חברה שסירבה למכור דירה לבני זוג ערבים בפסגת זאב – תפצה אותם כספית

החברה הקבלנית "מי טל הנדסה", שסירבה למכור לבני זוג ערבים דירה בפסגת זאב, תפצה אותם כספית בסכום של 40 אלף שקלים. בית המשפט העליון פסק השבוע בערעור שהגישה החברה הקבלנית על פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי. השופטים דחו למעשה את ערעור החברה והחליטו כי היא צריכה לפצות אותם כספית.

במהלך החלטת השופטים בעליון עלתה מחלוקת בעניין חוק איסור אפליה – האם הוא חל במצב שבו קבלן פרטי מסרב למכור דירה? השופט מני מזוז טען כי החוק תקף בשיווק דירות להבדיל ממכירה פרטית, וציין: "נדירים המקרים כמו המקרה שלפנינו, שבו האפליה צפה במלוא כיעורה ללא שהיא מסוות באמתלה כזו או אחרת מצד ספק המוצר הוא השירות".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

בהחלטת העליון נקבע כי כי השוויון הוא ערך יסודי עליון בכל תפיסה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם, ובלעדיו חברה לא תיחשב כחברה דמוקרטית. במסגרת הערעור היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו שבה גרס כי על קבלן פרטי שבונה על קרקעות המדינה ומשווק אותן, מוטלת החובה לנהוג בשוויון. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בעמדתו, שהוגשה באמצעות הפרקליטה לימור פלד, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, כי הותרת החובה שלא להפלות על המדינה בלבד תעקר מתוכן את חובתה להקצות מקרקעין באופן שוויוני.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן-חקון)

כמו כן, צוין בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי רשות מקרקעי ישראל הוסיפה לחוזי ההתקשרות שלה עם יזמים פרטיים תנאי מפורש לפיו היזם מתחייב להימנע מהפליה בעת שיווק הדירות, וכי הפרת התנאי תקנה לרשות זכות לבטל את זכייתו במכרז ואת החוזה שנחתם עמו. מזווית האכיפה – רמ"י קבעה כי במידה וחברה קבלנית תפלה רוכש היא תשלם לו פיצויים מוסכמים בסך 15 אחוזים מסכום התמורה המשולמת.

השופט אלכס שטיין קבע בהחלטה כי הוא היה מוסיף על הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי בסך 40 אלף שקלים – אך בגלל שהזוג לא הגיש ערעור על גובה הפיצוי, נותר הסכום על כנו.

עו"ד יעקב אמסטר, שמייצג את חברת "מי טל הנדסה" מסר ל"כל העיר": "כעורך דין אני לא חי בשלום עם פסק הדין הזה. בתחום הקניין – נכון שהקרקע נמכרה לקבלן על ידי המדינה, וקרקע זה משאב מרכזי של המדינה, אבל מאותו הרגע שהיא נמכרה לקבלן בלי שום הטבות, בלי שום ייחוד – כשהקבלן שילם מחיר מלא עבור הקרקע, היא בבעלות הקבלן, והוא רשאי לנהוג כאדם פרטי לכל דבר ועניין. אין שום מקום מבחינה משפטית לעקוב אחר ההיסטוריה של השתלשלות הקרקע – מאין היא הגיעה, כי בדרך הזו אפשר להגיע גם לאברהם אבינו".

• פרסום ראשון: המתכננת המחוזית תדרוש לבצע שינויים מהותיים בתוכנית החדשה להרחבת הכנסת
• בין הדתה לאבולוציה: אריה קינג וכרמית ספיר ויץ בדיון סוער
• דיירים בגבעת מרדכי נגד העירייה: מבצעת עבירות בנייה בהקמת גני ילדים

"יש פה עניין כלכלי וקנייני", מוסיף וטוען עו"ד אמסטר, "אדם השתתף במכרז, זכה בו וקנה במחיר מלא. זה הופך להיות קניינו, ולכן  הזזת השאלה לתחום של קרקע שנמכרה על ידי המדינה הוא לא רלוונטי. אלא אם בחוזה המכר של המדינה ישנה הוראה מפורשת שמגבילה או אוסרת על הקבלן מלהתנהג בצורה כזו או אחרת, דבר שבמקרה הזה לא היה, דבר כזה קיים בחוזים החדשים של רשות מקרקעי ישראל ואז הבחירה בידי הקבלן היא להשתתף או לא להשתתף במכרז. זו פגיעה עמוקה בחופש הפרט ובזכות הקניין, ואם כתוצאה מהקביעה הזו הקבלן ייפגע כלכלית ותיפגע יכולת השיווק של הפרויקט – המדינה לא תפצה אותו. זה חוסר איזון לטעמי מבחינה משפטית וזו פגיעה בקניין הפרטי ובחופש הפרט. שלא יתפרש שאני בעד הפלייה, אבל אני בהחלט בתחום של הקניין בדיוק כמו שההתנהלות החברתית מצדיקה את קיומן של שכונות לאוכלוסיות דתיות וחילוניות. האבחנות האלו הן מציאות ואי אפשר לקחת ולעוות אותה על יסוד עקרונות על שהיישום שלהם פוגע בפרט".