ברבעון האחרון נרשם נתון מדהים במיון יולדות של בית החולים הדסה הר הצופים: עלייה של 25 אחוז במספר הלידות, לצד ירידה משמעותית בכמות הניתוחים הקיסריים. העלייה החדה בביקוש ללדת דווקא שם אינה מקרית – לפני שלושה חודשים הושקו במחלקה עשרה חדרי לידה חדשים ברמה של חמישה כוכבים, שהם חלומה של כל יולדת. מי שזוכה ללדת שם מקבלת חדר בוטיק פרטי, חדש, מרווח ויפהפה עם כל הפינוקים והחידושים שמגיעים לאם לעתיד ולאם הטרייה.
אז זו לא עוד "מתיחת פנים" מהירה ושטחית של חדרי יולדות. מדובר בהקמה מאפס של מערך שלם, שלאחר עבודות תשתית נרחבות נבנתה עבורו כניסה למחלקה שמתאפשרת ישירות מהכביש הראשי, ללא צורך לעבור בתוך בית החולים עצמו ולתהות היכן הם חדרי הלידה הנכספים. לאחר ההגעה הקלה והנגישה, הבאים בשערי מיון היולדות מתקבלים במחלקה מרווחת ונעימה שבה עמדות המתנה נוחות ליולדת ולמלוויה, וחנויות מתנות, נוחות ואוכל.
"השינוי בתשתית יוצר את היכולת שלנו לתת שירות טוב יותר לנשים, ממש חווית לידה מותאמת אישית", מספרת ל"כל העיר" פרופ' אסנת ולפיש, מנהלת מחלקת נשים ויולדות החדשה בהדסה הר הצופים. היא זו שמנצחת על המחלקה שעברה את אותם שינויים, גם בתנאים וגם בתפיסה, ומשב הרוח הרענן שהביאה עמה לתפקיד – יד ביד עם הצוות הרפואי המנוסה והמוכר לכולן, משתלבים עם השינויים החיצוניים שעברה המחלקה אשר הפכה בתוך חודשים ספורים לגן עדן ליולדות.
"נותנת את הבמה לאנשי הצוות המצוינים"
פרופ' אסנת ולפיש נכנסה לתפקידה החדש עם משנה סדורה ונחישות להפוך את המחלקה למקום לידה נחשק, ולא פחות חשוב: להכשיר את הדור הבא. "יש לי 'אני מאמין' סדור בניהול המחלקה", היא מספרת, "והוא לתת פלטפורמה לאנשים המצוינים שנמצאים ועובדים במחלקה כדי שיוכלו להתבטא ולעשות את הרפואה המצוינת, הסיעוד הנפלא והשירות המצוין שהם יודעים לתת. אני כאן למעשה כדי לתת להם את הבמה לעשות זאת. דבר נוסף שמאוד חשוב בתפקיד מבחינתי הוא לגדל את הדור הבא. כשאני מביטה סביבי במחלקה אני רואה אנשים שמגיעים למקצוע הרפואה ולהתמחות ברפואת נשים – הם הסלתה ושמנה של החברה הישראלית, מצוינים בכל תחום, חכמים, נעימים, ערכיים, איכותיים והם לא צריכים הרבה ממני, רק קצת כיוון ובמה, כדי שיגיעו להישגים מעולים יותר, טובים מהדור שלפניהם".
מה את מביאה איתך לתפקיד?
"אני מאוד קשובה, עם מודעות לחינוך הדור הבא, ואולי זהו הדבר העיקרי בתפקיד מנהלת מחלקה. אני אומרת תמיד למתמחים שלי: היו "קשוחים" עם עצמכם ורכים עם המטופלות, הווה אומר, להיות קשה עם עצמך – שכל הזמן תנסה ללמוד ולרצות להשתפר. רופא צריך להבין ולזכור שכל דבר שהוא לומד יכול להציל חיי אדם ולכן עליו כל הזמן להיות קשוח וביקורתי כלפי עצמו ולא להפסיק לשפר תוך כדי תנועה. מצד שני, חשוב לא פחות להיות רך כלפי המטופלת, שבשבילה המעמד מרגש ומלא ברגשות שונים. לפעמים עולמה קורס אם חלילה יש בעיה, ולפעמים עולמה נבנה. זה לא פעם תלוי במה אתה אומר לה ואיך אתה מטפל בה, לכן חובה על הרופא לנהוג בדחילו ורחימו מול המטופלת ובביקורתיות חדה מול עצמו. ניהול בלי דוגמה אישית הוא לא ניהול, ולכן כל מה שאמרתי אני משתדלת לעשות ראשונה, הלכה למעשה".
היא בת 46, נשואה ואם לשלושה. לטובת התפקיד עזבה את באר שבע לירושלים, בתחילה ברגשות מעורבים. ירושלים בכלל לא היתה בתוכניות שלה, "התוכנית הראשונית שלי היתה להישאר בדרום ולעבוד בבאר שבע", היא מספרת, "עבורי זה תמיד לחזור הביתה. אחרי שסיימתי תת התמחות ברפואת אם-עובר בטורונטו שבקנדה, חזרתי כדי לנהל את המחלקה של הריון בסיכון גבוה בבית החולים הלל יפה בחדרה ובהמשך גם בבית החולים סורוקה בבאר שבע. בעלי סליס הוא מנתח לב וכיום מנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה בבית החולים שערי צדק. כך, הגענו שנינו לבירת מדינת ישראל, ירושלים, לתפקידים ניהוליים".
את עולם הרפואה ספגה כבר בילדותה. "נולדתי בבית דתי בירושלים בשנת 1973", מספרת פרופ' ולפיש, "וכשהייתי רק בת כמה חודשים עברנו לבאר שבע. אבא היה אז רופא צעיר שרצה להפריח את השממה ולעבוד בדרום. במהלך ילדותי נסענו לצפון אמריקה כמה פעמים במסגרת השתלמות של אבא בכירורגיה".
פרופ' ולפיש בחרה להמשיך את דרכו של אביה, וסיימה בהצטיינות את לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון. את ההתמחות שלה בגניקולוגיה עשתה בבית חולים סורוקה ובשיבא, ובהמשך, בטורונטו, השלימה תת התמחות ברפואת "אם עובר ובטרטולוגיה". "אחי ואני רופאים", היא מספרת, "את זה ינקנו מהבית. אני אוהבת לספר לילדיי על זיכרונות הילדות של אחי ושלי, שהצטרפנו לאבא בביקורי ערב ובביקורים בשבת כשהיה כונן והיינו מתהלכים במחלקה, מנפחים בלוני כפפות, מפרחים אותם, משחקים עם צילומי רנטגן. אני גם זוכרת איך אבא היה חוזר הביתה עם בגדים מוכתמים בדם. זה היה חלק מיומנו. בבית ינקנו גמילות חסדים, לעזור לאנשים שאיש לא עוזר להם, ולכן אני מאוד מחוברת לעבודתי ואוהבת את המגע עם המטופלים".
בירושלים פגשה המנהלת החדשה מחלקה שנמצאת בעיצומו של שינוי מעמיק. "הכניסה לתפקיד מאתגרת ביותר", היא חולקת בגילוי לב, "אני אדם שעבר הרבה שינויים ולא מפחדת לעבור שינויים נוספים. עבדתי בבתי חולים שונים בארץ ובחו"ל ובכל זאת כשהגעתי להדסה הר הצופים, הרבה מאוד דברים היו חדשים בשבילי – עיר חדשה, בית חולים חדש, מסגרת חדשה, אנשים חדשים, תפקיד חדש ואפילו חדרי הלידה חדשים. מצד אחד זה דורש ממני הרבה מאוד גמישות, הכרה ולמידה, ומצד שני הזדמנות נפלאה למשהו חדש ומרענן. קיבלתי מחלקה עם נשמה ועם אנשים מעולים שמאוד רוצים לשתף, לרוץ איתי יחד קדימה. זה מאתגר ומרגש".
המערך המיילדותי כולו מנוהל ע״י דר׳ חגי אמסלם, ועם הגעתי נחשפתי ליכולותיו המקצועיות הגבוהות. אי אפשר להיות מיילד אמיתי בלי להיות מסור למקצוע ולנשים בכל נימי נפשך – כזה הוא דר׳ אמסלם״, מחייכת פרופ׳ ולפיש שמודה ״עם ניסיון ועשייה כמו שלו – אי אפשר להתווכח!״.
"המיילדת יכולה לקבל את היולדת כבר מהאוטו"
התחושה הראשונית שעוטפת את הנשים שמגיעות למיון יולדות בהדסה הר הצופים בדמותו החדשה היא האווירה. אווירה של רוגע, מקצועיות ואכפתיות רבה. "אני חושבת שיש שני דברים שהם הכי חשובים לרופא בכלל ולרפוא נשים בפרט שכל מטופלת תהיה יקרה לו וסקרנות ללא גבולות", חולקת פרופ' ולפיש, "ואת זה יש כאן, את האווירה הזאת. מאוד אכפת לכולם מכל אשה מהרגע שבו היא דורכת כאן ובהמשך בלידה שמתרחשת ומרגשת את כולם, כולל האשפוז, לאחריה במחלקת היולדות. מצד שני, אנחנו הולכים קדימה עם מחקרים ועם הסקרנות שלנו, ובסופו של דבר זה בא לידי ביטוי ומוביל להתקדמות".
מערך חדרי הלידה החדש משלים את האווירה ונותן תחושה של בית חולים בוטיק. "עוד בדרך ללידה מרגישים את השדרוג", מספרת שרה פנסו, מנהלת הסיעוד בחטיבת נשים, אם וילוד בהדסה הר הצופים במערך שכולל את האחיות בחדרי הלידה, בשתי מחלקות יולדות, במחלקת נשים ובתינוקייה. "כניסתם של היולדת והמלווים מתאפשרת ישירות מן הכביש הראשי וללא צורך במעבר בתוך בית החולים עצמו כפי שהיה בעבר. המיילדת יכולה לקבל את היולדת כבר מהאוטו".
התנאים חלומיים: בכל חדר יש מקלחות ושירותים פרטיים, ויש גם חדרים עם ג'קוזי ליולדות שמעוניינות להירגע במהלך הצירים ואמבט מפנק שמיועד להרגיע כאב וללידה טבעית. החדרים עוצבו בצבעים מרגיעים ורכים שמשרים חמימות ושומרים על חלל מרווח. הנוחות ליולדת מקסימלית, למשל בעת הליכה בחדר, כריעה או שימוש בכדור פיזיו. מכל חדר יש יציאה לפטיו פרטי שמקושט בצמחייה ומרוצף בפרקט אשר משרה אווירת נינוחות והירגעות. "הבעל או המלווה יכולים לצאת מהפטיו למסדרון, מציידים אותם עם כרטיס בדיוק כמו בבתי מלון שמאפשר להיכנס ישר לחדר לאשתו היולדת", מסבירה שרה, "וכך לא נוצר מצב של חוסר פרטיות והוא לא נחשף ליולדות אחרות".
הפינוקים ליולדת אינם מסתיימים כאן. שירותים נוספים שמוצעים כעת במחלקה הם הדרכת יולדות, יועצת הנקה ואוכל מיוחד כמו ואפל בלגי, חביתות, ואפילו לילה נוסף מתנה שניתן לממש במלון הדסה, במלון יולדות טלסטון או במחלקה עצמה בהתאם לתפוסה". פנסו מספרת ששינוי נוסף במחלקה הוא שכעת יש במתחם קבלת יולדות חדר אולטרסאונד כדי שכל הבדיקות ייעשו באותו מקום, ומסבירה ש"כל זה חשוב, כי כך יותר נעים, וכך יותר בטוח לנו לשלוט בנעשה ובמצבה של כל אחת. מקצועיות תמיד נשמרה פה, זה הרי הבסיס והעוגן שלנו, אך עכשיו קל יותר וכיף יותר לשהות במקום. זה אגב נכון גם עבור היולדות והמלווים שלהן אבל גם עבור הצוות. לידה היא רגע מאוד משמעותי ואינטימי, ולא משנה אם זאת לידה ראשונה או עשירית. במשך 30 שנה חדרי הלידה לא השתנו כאן ותמיד חשבנו שיש לנו את המקום הכי יפה, עם נוף מדהים כי תמיד נשים שמחו לבוא, אבל עכשיו קפצנו מדרגה משמעותית".
שלושה חודשים אחרי השינויים ביולדות הדסה הר הצופים, במחלקה שוררת תחושה של רעננות והתחדשות, ומנהלת המחלקה מרגישה כי החזון שלה מתממש לנגד עיניה. "החדרים יותר נעימים, האווירה יותר נעימה, ויש את האמצעים לעבור עם היולדת את הלידה כמו שהיא חולמת לחוות אותה", משתפת פרופ' ולפיש בתחושותיה, "וזה מאוד כיף עם תוצאות מצוינות. מעבר לעלייה במספר לידות, יש גם ירידה בשיעור הניתוחים הקיסריים ותוצאות מצוינות מבחינת הילודים. אנחנו מאוד נרגשים ושבעי רצון וקשובים באשר למה שניתן לפתח עבור היולדות".
כתבה שיווקית
תגובות