ירושלים. אין כמוה בעולם

לניקיון של ירושלים בשנים האחרונות יש משמעות גדולה לא רק בשינוי הדרמטי שהביא לעיר ברמה היומיומית של כל אחד מתושבי העיר והבאים בשעריה, אלא גם ברמת החזון, ברמת התפיסה, בבחינת שעם הרבה השקעה ועבודה קשה אפשר להפוך את המצב ב-180 מעלות ולעמוד בכל אתגר.

מבקר המדינה קבע בדוח השנה כי ירושלים היא הנקייה ביותר מבין הערים הגדולות שנבדקו, תוצאה שמראה שבסופו של תהליך אפשר לבצע מהפכה של ממש, והמהפכה האמיתית שמתרחשת וקורמת עור וגידים עם כל יום שחולף היא גדולה ומשמעותית יותר מניקיון, פרחים ונראות. זו מהפכה בתפיסה ובאסטרטגיה, אותה מוביל ראש העיר משה ליאון, שהזניקה ומזניקה את ירושלים קדימה, אל עתיד טוב יותר, שבו בירושלים יהיו 5 קווי רכבת קלה שיחברו את העיר, יהיו אזורי תעסוקה פורחים ושוקקים, תהיה מערכת החינוך המובילה במדינה, תרבות מגוונת ועשירה, ספורט עממי ומקצועני, יהיו פארקים מוריקים ותהיה איכות חיים ברמה הגבוהה ביותר.

ההפרדה המפלסית בצומת דרך חברון (הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה)

וכך גם מסביר מנכ"ל עיריית ירושלים איציק לארי. "כיום זה נראה מובן מאליו, אבל לפני כארבע שנים – אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, שירושלים אף פעם לא יכולה להיות נקיה", אומר לארי. "הסבירו לנו שיש פה שפ"פים, הסכמים עם ועדים, שטח גדול וחסמים אובייקטיביים. אבל הרכבנו תוכנית ייעודית, עשינו רפורמה, סדורה, שיטתית ויסודית, יחד עם נציגות העובדים, והתוצאות נראות בכל פינה בעיר. ירושלים פשוט נקיה".

זוהי, כך על פי לארי, היתה יריית הפתיחה של המהפכה התשתיתית הגדולה שעוברת ירושלים בשנים האחרונות. וכן, קשה בירושלים כיום. בכל פינה יש עבודות, בכל אזור בונים, יש לא מעט פקקים ולא מעט אתגרים, אולם הם הולכים ומצטמצמים ככל שמתקדמים הפרוייקטים ומבשילים. אבל כמו עם הניקיון, גם כאן, יגיע הרגע שבו תסתיים המהפכה שתביא להקלה ולהנאה גדולה. כמו שיפוץ בית. התהליך מאתגר ולא תמיד נוח אבל בסוף אתה פשוט נהנה מהתוצאה.

"ירושלים מדהימה ביופייה", קובע לארי. "כבר היום, למרות העבודות, יש בירושלים איכות חיים מהגבוהות במדינה. שדרגנו פארקים שלא נגעו בהם עשרות שנים ובנינו פארקים חדשים בפריסה עירונית רחבה – מגן סאקר, דרך פארק צ'רלס קלור ברחביה ופארק אלמליח בגוננים, ועד הפארקים החדשים שנמצאים עכשיו בשלבי הקמה – פארק מדהים בהר חומה, שהוא מיני גן סאקר, פארק האסבסטונים בקרית היובל, פארק הצבאים החדש בפסגת זאב ועוד-ועוד. היום אין עיר בישראל שיודעת להציע פארקים וריאות ירוקות כמו ירושלים".

הקו הירוק של הרכבת הקלה בצומת פת (הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה)

יש שיטענו שמדובר בקוסמטיקה, אבל לארי מסביר שלא כך הדבר. "את הצורך והחשיבות של הפארקים השכונתיים הבנו כולנו בזמן הקורונה", הוא אומר, "שאנשים היו צריכים את כל השירותים וההפוגות באזור הבית והשכונה. ואני באמת חושב שיש לנו פארקים שאין באף עיר אחרת".

ברחובות שלנו

מהפכה נוספת משמעותית שעברה ירושלים, ונדמה כי היא בשלבי סיום, היא זו של שינוי ושדרוג הכבישים והרחובות הפנימיים. הכבישים שהיו רצופים בבורות שודרגו, הרחובות הפכו את פניהם ובנוסף הוחלפו התשתיות הישנות, ומשום שירושלים היא עיר היסטורית, הן בהחלט היו ישנות.

"הכבישים בירושלים עברו שדרוגים ברמה הכי גבוהה שיש. אם פעם בכל העיר היו בורות וכבישים משובשים – היום זה כבר לא ככה. כבר כמעט ואין תלונות על בורות וכבישים משובשים. התושבים מרגישים זאת בכל יום ומברכים על תשומת הלב והעשייה", קובע לארי ומוסיף: "וכשאנחנו נכנסים לשדרוג של כביש – זו מהפכה של ממש, מקצה לקצה. אבנים משתלבות במדרכות, ספסלים חדשים, צמחיה, תאורה, וריבוד מחדש של הכביש, תוך כדי החלפה של כל התשתיות הישנות. ניקוז, קווי חשמל, תקשורת – הכל.

רובע הכניסה לעיר (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים מתקדמים)

"את התשתיות אנחנו מחליפים גם במסגרת ביצוע עבודות התשתית של הרכבת הקלה", מציין לארי בסיפוק, "וזה יתרון משמעותי שהחברה העירונית לתשתיות, מוריה, היא זו שגם אחראית על עבודות התשתית של הרכבת, כי במסגרת הזו אנחנו כבר פועלים להחליף את כל מה שצריך. ובהחלט צריך. מהבחינה הזו ירושלים כבר שינתה את פניה. קחו לדוגמא את מה שקורה בתוואי העבודות של הקו הירוק של הרכבת הקלה – חלקים משמעותיים בגילה, במלחה, בקרית הממשלה – הכל חדש, תענוג ללכת שם. ומה שלא קורה דרך תהליך עבודות הרכבת – אנחנו מטפלים עצמאית. רחובות כמו המלך דוד, רופין, עזה, הפלמ"ח. הכל משודרג, יפה ונעים להליכה ונסיעה".

שטף העבודות הזה לוקח בחשבון גם את רווחת התושבים שמתגוררים בעיר וצריכים להתנייד בה. באתרי העבודה נתקלים התושבים שמתגוררים בעיר בטרקטורים ובחפירות והעירייה פועלת להפחית את הקושי ככל שניתן. לארי מבחינתו מסביר כי "אנחנו מודעים לחוסר הנוחות הזמנית של התושבים ומנסים להקל עליהם ככלשניתן בזמן העבודות, אבל אפשר לבדוק מקומות שבהם סיימנו לעבוד. התושבים שם מרוצים ונהנים, וכך זה יהיה בכל העיר. הקושי של היום יהפוך להנאה של מחר".

מובילה בתחבורה

והקושי הכי משמעותי שיש כיום בירושלים קשור, כמעט מיותר לציין, לעבודות הרכבת הקלה ולעומסי התנועה שהשתלטו על מספר אזורים בעיר. והאמת היא שזה לא רק נראה – הן באמת קיימים בעיר.

"נתחיל בפקקים", אומר לארי כשהנושא עולה, "אנחנו כל הזמן עושים פעולות כדי להקל על עומסי התנועה, ובמקביל כדי להעביר אנשים לתחבורה הציבורית. קחו לדוגמא את שיקוע צומת פת – שהוביל להפחתה משמעותית של העומסים. כך גם מחלף רמת שלמה, שתרם להפחתת העומסים לכיוון פסגת זאב/מעלה אדומים,  מנהרת אשר וינר בבנייה ועוד פרויקטים שצפויים להקל על העומסים. אם נביט על תל אביב ובכלל במדינה, עומסי התנועה והגודש בכבישים הוא מהותי. ירושלים עוד במצב הגיוני. אני מבטיח שירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים".

חניון שזר בכניסה לעיר (צילום: חברת מוריה)

באשר לקושי השני שהוזכר, זה של עבודות הרכבת הקלה, צריך להודות ולומר שבסיומן תרושת העיר בחמישה קווים שיגיעו כמעט לכל פינה ושכונה. מי שמתגורר כיום על ציר הרכבת הקלה מבין היטב עד כמה זה משדרג ומקל על התנועה ועל החיים עצמם, ויעידו על כך למעלה מ-200,000 נסיעות יומיות.

"כבר כיום ירושלים היא העיר המובילה בישראל מבחינת תחבורה ירוקה ותחבורה ציבורית בזכות הרכבת הקלה. ירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים", אומר לארי ומדגיש כי "בתוך כמה שנים זה יתעצם, ונהיה בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם. בחודשים הקרובים הקו האדום ייסע באופן מלא, מנוה יעקב ועד עין כרם; אני מאמין שעד סוף שנת 2024 גם הקו הירוק ייסע; וכמה שנים לאחר מכן, כבר ב-2028, גם חלקים מהקו הכחול ייסעו. זו מהפכה של ממש שתוביל לשינוי משמעותי בירושלים".

שינוי משמעותי לא פחות שעליו מצביע מנכ"ל העירייה הוא זה שעברו הכניסות והיציאות לירושלים. "כולן משודרגות ונוחות יותר", אומר לארי, "הכניסה לעיר בגבעת שאול-סחרוב, פרוייקט שהסתיים זה מכבר עם קיר פורח מדהים שאין כמוהו במדינה, היא כבר עכשיו נוחה יותר וידידותית יותר לנהגים, עם פחות פקקים ונתיב תחבורה ציבורית שמקל מאוד. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שבמאי-יוני 2023 הכניסה תהיה תת קרקעית דרך רחוב שז"ר – תהיה מנהרה של רכבים פרטיים שיגיעו עד לאזור אגריפס, ומעל תיסע הרכבת הקלה והתחבורה הציבורית. זהו פרויקט מיוחד שיהפוך את הכניסה והיציאה מהעיר לנוחה עוד יותר. מתחת יהיו ארבע קומות של חניון חנה-וסע כדי לאפשר לנוסעי הרכב הפרטי להשאירו שם ולהשתמש בתחבורה ציבורית.

פארק אלמליח (צילום: ארנון בוסאני)

"בנוסף, יש את כביש 16, עוד פרוייקט שהסתיים, טרום זמנו, שהוביל לתפנית עצומה ולהקלה משמעותית בעומסי התנועה בכניסות וביציאות האחרות מירושלים. הנתונים מראים שהפתיחה של כביש 16 חילקה את עומס הרכבים הנוסעים ופינתה משמעותית את הכניסה לעיר. נכון, יש עדיין אתגרים באזור מסוים של מחלף בייט, אבל עשינו פעולות כדי להקל ואנחנו ממשיכים לטפל בזה. כמו כן, סיימנו לשדרג את המנהרות הראשונות בכניסה הדרומית, בכביש המנהרות (כביש 60), עם נת"צ מתחלף מאוד חדשני. השלמה של עוד חלק משמעותי בפרוייקט שלקראת סיום. במהלך 2024 – גם המנהרות השניות יהיו מוכנות, ולכך ניתן להוסיף את מנהרות הגבעה הצרפתית, שיהיו שער הכניסה הצפוני לעיר. עד סוף 2023 המנהרות לפסגת זאב כבר יהיו פעילות וזה יקל מאוד על העומסים והפקקים בצפון העיר; במהלך 2024 גם המנהרות למעלה אדומים ייפתחו. פרוייקטי ענק הולכים ומושלמים, במונחי תשתית, המהפכה עוד שנייה כבר כאן. הפרוייקטים שמסתיימים הופכים למנוף שמביא רווחה לתושבי העיר והבאים בשעריה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אז בזמן שאתם עובדים על מערכת הסעת המונים מרשימה, אתם גם מעודדים את בעלי הרכב הפרטי – איך זה בדיוק מסתדר?

"אני מכיר את הטענה שהכבישים הללו מעודדים את הרכב הפרטי ומובילים לעומסים – אז הנה, אני אומר – זה ממש לא נכון וממש לא יקרה. אנחנו בונים חניונים בכל הכניסות לעיר, כדי שאנשים יגיעו עם הרכב עד לירושלים ויעברו לתחבורה הציבורית. כבר בחודשיים הקרובים – בינואר-פברואר – חניון נחל צופים יהיה מוכן עם 1,000 מקומות חניה, עוד פרוייקט שעל סף סיום. אנחנו רוצים שאלה שמגיעים ממעלה אדומים יחנו שם את הרכבים וימשיכו בתחבורה הציבורית. וזה יקרה. החניונים הקיימים כיום – בגבעת התחמושת ובהר הרצל – מלאים עד אפס מקום כבר משעות הבוקר המוקדמות. זה מוכיח שזה עובד וזה יעבוד גם בחניונים האחרים שנפתח – בשז"ר, במחלף בייט/גבעת מרדכי.

איציק לארי וראש העירייה משה ליאון (צילום: דג הפקות – דויד לייזרוביץ)

"המטרה היא חד משמעית להעביר אנשים לתחבורה הציבורית: הגדלנו משמעותית את מספר האוטובוסים, אנחנו משקיעים בנת"צים/מת"צים – אנחנו אולי סופגים את רשף התושבים על הדוחות בנתיבי התחבורה הציבורית – אבל המטרה היא לתת עדיפות לתחבורה הציבורית, זה מהלך נכון, רלוונטי, יעיל וזה עובד.

"במקביל, אנחנו עובדים על הגברת התדירות של הרכבת הקלה, וכבר הוזמנו קרונות נוספים כדי לגרום לזה לקרות. במכרז החדש שנחתם עם חברת כפיר – הזכיין מקבל תשלום על פי קילומטר ולא על פי נוסעים – ובכך יש לו הנעה לנסוע כל הזמן, גם עם רכבות לא עמוסות.

"בנוסף, על ציר הרכבת הקלה אנחנו בונים שבילי אופניים ומסלולי הליכה. נסלול כ-200 ק"מ שבילי אופניים (כבר היום ישנם כ-70 ק"מ של שבילי אופניים), ויש לזה משמעות עצומה. ככל שאנחנו פותחים עוד שבילי אופניים וגם מנהרות לרכיבה ספורטיבית כגון מנהרת הכרם – אנחנו רואים שיותר אנשים רוכבים בהם ויש לכך ביקוש. ברגע שיהיו עוד שבילים ומסלולים, יותר אנשים יוותרו את הרכב הפרטי והדבר יסייע עוד בהורדת עומסי התנועה. בסופו של דבר המטרה היא להוריד את מספר הרכבים, ואנחנו נגיע לכך באמצעות האלטרנטיבות שאנחנו מייצרים ברכבת הקלה, בתגבור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים והליכה".

מקדמים תעסוקה

את נושא התחבורה מקשר לארי ישירות למה שצפוי להוביל לקפיצת המדרגה המשמעותית ביותר של העיר – כניסת אוכלוסייה יצרנית ותורמת. "התחבורה נותנת לנו את היכולת לפתח את המגורים והתעסוקה", הוא אומר, ומסביר: "במשך שנים רבות לא נבנו מספיק דירות בירושלים. היו בקושי 2,000 התחלות בנייה בשנה, שזה לא עונה גם על הגידול הטבעי. בשנת 2021 חתמנו על היתרי בנייה של למעלה מ-5,000 דירות. בשנת 2022 הגענו לכ-7,000 היתרי בנייה וזה ילך ויגדל.

"גם מבחינת תעסוקה יש ביקוש מאוד-מאוד גדול, ומנגד אין משרדים להציע לחברות שרוצות להגיע לירושלים, ואלה חברות ענק כמו אפל ומיקרוסופט. אחוז התפוסה של אזורי התעסוקה בעיר הוא כמעט 95 אחוז שזה אומר שאין בעיר שטחי תעסוקה לאיכלוס. אנחנו כעת משנים את זה ובונים בפריסה עירונית רחבה – יש את מתחם אוג'יטק באוניברסיטה בגבעת רם, רובע הכניסה לעיר, תלפיות המתחדשת וגם את פרוייקט קירוי בגין. כל אלה כבר בתהליך מתקדם של תכנון וחלקם כבר בביצוע מתקדם. יש כמובן עוד פרוייקטים בכל רחבי העיר, במערבה ובמזרחה. העובדה שיזמים מזנקים על המכרזים הללו – גם בתקופת הקורונה – ומציעים מחירים גבוהים בהרבה מהמינימום שנדרש על ידי רמ"י, מעידה יותר מכל על האמון בעתידה הכלכלי הירושלימית".

"התחלנו עשרות אם לא מאות פרויקטים בשנים האחרונות", מדגיש לארי. "היו פה תוכניות נהדרות על הרצפה, ואנחנו לקחנו אותן, שיפרנו אותן, הוספנו תוכניות נוספות והתחלנו ביצוע".

מחנכים למצוינות

מבחינת חזון, כדי להשלים את התמונה ולהפוך את ירושלים לאטרקטיבית, צריך להציע לתושבים (הקיימים והעתידיים) גם חינוך, תרבות וספורט – וגם את זה עיריית ירושלים מקדמת במרץ ובנחישות ועושה היטב.

"יש בירושלים את מערכת החינוך הטובה ביותר בארץ", פוסק לארי בנחרצות. "לא נתעלם משיטת המדידה של משרד החינוך, למ'ס וגופים נוספים, שפשוט לא משקפות את המציאות בירושלים וחוטאות לחיים עצמם. שיטות לא מתקדמות אלה לא לוקחות בחשבון את המורכבות המגזרית של העיר. אתה לא יכול להכניס למדידת הזכאות לבגרות את מי שלא ניגש לבגרות כי המדינה אישרה לו ללמוד בתוכניות אחרות. זה כמו לחשב ממוצע לרצים מקצועיים יחד עם חובבי ריצה עממית. זה פשוט לא עובד ולא נכון. זה כמו שתמדוד אחוז גיוס לצבא יחד עם אלה שהמדינה נתנה להם פטור משירות צבאי. איפה ההיגיון?. יש פה, ואת זה כולם אומרים ויודעים, שלוש מערכות חינוך – שלושתן הגדולות ביותר בארץ. מערכת חינוך ממלכתית וממלכתית דתית, חינוך חרדי וחינוך ערבי. לכל אחד אתגרים משלו וצרכים משלו. וגם בנושא תשתיות החינוך אנחנו סגרנו וממשיכים לסגור פערים של שנים מבחינת מבנים וכיתות בכל המגזרים, ואנחנו על זה בכל הכוח. אנחנו בנינו מאות כיתות חדשות בכל המגזרים, ונכנסו לשיפוצי עומק. בנוסף, הקמנו מרכזי חדשנות שאין כמותם בשום מקום ומכל הארץ באים ללמוד וליהנות מהם. השקעות חסרות תקדים גם במבנים פיזיים וגם בתוכניות פדגוגיות חדשניות ובמרכזי חדשנות".

השקעה גדולה מצד עיריית ירושלים ניתן לראות גם בנושא התרבות, במיוחד בהיצע האירועים ואיכותם, אבל גם מבחינת המקומות והפריסה שלהן.

"בירושלים יש עושר תרבותי חסר תקדים", מתגאה לארי. "בקיץ האחרון, בחגי תשרי וגם עכשיו – בחנוכה – היה מכל טוב – ולכלל המגזרים והתושבים. זה השפיע גם על התיירות, כשהמלונות נהנו מאחוזי תפוסה גבוהים מאד ומספר התיירים בשנה האחרונה עובר את מספר התיירים של 2019 – טרום תקופת הקורונה. גם המשטרה אומרת שמספר המבקרים בעיר בחגי תשרי וחנוכה היה חסר תקדים, וניתן לראות את זה גם בנתונים של רשימת האתרים המתוירים בישראל – ירושלים מובילה בהם. יש פה עושר ומגוון שכולם – תושבי העיר וגם מערים אחרות – נהנים ממנו. כיף להסתובב בעיר ולבלות בה".

השקעת ענק בתשתיות היו בשנים הללו גם במתקני הספורט, כשבעיקר מדובר בשדרוג המשמעותי שעבר אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם, אבל גם הבאת תחרויות בינלאומיות לירושלים.

"ירושלים מובילה גם מבחינת מתקנים ואירועי ספורט", אומר לארי בגאווה, "יש לנו את הארנה, שהוא ההיכל הכי גדול בארץ, את אצטדיון טדי שאנחנו משדרגים כדי להתאימו לאצטדיונים החדשים ברמה הבינלאומית, ואל שניהם תגיע הרכבת הקלה – ואז גם הנגישות תהיה גבוהה וטובה יותר. בנוסף, בנינו מחדש את אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם, שהוא מתקן בתקן בינלאומי. אירחנו את אליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 18, ואנחנו נארח את האליפות עד גיל 21 – כי היתה פה הצלחה אדירה. בנוסף, אירחנו ממש עכשיו את המאסטרס בג'ודו, טורניר בינלאומי בטניס ויש עוד הפתעות בדרך".

מתקדמת ומתפתחת

כל הדברים שעליהם דיבר מנכ"ל העירייה ושבהם הוא התגאה מתגבשים לכדי חזון אחד ברור שהתווה ראש העיר משה ליאון. בתשובה לשאלה איך הוא רואה את ירושלים בעוד עשור, משיב לארי: "מרכז כלכלי ותעסוקתי מאוד-מאוד משמעותי בישראל, מרכז הייטק מאוד משמעותי. החברות אוהבות את מה שיש לירושלים להציע – גם מבחינת התנאים, גם מבחינת הבנייה שלנו וגם מבחינת כוח האדם הפוטנציאלי מהמגזר הכללי, החרדי והערבי. זה יתרון ענק עבורן.

"אני אופטימי מאוד באשר לעתיד של ירושלים – העיר מתפתחת, העיר מתקדמת. מתהווה בה הכל: תעסוקה, תחבורה, דיור, חינוך, מרחב ציבורי נקי ומזמין – איכות חיים מהמעלה הראשונה".