מה משפיע על האופן שבו הצבעתם ביום שלישי האחרון? מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר איציק אלפסי, פסיכולוג חברתי מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה, ניסה לבחון האם ישנם משתנים אישיותיים אצל בני אדם שיכולים לנבא נטייה פוליטית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
המחקר נערך לפני הבחירות לכנסת בחודש אפריל 2019, ונטלו בו חלק 314 משתתפים מרחבי הקשת הפוליטית. "ניסיתי לבדוק מהם המשתנים שיכולים לנבא נטייה פוליטית והצבעה בבחירות", מסביר ד"ר אלפסי ומציין כי "בספרות הקיימת בנושא בדרך כלל מדברים על מעמד סוציו-אקונומי שמשפיע, על מוצא אתני, מגדר, גיל ומקום מגורים – כל אלה משתנים שבדרך כלל בעזרתם ניתן לנבא נטייה פוליטית. אני ניסיתי לבחון האם ישנם גם תכונות ונטיות אישיות, שמנבאות את הנטייה הפוליטית מעבר להשפעה של המשתנים הסוציו-דמוגרפיים. לכן, בנוסף למשתנים דמוגרפיים, בחנתי במחקר הנוכחי גם משתנים אישיותיים. ראשית, בחנתי את ההשפעה האפשרית של מה שמכונה "חמשת הגדולים" – חמשת גורמי האישיות. השאלון לקוח ממודל מרכזי בפסיכולוגיה ("The Big 5"), שעל סמך אלפי מחקרים הראה שבסופו של דבר ניתן למפות את האישיות על רצף של חמישה ממדים".
חמשת הממדים הם נוירוטיות (כלומר עד כמה האדם יציב רגשית או נוטה למצבי רוח), פתיחות לחוויה, מצפוניות, מוחצנות מול מופנמות, והממד האחרון הוא עד כמה האדם נעים, חביב וידידותי. בנוסף לחמשת הממדים הללו הוסיף ד"ר אלפסי משתנה נוסף: נטייה לחשיבה דיכוטומית.
איציק אלפסי (צילום: תהל רובין)
מלבד שאלונים שבדקו את התכונות הללו, הנבדקים במחקר גם התבקשו להגדיר את נטייתם הפוליטית. לאחר איסוף הנתונים התבצע ניתוח באמצעות מודל רגרסיה, המודד סטטיסטית אילו משתנים מנבאים בצורה המובהקת ביותר את המשתנה המנובא. כלומר, במקרה של המחקר הזה, אילו מרכיבים אישיותיים מצליחים לנבא נטייה פוליטית.
"הממצאים הראו שישנם שלושה משתנים מובהקים שמנבאים נטייה פוליטית, מעבר להשפעה של כל המשתנים האחרים", מציין ד"ר אלפסי. "הראשון – רמת דתיות. ככל שאנשים הגדירו עצמם דתיים יותר הם נטו יותר לימין. בנוסף, היו שני משתנים אישיותיים שנמצאו כמנבאים מובהקים. האחד הוא נוירוטיות. נמצא שככל שהנשאלים היו גבוהים יותר ברמת נוירוטיות, הם נטו יותר לשמאל מבחינה פוליטית. המשתנה השני הוא חשיבה דיכוטומית – כאשר הנשאלים נטו יותר לחשיבה מסוג זה, הם הביעו נטייה פוליטית גדולה יותר לימין".
מה ניתן לומר על התוצאות? לדברי ד"ר אלפסי, "הימין פונה בדרך אפקטיבית אל בוחריו עם מסרים בינאריים: 'איתנו או נגדנו'. אלה מסרים קלים לעיכול ונראה שהם עובדים טוב כי הם פונים לסוג החשיבה של מי שמגדיר את עצמו כימני. יתכן שאחת הבעיות של השמאל היא מסרים מורכבים מדי, שאינם מדברים מספיק למצביעים מחוץ ל'בייס' הטבעי שלהם".
הממצא לפיו נוירוטיות מנבאת נטייה לשמאל הפתיע את ד"ר אלפסי במידה מסוימת. "מצד אחד", הוא מסביר, "דווקא אנשים יציבים פחות רגשית ייטו לחפש עוגן שייתן להם ביטחון, והימין במסרים שלו מנסה להוות עוגן כזה – הוא מדבר על חוזק ועל שייכות לאומית ודתית. מצד שני, אפשר לראות שמסורתית אנשי רוח ואמנים נוטים יותר לשמאל, והם גם לרוב, כהכללה, נוטים לצלול לעולם הרגש ולעסוק בסוגיות רגשיות ונפשיות. בעיני, הממצאים הללו מעניינים ויש מקום במחקר נוסף בכדי לבחון זאת לעומק".
- הבחירות לכנסת ה-22: כ-410,000 בעלי זכות הצבעה בירושלים
- התוכנית להרחבת הכנסת אושרה בוועדה המחוזית – היקף הבינוי יצומצם
- מחקר במכללת הדסה: הקשר בין ערך עצמי לגלישה בפייסבוק
הוא מוסיף כי "בהקשר הרחב יותר, יתכן וזה מתקשר לכך שכרגע אחת הבעיות של השמאל היא שהוא לא מציע זהות ברורה. בשונה מאשר בעבר, שבו לשמאל היתה זהות מעמדית – סוציאליזם – וגם זהות לאומית חזקה יותר מאשר כיום, שינויים כלכליים-חברתיים ודמוגרפיים, בארץ ובעולם, הובילו לכך שהוא פונה לעשירונים הגבוהים. בנוסף, הוא הותיר לימין לנכס לעצמו את הזהות הלאומית כמעט באופן בלעדי, מה שהותיר אותו ללא זהות שניתן להתחבר אליה באופן רגשי. ואולי זה משהו נוסף שניתן ללמוד מהמחקר בניסיון לתת פרשנות למפה הפוליטית בישראל, כי מחקרים וניתוחי עומק של תוצאות ההצבעה בבחירות מראים, שבסופו של יום, אנחנו מצביעים מהבטן, בהתאם לקבוצת השייכות שלנו, ולא מהראש, בהתאם למי שמשכנע אותנו יותר".
הדר
מאד מעניין!