בעלת מסעדת "פיקולינו" במרכז העיר, המסעדנית נאווה ביבי ז"ל, נפטרה בשבוע שעבר, בת 76 במותה. "זה לא נתפס", מספר בשיחה עם "כל העיר" משה אבדיאל, שף במסעדה, "יום לפני שזה קרה היא עוד היתה עסוקה בלסגור הזמנות, עברה על החשבוניות. פתאום היא לא איתנו. תמיד הייתי אומר לה 'למה שלא תשבי בבית, תהני מהחיים', אז היא היתה עונה לי: 'אם אני אשב בבית אני מתה במקום'".
ביבי ז"ל, מלונאית במקצועה, הפעילה בעבר את המסעדה "ירושלים הקטנה" בבית אנה טיכו. ב-2014 היא פתחה את מסעדת "פיקולינו" בכיכר המוזיקה שבנחלת שבעה, כאשר בנותיה ענת ואורית וחתנה רוני מנהלים את המסעדה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"היה לה חיוך תמידי", ממשיך ומספר אבדיאל. "היא היתה נוהגת לצאת ולכבד את כל הלקוחות, כל הזמן עם היד על הדופק. אישה קולית, כאילו היא בת 20. כולם אהבו אותה כי היה לה קסם מיוחד, אנשים נקשרו אליה בקליק, והיא זכתה להערצה מצד כל מי שעבד מולה. היא היתה עוברת בין כל העובדים במסעדה ושואלת כל אחד בשלומו ומתעניינת באמת במצבו. תמיד היא היתה שמה לב לכל הפרטים הקטנים. הקסם הכי גדול שלה זה החשיבה שלה בראש צעיר – גם בגיל שכזה, והקלילות שהיא הפגינה. כל הזמן מפתיעה מחדש. השבוע כולם שאלו בעבודה 'איפה נאווה?'. קשה לתפוס".
שף משה בסון, מבעלי מסעדת אקליפטוס, הכיר את ביבי ז"ל למעלה מ-20 שנה. "הכרתי אותה עוד לפני שהיא נכנסה לעולם המסעדנות", מספר בסון ל"כל העיר", "בתקופה שהיא היתה במלון קינג דיוויד. הקשר בינינו התחזק כשהיא פתחה בבית אנה טיכו את המסעדה שלה. המסעדה שלי לא רחוקה משם".
שף משה בסון (צילום: אורן בן-חקון)
"כשנאווה פתחה את פיקולינו זה היה בעיצומו של צוק איתן. בזמן שמסעדנים אחרים סגרו את העסקים, היא פתחה כנגד כל הסיכויים", ממשיך ומספר בסון, "בתקופת האינתיפאדה, כשהיא היתה בבית אנה טיכו, הייתי מגיע אליה לסדר לעצמי את הראש. אוטובוסים התפוצצו בעיר, היה קשה, אבל שיחה קטנה עם נאווה על הצרות וכבר היה עולה לנו חיוך. נאווה תיזכר קודם כל כבן אדם מלאך, שעשתה אוכל טוב והרבה טוב להרבה אנשים. היא היתה תורמת ארוחות לחיילים, בסתר, למשפחות מעוטות יכולת. היא עשתה הרבה מעשים של צדק וצדקה. נאווה היתה השראה, מי שישב במקום שלה הרגיש את האהבה שלה לאוכל".
"עבורי זו בשורה מאוד כואבת", מתאר בסון, "לשבעה הגיעו פרופסורים, דוקטורים, פוליטיקאים שעבדו שם בעבר כמלצרים, כולם הכירו אותה. מאוד קשה לי לדבר עליה בלשון עבר, זה לא עדיין לא מסתדר לי שהיא איננה. מבחינתי היא תמיד תרחף בשמי ירושלים עם החיוך היפה שלה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נאוה ביבי יהי זכרה ברוך היתה אחד מתכשיטיה היפים של ירושלים. אשה אצילית משכילה אוהבת אדם שאין רבים כמוה. נפשי נקשרה בנפשה ממבט ראשון כשבאתי אליה למסעדת אנה טיכו להיכרות, שבסופה היינו אמורים להחליט אם להסכים להצעתה לקרוא לקפה שעמדה לפתוח במוזיאון ישראל לאחר ששופץ. אחרי כמה משפטי נימוס בלבד אמרתי לה: אם את מנהלת את המקום יש לך כבר רשות לקרוא למקום קפה מנספלד, על שם חמי,אדריכל אל מנספלד, חתן פרס ישראל על תכנון מוזיאון ישראל מתחילתו ובמשך 30 שנה. כשמה כך היתה – נאוה מבפנים ומבחוץ. חבל על דאבדין ולא משתכחין.