ימים להנחיל בנו את תפיסת העולם שלו, הוא ידע טוב מכולם איך מייצרים תרבות ופנאי עבור ירושלמים, בדיוק כמו שהוא חינך אותנו כך גם עוד דורות של אנשי ברים, בתי קפה ואמנים בירושלים הלכו בדרכו. ינקי היה עמוד התווך המרכזי ליצירת תרבות הבילוי בירושלים ובבית הכרם, הלוואי ונצליח להגשים את חזונו לירושלים שפויה יותר. נוח על משכבך בשלום".
בכר ז"ל הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הלווייתו של ינקי בכר תקיים ביום ראשון, 17.11.19, בשעה 16:00, בהר המנוחות בגבעת שאול.
- היית ילד השראה" – הטרגדיה של עופר אברהם ז"ל ממבשרת ציון
- אחותה של מיכל סלה ז"ל מתייחסת לכתב האישום נגד אלירן מלול
שמואל אלרום
אבידה גדולה לירושלים, לבלייניים שבגרו ולנוכחים וכמובן לקרובים לו
אבנר ברק
אדם! במלוא מובן המילה. חבר אמת ואיש יקר. רק טוב היה בו בינקי. עצוב כלכך
איש יקר
כרמית ורון לא היו מחבריו הקרובים. החברים הקרובים הגיעו אתמול לחדר המיון ושרו לו וניגנו לו בגיטרות. יהא זכרו ברוך.
רוני
ברוך דיין האמת.הצטערתי לשמוע..כזה צעיר תמיד עם חיוך.תנחומי
איתן
אני כסטודנט הכרתי את ינקי כתלמיד כיתה ח' שרצה להתקבל לביה"ס אורט , מהיום הראשון לקורס הוא כבש את לבי, ילד חינני, מצחיק, אוהב אדם, לימים שבגר ופתח את הבארים המיוחדים שלו ליוויתי אותו לכל דרכו עד לקזינו. אישיות שחולמת חלומות אופטימיים כל הזמן,
האישיות שקיבלה להטבי"ם עוד בימים שהתעלמו מהם.
תנוח על משכבך בשלום.
לילך
ינקי החה אדם מקסים
פשוט נורא
חבל ועצוב
יהי זכרו ברוך
חיים ימין
עצוב, ראיתי אותו איש נפלא, נפגשו בטקס
פתיחת קורס טיס בשדה רמון שם ליווה
בגאווה את בנו עילאי שהחל קורס
טיס יחד עם בני אור אל , איש מקסים
מאיר פנים, יהי זכרו ברוך.
חיים ימין
איש מאיר פנים, ראיתי אותו , נפגשנו בשדה רמון באילת אדם מקסים, חיוך תמידי נסוך על פניו,ראיתי אותו מלווה את בנו עילאי בטקס תחילת קורס טיס יחד עם בני אור אל וגאה בו , עצוב, יהי זכרו ברוך
לירון מוריה בידינג
לתניה היקרה תמיד אזכור איך קיבלתם בחיוך אותנו לשכונה והייתם בית חם ואוהב במיוחד לאלה
איזו אבידה כזה זוג מקסים שולחת לך חיבוק ענק שכנתך לשעבר
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
זכרונות של ירושלים אחרת מתקופת נעוריי סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000… לצערי לא דעתי מי זה ינקי, אבל הכרתי היטב את מקומות הבילוי שפתח: ריף-רף האגדי, ינקיז שהיה מקום מפלט בחופשות משירות קרבי בצבא. זוכר ירושלים אחרת, פחות מלוטשת וסאחית, אבל גם יותר קלילה, כיפית וזורמת (למרות המצב הבטחוני), ופחות דתית.