בתנופת פיתוח: רכבת קלה, מחלפים, כבישים, הפרדות מפלסיות; וזו רק ההתחלה

העיר ירושלים משנה את פניה מתפתחת ופוגשת את העתיד. את העבודות שמתבצעות ללא הפסקה ברחבי העיר קשה לפספס, אבל כך גם את המהפכה שמתרחשת לה ברחבי העיר. כך בין שלל עבודות התשתית שמבוצעות אפשר להצדיע למיזמי הענק שכבר הסתיימו, הושלמו והובילו לשדרוג אמיתי בדרכי הגישה והניידות בתוך העיר ואליה, וכפועל יוצא מכך הובילו גם לשדרוג באיכות החיים.

על מה בדיוק מדובר? הנה לכם רשימה קצרה – חידוש ושדרוג של הכניסה המרכזית לירושלים דרך סחרוב, שדרוג של הכניסה הדרומית לירושלים, עם פתיחתן השנה של שתי המנהרות הראשונות בכביש המנהרות (כביש 60), תוספת של כניסה חדשה למערב ירושלים, כביש 16, אשר מחבר את סיבוב מוצא עם גבעת שאול ועם צומת בייט/גבעת מרדכי, עשרות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית.

מחלף סחרוב המחודש (צילום: ארנון בוסאני)

(נת"צ) ומסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ), קילומטרים רבים של שבילי אופניים חדשים, שדרוג של 40 רחובות בפריסה עירונית רחבה, עשרות קילומטרים של כבישים שרובדו מחדש, שדרוג והקמת פארקי ענק בירושלים – מגן סאקר ועד פארק אלמליח וכן עשרות פארקים וגנים ציבוריים בשכונות, פתיחת קמפוס ירושלים לאומנויות, הפרדה מפלסית בצומת פת. כן, ממש רשימה מפוארת, רק קחו בחשבון שזוהי רשימה חלקית בלבד, וכל זה קרה בטווח של שנה וחצי אחורה. מהפכה.

שדרוג הכניסה לעיר

ריבוי הפרויקטים הזה, כאמור, גורם לעיתים לשכחה או לחוסר תשומת לב, למהלכים שנעשו בירושלים וראויים לכל שבח. כך למשל קרה עם פרויקט הכניסה לירושלים, שכלל הקמת מחלף חדש בסחרוב והרחבת כביש 1 לשלושה נתיבים, לצד 'קיר פורח' שפשוט אין כמוהו בכל המדינה. קצת קשה כיום להיזכר בדרך החתחתים שהיתה בעבר בכניסה לירושלים, עם העליות התלולות, הסיבובים המסוכנים והכביש עם שני המסלולים. נזכרתם? כך נראית מהפכה.

הפרויקט כלל הקמת מחלף חדש בצומת גינות סחרוב, בהפרדה מפלסית ושני גשרים. כמו כן, במסגרת הרחבת הכביש נוסף נתיב תחבורה ציבורי (נת"צ) דו-כיווני בכניסה וביציאה מירושלים והרחבת כביש הכניסה לירושלים ממחלף 9 (מוצא) עד צומת גבעת שאול, באורך של כ-3 ק"מ. הקמת המחלף החדש הביאה לביטולם הסופי בפועל של הרמזורים בצומת סחרוב, ומאפשרת נסיעה רציפה ונוחה לבאים לירושלים וליוצאים ממנה תוך הקלה בעומסי התנועה הגדולים שהיו בעבר.

כמו בכל פרויקט המקודם על ידי עיריית ירושלים, ועל פי מדיניות  ראש העיר משה ליאון, אסתטיקה ואיכות הם חלק בלתי נפרד מכל פרויקט. גם במחלף סחרוב נכלל שיפור החזות והנראות עם פיתוח נופי רחב היקף, במסגרתו הוקם בכניסה לירושלים 'קיר פורח' – קיר המתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ובו למעלה מ- 100 אלף צמחים, כשהוא מהווה את הקיר הצומח הוורטיקלי (האנכי) הגדול בישראל ואחד הגדולים במזרח התיכון. הקיר הפורח מלווה את הנסיעה לבירה, בחזית מרהיבה של מרקמים, גוונים וצבעים של צמחייה 'ים תיכונית' עשירה ומגוונת.

כניסה חדשה לירושלים

כדי להשלים את הרחבת ושדרוג כביש 1 והכניסה המרכזית לעיר, נפתח בחודש אוגוסט האחרון כביש 16, אשר מהווה כניסה חדשה ומרכזית לירושלים, כשאחת התוצאות הבולטות שלו בינתיים הינה ההקלה המשמעותית בפקקים ובעומסי התנועה בכניסה המרכזית לעיר דרך סחרוב.

כביש 16, יש לציין, מחבר בתוך דקות בודדות את מחלף מוצא עם כל השכונות בדרום ובמערב ירושלים, זאת בנסיעה דרך שתי מנהרות תת-קרקעיות. מדובר בכביש חדיש שלאורכו שלושה מחלפים: באזור מוצא, בנחל רבידה שבסמוך לגבעת שאול ובצמוד למחלף גבעת מרדכי/בייט של כביש בגין.

כביש 16 (צילום: רונן חורש, לע״מ)

הכביש כולל שתי מנהרות שעוברות תחת השכונות הר נוף ויפה נוף וחלקו המזרחי של הר הרצל. בין שתי המנהרות עובר הכביש בגשר מעל נחל רבידה, ושם נבנה מחלף נחל רבידה, שיחבר אותו עם הכביש החדש שנסלל לגבעת שאול.

כדי להשלים את החוויה של הנסיעה בכביש החדש והכמעט עתידני הזה, מוקם ממש בימים אלה החניון הגדול ביותר בירושלים – חניון בייט, שיכיל למעלה מ-2,000 מקומות חניה. מטרת החניון היא להביא לידי כך שאנשים שמגיעים לעיר דרך כביש 16 יחנו בו את רכבם ויעברו להתנייד בקווי הרכבת הקלה שיעברו ממש בסמוך בעוד כשנתיים.

כביש 16 (צילום: באדיבות עיריית ירושלים)

הפרויקט, חשוב לציין, הגיע לסיומו עם הקדמה משמעותית של לוחות הזמנים, כאשר הצפי לפתיחתו היה ברבעון השלישי של 2023. כעת, עם ההקדמה של לוחות הזמנים, החלו עיריית ירושלים, משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל לתכנן את המשכו של הכביש – שיוביל בשלב הראשוני לחיבור ישיר לבגין צפון, חיבור ישיר לחניון 'חנה וסע' וגם לשדרות הרצוג דרך הרחבה ושדרוג כביש בצלאל בזק. בהמשך, בתכנון עתידי יותר, צפוי כביש 16 להגיע עד לדרך משה ברעם באזור תלפיות שבדרום העיר, גם במקרה הזה בתת קרקע.

ההפרדה המפלסית בצומת פת

בין הפרויקטים הגדולים והמאתגרים של השנה וחצי האחרונות, נמצא פרויקט ההפרדה המפלסית שבוצעה בצומת פת – אחד מעורקי התחבורה הראשיים והעמוסים ביותר בעיר, שבו עוברים מדי יום אלפי כלי רכב.

הפרדה מפלסית בצומת פת (צילום: ארנון בוסאני)

ההפרדה המפלסית בצומת פת בוצעה כחלק מהעבודות להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, שיעבור מעליה, ואילו הרכבים יעברו בתת הקרקע לאורך ק"מ בין כביש בגין למרכז העיר, ללא הפרעת הרמזורים. ההפרדה המפלסית בוצעה בהשקעה של 140 מיליון שקלים, וכוללת בין היתר, שיקוע באורך של כחצי קילומטר ומעבר מקורה באורך של כ-60 מטר, המחברים בין הרחובות גולומב והרצוג.

מפנים את הדרך לתחבורה הציבורית

כחלק מחזון כולל ששואף להעביר רבים מתושבי ירושלים והמבקרים בה לתחבורה הציבורית, נסללו במהלך השנתיים האחרונות קילומטרים רבים של נתיבי העדפה לאוטובוסים במיקומים מרכזיים.

המת"צ (מסלול לתחבורה ציבורית) החדש בציר ירמיהו, עובר לאורכו של רחוב ירמיהו מצומת רחוב הצבי ועד לצומת רחוב שמגר, וכולל מסלול תחבורה ציבורית מופרד ונתיב תחבורה פרטית לכל כיוון.

מת"צ ירמיהו מהווה חלק ממערך התחבורה הציבורית העתידי של צפון ירושלים, הכולל בין היתר גם את הקו הירוק של הרכבת הקלה, והוא מצטרף לנתיבי התחבורה הציבורית החדשים המקודמים ברחבי ירושלים, ביניהם בכביש בגין ובשדרות שז"ר.

נת"צ ירמיהו (ליאור שאמע ניהול פרויקטים)

המת"צ החדש הוא המשכו של נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) 'הכניסה לעיר', שמתחיל מסיבוב מוצא ועובר דרך מחלף סחרוב החדש ושדרות ויצמן בסמוך לגשר המיתרים עד לרחוב ירמיהו. הוא מעניק עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית בציר תנועה ראשי ומאפשר למשתמשי התחבורה הציבורית נסיעה רציפה, נוחה ובטוחה בין הכניסה לירושלים לשכונות הצפוניות בעיר.

בהמשך למקטע ירמיהו, נסלל נת"צ ברחובות שפע חיים, אוהל יהושע ושמגר שמהווה חלק מקו רמת שלמה. מטרת הנתיב היא לאפשר שירות אוטובוסים משלים שיחבר בין השכונות באזור ויוסיף שירותי תחבורה ציבורית שיתחברו לקו הירוק שיעבור בסמוך. כמו כן, הנתיב יתמוך בשירות האוטובוסים בתקופת העבודות על הקו הירוק ואליו הוסטו הקווים הפעילים באזור. הנתיב נסלל מצומת הרחובות שמגר וירמיהו, דרך הרחובות שמגר, אוהל יהושע ושפע חיים, עד לכיכר האחרונה ברחוב.

צפונה יותר, על ציר גולדה מאיר, הוקם נת"צ באורך של 2.5 ק"מ, כאשר העבודות כללו גם את שדרוג הצמתים ומערכת הרמזורים, הוספת שילוט ותמרורים והכנת תשתית למצלמות אכיפה לאורך הציר.

נת"צ שדרות בגין – המקטע הראשון (באדיבות מוריה)

חשוב לציין כי בעיריית ירושלים מודעים לביקורת שנשמעת בנושא האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית, אבל מדגישים כי למרות הביקורת הזמנית, הכוונה היא להמשיך ולתעדף את האוטובוסים ואת התחבורה הציבורית בכלל. פשוט כי זה טוב וזה עובד. "אנחנו אולי מקבלים מהתושבים ביקורת על הדוחות בנתיבי התחבורה הציבורית", אומר מנכ"ל העירייה איציק לארי, "אבל המטרה היא לתת עדיפות לתחבורה הציבורית, פשוט כי עידוד תחבורה ציבורית הוא למען התושבים. לנסיעה מהירה, יעילה, נוחה ואמינה. אין לי ספק כי בסוף התהליך התוצאות יהיו מצויינות".

בנוסף למתן העדפה על צירי התנועה, מערך האוטובוסים בירושלים נמצא בעיצומה של מהפכה אמיתית, במסגרתו נוספו קווים חדשים, התייעלו קווים קיימים, התדירות עלתה ונוספו שני מפעילים חדשים – סופרבוס ואקסטרה, שהצטרפו לאגד, כאשר כל אחת מהחברות מפעילה אזור אחר בעיר – אקסטרה את אשכול צפון ירושלים, סופרבוס את אשכול מרכז, ואגד את אשכול דרום – במטרה לשפר את השירות והקישוריות בין חלקי העיר.

מנהרת האופניים הראשונה בישראל

במהלך השנה האחרונה נחנכה מנהרת האופניים הראשונה בישראל, שהיא החמישית באורכה בעולם – 2.1 ק"מ. המנהרה היא חלק משביל סובב ירושלים, שמקיף את עיר הבירה ומשלב את העיר ההיסטורית והעיר החדשה ברכיבת אחת של 42 ק"מ.

המנהרה מחברת את השביל בין נחל רפאים לעמק מוצא. הכניסה הדרומית למנהרה נמצאת בפארק רפאים, מתחת לעין לבן, והכניסה הצפונית ממוקמת בנחל עין כרם, כחצי קילומטר מצומת כרם.

כדי להתאים את המנהרה, שנחפרה בשנות ה-90 ומשמשת כיום כמנהרת תשתיות הכוללת גם את קו המים החמישי לירושלים של חברת מקורות, לרכיבה על אופניים בוצעו מגוון עבודות הכוללות סלילת כביש, התקנת מפוחים ומערכות חשמל ובטיחות מתקדמות, כדי להפוך את המנהרה בטוחה למעבר הציבור בכל ימות השנה.

חניון בצלאל החדש

החניון, שנפתח לשימוש התושבים והמבקרים במרכז העיר, הוקם בעלות של 60 מיליון שקלים ומכיל 230 מקומות חניה. חניון בצלאל החדש, מתחבר לחניון כיכר ספרא באמצעות מנהרות תת קרקעיות במפלס 5- ומתחבר ליציאות של החניון הוותיק.

פורטל יציאה נוסף מהחניון, הוקם ברחוב משעול הגבורה ומתחבר לכיוון כיכר צה"ל ושבטי ישראל. על פי התכנון, יופעלו בחניון עמדות הטענה לרכבים חשמליים, זאת במסגרת ההסכם עם חברת סונול EVI להקמת שקעי טעינה בחניונים העירוניים וברחובות העיר.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

עוברים לרכב חשמלי

כ-100 עמדות טעינת רכבים חשמליים נפרשו במהלך שנת 2022 ברחבי ירושלים, כל זאת במסגרת שלב א'. כעת נערכת עיריית ירושלים, בשיתוף החברה, להתקנת עוד כ-300 שקעים נוספים.

במסגרת שלב א', הוקמו עמדות טעינה ב-17 מרחבים ברחבי העיר, אשר הוצבו בשטחים פתוחים המשמשים לחניה ברחבי העיר ובחניונים העירוניים – בחניון ספרא ובחניון מנורה. מבין 100 העמדות שהוטענו – הופעלו עד כה כ-70 שקעים וכ-30 שקעים נוספים ממתינים לחיבור לרשת החשמל.

עמדת טעינה חשמלית בירושלים (צילום: ארנון בוסאני)

עמדות הטעינה הרגילות שנפרשו ברחבי העיר הינן בהספק 2*22kw. בנוסף הוקמה עמדת טעינה מהירה סמוך לבית המשפט העליון (50kw) ועמדה אולטרה מהירה (150kw) בסמוך לארנה. מחיר השימוש בעמדות, עומד על 1.19 שקלים לקוט"ש בעמדת הטעינה הרגילה ו-2 שקלים לקוט"ש לטעינה מהירה.

"מטרת המיזם היא לבסס תשתית ציבורית עירונית לטעינת רכבים חשמליים בראיה צופה פני עתיד, זאת בנוסף לשקעי הטעינה הפרטיים הנמצאים בבעלות פרטית בבתי התושבים", מוסרים בעיריית ירושלים. "פעולות אלו, לצד פעולות ומיזמים עירוניים נוספים, יקטינו את זיהום האוויר בעיר ירושלים“.

המספרים מספרים:

הכניסה לעיר

• שלושה נתיבים לכל כיוון נסיעה
• ביטול סיבוב מוצא המסוכן ומיתון העליות
• מחלף חדש בסחרוב עם הפרדה מפלסית ושני גשרים
• 3 ק"מ של נת"צ דו כיווני
• קיר פורח באורך 3,000 מ"ר
• כ-100,000 צמחים

כביש 16

• 250,000 מ"ק בטון = 32,000 מערבלי בטון
• 1,000,000 מ"ק עבודות עפר = 800 בריכות אולימפיות
• 200,000 מ"ר סלילה = כ-18 מגרשי כדורגל
• 20,000 דונם של פיתוח נופי

הפרדה מפלסית בפת

• שיקוע באורך כחצי ק“מ
• מעבר מקורה באורך 60 מ"ר בין גולומב להרצוג

מהפכת התחבורה הציבורית

• חלוקת העיר בין שלושה מפעילים
• תוספת של עשרות ק"מ נתיבי העדפה לאוטובוסים
• התקנת אמצעי אכיפה אלקטרוניים
• תוספת של עשרות קווים חדשים וייעול קווים קיימים

מנהרת כרם

• 1 ק"מ של מנהרת אופניים
• המנהרה החמישית באורכה בעולם

42 ק"מ של שביל סובב ירושלים

חניון בצלאל

• 230 מקומות חניה
• חיבור באמצעות מנהרה תת קרקעית לחניון ספרא

עמדות טעינה חשמליות

• פריסת 100 עמדות ב-17 מתחמים בירושלים
• חיבור 70 עמדות לחשמל
• התקנה של 300 עמדות נוספות בשלב ב‘
• עלות של 19 שקלים לקוט"ש בעמדת טעינה רגילה
• עלות של 2 שקלים לקוט"ש בעמדת טעינה מהירה