הורים רבים טוענים כי תינוקם ישן שינה עמוקה רק כאשר הוא מונח עליהם. כך מעבירים הם לילות שלמים במצב המכונה "בטן לבטן". מבחינת הורים אלו ורבים נוספים מדובר בדרך היחידה שגם הם וגם תינוקם מצליחים לישון שעות רצופות מבלי שהקטנטן יתעורר, יבכה ושנתו תיהרס.
לפני שנגלה את הפתרונות לבעיה, חשוב להבין תחילה מדוע בעצם תינוקות אוהבים לישון עלינו?
1. געגועים לרחם – המגע, הריח, התחושה המחבקת ופעימות הלב שלנו מזכירות לתינוק תקופה חמימה ורגועה ברחם.
2. אוויר כלוא בבית החזה – או במילים אחרות, גרפס. כאשר התינוק נמצא במנוחה עלינו בטן לבטן, בית החזה שלו מקבל תמיכה כנגד בית החזה שלנו. במנח הזה רוב התינוקות לא ירגישו את אותו האוויר הכלוא שמציק ומכאיב להם. כאשר אנו מזיזים אותם, משנים תנוחה ומעבירים אותם ממקום למקום, אותו הלחץ חוזר, מכאיב ומעירם.
3. רפלקס מורו – לתינוקות מערכת שלמה של רפלקסים הישרדותיים מולדים. אחד מהם הוא רפלקס מורו, הידוע גם כרפלקס הבהלה. הרפלקס מופעל כשהתינוק שומע רעש לא צפוי למשל וגם כאשר כאשר אתם מניחים אותו לשכב במיטה באמצע שינה.
4. הפרשי טמפרטורות – טמפרטורת חום גופנו אותה מרגיש התינוק שמונח עלינו היא גבוהה יותר מטמפרטורת המיטה אליה הוא מועבר. הפרשי החום השונים גורמים לו להתעורר.
5. העברה איטית של התינוק למיטה גורמת למערכת שיווי המשקל להיכנס לפעולה.
אז מה בכל זאת עושים?
1. הקפידו להרדים את התינוק כשצרכיו הבסיסיים מסופקים – אחרי אוכל, מוחלף ובגדיו נוחים לשינה.
2. הקפידו על שחרור אוויר – גרפס לפני ההרדמה בכדי שלא יפריע לתינוק להיכנס לשינה עמוקה. שימו לב, לעיתים יש יותר מגרפס אחד. במידה ולא הצלחנו להוציא את הגרפס ניתן לנסות להרדים את התינוק בסוג של ערסול בכדי שהגוף יוכל להיות משוחרר מספיק כדי שהאוויר יצא החוצה.
3. זהו סימני עייפות לפני שהם הופכים לעייפות יתר. לתינוק בעייפות יתר קשה להירדם וקשה להיכנס בקלות לשינה עמוקה. תסמיני עייפות יכולים להיות: גבות אדומות, פיהוק, גירוד אוזניים או/ו עיניים, בהייה ממושכת בנקודה אחת, עיניים מבריקות וכדומה.
4. חכו 22 דקות כשהתינוק עליכם לפני שתעבירו אותו למיטה – חלון השינה של התינוק בנוי משינה קלה, ולאחר מכן מגיעה השינה העמוקה. השינה הקלה מאופיינת בתזוזות קלות של התינוק, מציצת מוצץ פעילה, תנועת אישונים מתחת לעפעפיים, אם נרים את ידו תהיה התנגדות קלה. כיצד נזהה שינה עמוקה? נרים את ידו של התינוק והיא תיפול ללא החזקה, לא תהיה מציצת מוצץ פעילה או תנועת אישונים, הנשימה חלקה, מונוטונית ורגועה. מדוע 22 דקות? כיוון שאורך שינה קלה הוא 20 דקות ורצוי להוסיף עוד שתי דקות לביטחון.
5. חממו מעט את המיטה – הניחו שמיכה על המיטה והסירו אותה רגע הנחת התינוק בכדי לאזן במעט את הפרשי הטמפרטורות בין חום הגוף שלנו למיטה.
6. העבירו את התינוק במהירות – כשאנחנו מעבירים במהירות למיטה מערכת שיווי המשקל לא מספיקה להיכנס לפעולה והתינוק לא מתעורר. יש להקפיד כמובן להחזיק את התינוק חזק ובטוח.
7. הורידו את התינוק למיטה דרך הצד – הניחו את התינוק על צד גופו, ממש על הכתף שלו כדי שרפלקס מורו (רפלקס הבהלה) לא יופיע. עדיף להחזיק את התינוק בצלעותיו כדי להעבירו בצורה נוחה ובטוחה.
8. תהליך מגע בן שלושה שלבים – לאחר שהשכבנו את התינוק על הצד, יש להניח את שתי ידינו על צדי גופו. יד אחת על הזרוע הפונה מעלה ויד שניה על האגן. המגע צריך להיות נוכח אבל לא חזק במשך כחצי דקה.
בשלב השני נשאיר יד אחת על התינוק, עדיף את העליונה, ועם היד השנייה נסובב דרך הרגל העליונה את התינוק לשכיבה על הגב. היד (שלנו) שהונחה על הזרוע תונח על בית החזה, היד השנייה על הבטן, שוב לחצי דקה. בשלב השלישי נרים את היד שנוגעת בבטן ונכסה את התינוק. רצוי לחכות עוד כמה שניות ולהרים לאט את היד מבית החזה.
9. הוסיפו רעש לבן – ניתן להשמיע רעש "ששששש" מונוטוני במהלך העברת התינוק בכדי לנטרל קולות רקע ולהזכיר תחושה רחמית ובטוחה.
**חשוב להדגיש שכל הנאמר מעלה רלוונטי לתינוקות עד גיל 6 חודשים**
כתבה שיווקית
תגובות