ירושלים של מעלה, וגם בתת הקרקע

ירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים. אם מסתכלים על התהליכים המשמעותיים שמתרחשים בעיר בשנים האחרונות, ובוודאי אם מביטים קדימה מבינים שהאמירה הזו אמיתית.

מספיק רק להסתכל על אזור מרכז העיר בשנים האחרונות ולהבין עד כמה משמעותית הרכבת הקלה לירושלים – הן בפן הסביבתי, עם אזור שבו אוויר נקי, ועם מיעוט פקקים ועומסי תנועה. עכשיו קחו את המודל של אזור מרכז העיר, עם הרכבת הקלה ככלי התחבורה המוביל והמשמעותי, ותעתיקו אותו לכל ירושלים. התוצאה יכולה וצפויה להיות היעלמותם של עומסי התנועה כפי שהם מוכרים כיום.

הרכבת הקלה בנוה יעקב (הדמיה: באדיבות חברת מוריה)

זהו למעשה הפרויקט המרכזי בירושלים בשנים האחרונות וגם בשנים הבאות. העיר תרושת ברשת של רכבות קלות שמגיעות לכל אזור ולכל שכונה. לצד הרכבת הקלה מוקמת בימים אלה ממש, במקביל, גם רשת שבילי אופניים שישלימו את אפשרות ההתניידות הירוקה.

* * *

מבין כלל הפרויקטים הללו של הרכבת הקלה, אחד קרוב מאוד לסיום – הארכת הקו האדום של הרכבת להדסה עין כרם בדרום-מערב ירושלים ולנוה יעקב בצפונה.

התוואי האדום של הרכבת הקלה הינו עמוד השדרה של מערך התחבורה החדש בעיר, ומהווה סנונית ראשונה למערך היסעים פורץ דרך המהווה מודל לחיקוי בישראל.

ממש בקרוב, לקראת סוף הרבעון הראשון של 2023, תסתיימנה העבודות, ושני המקטעים האחרונים – הר הרצל-הדסה עין כרם ופסגת זאב-נוה יעקב – יהיו פעילים ויאריכו את הקו הקיים בעוד כ-7 ק"מ, ובסך הכל 22 ק"מ מסילה שיחברו בין הדסה עין כרם ונוה יעקב.

הרכבת הקלה במגדל האשפוז בהדסה (הדמיה: באדיבות מוריה)

העוברים והשבים באזור קרית היובל, צומת אורה ונוה יעקב רואים בימים אלה את עבודות הנחת המסילות וחשמול המקטעים. עם השלמתן יחבר הקו האדום את צפון ירושלים עם החלק הדרום מערבי של העיר.

רק כדי לסבר את האוזן, כבר כיום, במקטע המקוצר של הרכבת הקלה, נרשמים 200-170 אלף נסיעות בכל יום, הארכת הקו תוסיף על פי ההערכות עוד כ-70-50 אלף נסיעות מדי יום, בוודאי עם הוספת הקו השני של הציר האדום, שייסע בין הדסה עין כרם לתחנה המרכזית.

הפרדה מפלסית אשר וינר (הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה)

על ביצוע העבודות כיום אחראי הזכיין של הפעלת הרכבת הקלה – חברת כפיר, המשלימה את עבודות התשתית שבוצעו על ידי חברת מוריה, שתוכננו על ידי צוות תכנית אב לתחבורה.

"75 אחוז מהעבודות שבוצעו על הארכת התוואי בוצעו על ידי חברת מוריה", מציין המנכ"ל גלעד בר-אדון, ומסביר: "העבודות מחולקות למעשה לשניים – החלק הראשון, אינפרא 1, כולל את העתקת התשתיות מתחת לפני הקרקע, הנחת תשתיות חדשות, הכנת מדרכות, תאורה, גינון, אספלט ולמעשה כלל עבודות התשתית. בשלב השני, כשאנחנו מסיימים עם התשתיות וגימור הרחוב, נכנס הזכיין לעבודה – אינפרא 2 – ומבצע את הנחת המסילות, העמדת החשמול, הקמת מערכת האיתות וההיערכות להפעלה. זה למעשה השלב שמתבצע כעת בהארכת הקו האדום, והצפי הוא כי במהלך המחצית הראשונה של 2023 הקו האדום יפעל לכל אורכו".

* * *

פרויקט ענק אחר שעליו עובדת בימים אלה עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה במרץ, הוא זה של מנהרות שז"ר בכניסה לירושלים. מנהרה זו היא חלק מהקמת רובע הכניסה לירושלים, שבו נחפרות שתי מנהרות מקבילות בעומק של 30 מטר ובאורך של 450 מטר כל אחת, במטרה לאפשר תנועה מהירה ונוחה מהכניסה לעיר. זאת בשל הצורך לתת עדיפות לקו הירוק של הרכבת הקלה במפלס הרחוב. התוצאה הסופית תהיה בשלושה מפלסים שונים – גשר המיתרים שעליו ייסע הקו האדום של הרכבת הקלה, מפלס הרחוב שעליו ייסעו הקו הירוק של הרכבת הקלה ומפלס תת קרקעי שבו ייכנסו לעיר הרכבים הפרטיים ויתחברו אל אזור רחוב אגריפס.

כביש 60 צפון (צילום: שי שחר)

בנוסף, וכחלק מהפרויקט, מתבצעת גם הפרדה מפלסית לתחבורה הציבורית ולכלי הרכב הפרטיים כמו גם מעבר תת קרקעי להולכי הרגל. מתחת למנהרות – מוקם בימים אלה גם חניון תת קרקעי בן חמש קומות המכיל כ-1,300 מקומות חניה, חלקם בשיטת חנה וסע, כשהמטרה היא להעביר אנשים מהרכב הפרטי אל התחבורה הציבורית.

המנהרות, צפויות להיפתח באמצע 2023, בעוד שהצפי לפתיחת החניון התת קרקעי הינו כשנה לאחר מכן.

* * *

המנהרות בשז"ר הן רק חלק ממארג מתפתח ומתקדם שהולך ומוריד את התנועה בירושלים – אל תת הקרקע.

פרויקט תת קרקעי נוסף הוא זה של מנהרות הגבעה הצרפתית.

במסגרת המיזם מבוצעת כריית ארבע מנהרות תת-קרקעיות באורך כולל של כ-4.4 ק"מ ובעומק של כ-40 מטר – שתי מנהרות מציר יגאל ידין לכיוון מעלה אדומים ובחזרה, באורך של כ-1.5 ק"מ כל אחת עם שני נתיבים לכל כיוון, ושתי מנהרות לכיוון שכונת פסגת זאב ובחזרה. אורך כל מנהרה הוא כ- 700 מ' עם נתיב אחד לכל כיוון. המנהרות יחצו שלושה צמתים ראשיים: צומת הגבעה הצרפתית, צומת הקברים וצומת 'קוקה קולה'.

מנהרות הגבעה הצרפתית (צילום: שי שחר)

בחברת מוריה, פועלים במרץ רב כדי להזמין את לוחות הזמנים, ולהביא לפתיחת המנהרות לפסגת זאב במהלך שנת 2023.

"השלמנו את עבודות הכרייה", אומר מנכ"ל מוריה בר-אדון, "אנו נערכים להשלמת התימוך הסופי ובניית הפורטלים ומיד לאחר מכן נעבור לשלב התקנות המערכות השונות – אוורור, כיבוי אש ועוד".

לדברי בר-אדון, "לוח הזמנים המקורי לפתיחת המנהרות הוא אמצע שנת 2024, אבל אנחנו עושים עכשיו מאמץ כדי לפתוח את המנהרות לפסגת זאב, שהן קצרות יותר – 700 מטר – כבר בשנת 2023. בשלב השני, באמצע 2024 אנחנו נפתח את המנהרות למעלה אדומים".

מנהרות הגבעה הצרפתית (הדמיה: מורדגן)

וזה עדיין לא הכל. במקביל מתבצעות בימים אלה עבודות ההמשך לשדרוג הכניסה הדרומית לירושלים דרך כביש המנהרות (60). במהלך השנה החולפת נפתחו לתנועה שתי המנהרות הצפוניות הקרובות לירושלים, וכעת העבודות הן לפתיחת מנהרה דרומית חדשה – קרוב יותר לגוש עציון.

מנהרת כביש 60 ( צילום: שי שחר)

"אנחנו עובדים בימים אלה על החלק הדרומי של כביש 60 – המנהרות הדרומיות", אומר בר-אדון. "בחצי שנה הקרובה נפתח לתנועה את המנהרה הדרומית החדשה, ומיד לאחר מכן ניכנס לעבודה על השמשת המנהרה הקיימת. גם בפרויקט הזה, חשוב לומר, אנחנו מקדימים משמעותית את לוחות הזמנים המתוכננים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

רוצים עוד קצת עבודות חפירה ובתת קרקע? קדימה לצומת דרך חברון-אשר וינר, שם מתבצעת מזה כשנתיים עבודות ליצירת הפרדה מפלסית באחד מהצמתים המרכזיים והעמוסים בירושלים. העבודות גרמו ללא מעט בלגן, אך כיום ניתן לראות הלכה למעשה את המנהרה שנוצרה ולהבין איך תראה הצומת עם הרכבת הקלה במפלס הרחוב ורכבים שנוסעים מתחתיה ומבינים עד כמה משמעותי הפרויקט הזה צפוי להיות.

פרויקט כביש המנהרות (באדיבות מוריה)

מדובר במנהרה באורך כולל של כ-300 מטר, שתחצה את צומת הרחובות אשר וינר ומשה ברעם,

בחיבור עם רחוב דרך חברון ותהווה חלק מרכזי בפרויקט. "פרויקט ההפרדה המפלסית בצומת הינו פרויקט תחבורתי בעל חשיבות רבה, שיביא להקלה משמעותית בעומסי התנועה ולשיפור  המערך התנועתי בצומת אשר וינר/משה ברעם/דרך חברון וכן יאפשר תנועה זורמת ובטוחה",

אומרים גורמי התכנון בעיריית ירושלים. "בנוסף, מהווה הפרויקט פתרון תחבורתי אסטרטגי עתידי לגידול העצום הצפוי בנפחי התנועה בדרך חברון, דרך בית לחם  ובפרט בצומת זו עם הקמתן של אלפי יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות באזור. הפרויקט, מהווה גם פתרון תחבורתי הכרחי להמשך הפיתוח של שכונת מורדות ארנונה הנמצאת בסמוך".

פרויקט כביש המנהרות (באדיבות מוריה)

כאמור, ההפרדה המפלסית תאפשר מתן עדיפות תחבורתית וזכות קדימה לקו הכחול העתידי של הרכבת הקלה, שצפוי לנוע בצומת כחלק מקידום ושדרוג מערך התחבורה הציבורית ברחבי העיר וזאת ללא הפרעה לזרימת התנועה של הרכבים. הפרויקט כולל גם שדרוג תשתיות קיימות ועבודות פיתוח הכוללות תאורה, סלילת מדרכות, הקמת קירות פיתוח חדשים, אספלט מחודש, סלילת נתיב אופניים, גינון, עצים ועוד.

"אנחנו עושים מהפכה של תשתיות בירושלים", מסכם בר-אדון. "מצמצמים פערים של עשרות שנים, כשבסוף התהליך ירושלים תהיה עיר מתקדמת שעומדת בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם. אנחנו עובדים סביב השעון כדי לסיים את הפרויקטים בזמן ובהקפדה על רמת האיכות. יחד עם זאת, חשוב גם לציין שאנחנו עובדים בתוך מרקם עירוני ופועלים עד כמה שניתן להתחשב בציבור. אנחנו יודעים שזה לא פשוט עבור התושבים להתנהל בזמן העבודות, ואנחנו מנסים להתחשב כמה שניתן. זו מדיניות של ראש העיר וזה חשוב לנו".