בימים האלו, כאשר מתן עמיר, לוחם בסיירת גבעתי, נמצא בעיצומה של הלחימה האינטנסיבית בלב עזה, כל תשומת לבו נתונה לעשייה בשטחי הקרבות ולתוכניות הפעולה המדוקדקות על פיהן פועל צוות היחידה.
הוא בטח לא תיאר לעצמו כי פתאום יקרא למשימה דחופה וחשובה לא פחות – הצלת חיים של פעוט בן 3 – ממאגר תורמי מח עצם ע"ש אלי אלקובי ז"ל בהדסה.
עקב הניתוק מן הסלולרי לאורך ימי הלחימה, האפשרות להשיג את עמיר היתה מורכבת יותר עבור מתאמת השתלות מח העצם מהדסה, אך הניסיון שצבר צוות מאגר מח העצם בהדסה מול הלוחמים בשטח, מלמד שהכל אפשרי. גם אם הם נמצאים עמוק בתוך עזה.
"עוד בתחילת שירותם הצבאי, כבר בעת המיונים בבקו"ם (בסיס הקליטה והמיון בצה"ל) ניתנת לחיילים האפשרות לתרום דגימת רוק לסיווג רקמות אשר תוצאתה תוכנס למאגר מח עצם ע"ש אלי אלקובי ז"ל בהדסה", אומרת צילה ברגיל בן חנן, מתאמת איתור תורמי השתלות מח עצם בהדסה עין כרם. "הדגימה נשמרת שנים רבות במאגר ומהווה אפשרות עתידית לכל אחד מן החיילים להציל חיים. במידה ויש מטופל שמתאים ברמה גבוהה לתורם הפוטנציאלי, יוצרים איתו קשר ובודקים אם הוא מעוניין לתרום בתהליך שמתקיים בבית החולים".
ברגיל בן חנן מוסיפה ומציינצ כי "מאגר מח העצם של הדסה מקיים ימי תרומה של דגימות מח עצם כאשר מחפשים תורם לאדם או ילד ספציפי ואין התאמה בקרב התורמים שכבר רשומים במאגר הקיים. לפני חודשיים, פנה מרכז רפואי בארץ למאגר מח העצם בהדסה, בבקשה לתרומת מח עצם עבור ילד בן שלוש הסובל מסרטן הדם. הבקשה היתה מדויקת וכיוונה אל מתן עמיר, לאחר שעלה בבדיקות הנתונים שמתן מתאים לפעוט מבחינה גנטית".
בשלב זה החל צוות המאגר מאמצים להשיג את עמיר, אשר מתגורר בשגרה בישוב ניצן, וניסיון לתפוס אותו במספר דרכים שעומדות לרשות המאתרות במאגר התורמים, ביניהן גם פנייה אל מפקדיו כחלק משיתוף הפעולה היעיל המתקיים בין צוות המאגר לצה"ל.
"יצאתי מעזה, פתחתי את הטלפון וראיתי הודעות מצילה ממאגר מח העצם בהדסה", מספר מתן. "חזרתי אליה ודיברנו, היא הסבירה לי במה מדובר ואיזה תהליך אצטרך לעבור אם אחליט לתרום מח עצם. ישר הסכמתי, מייד אמרתי לה שברור שאעשה את זה. לא ראיתי בזה סיפור קשה או מורכב".
באישור הגורמים בצה"ל ובסיועם, תואמה למתן פגישה עם פרופ' ראובן אור, מומחה בהמטולוגיה והמנהל הרפואי של מאגר תורמי מח העצם המתנדבים בהדסה. במהלך המפגש הוסבר לו על התהליך והמשמעות של התרומה.
"חשוב לי מאוד בפגישה עם התורם להסביר הכל, לתאר את התהליך מא' עד ת' ואת החשיבות של תרומת מח העצם – במקרה הזה לילד קטן שהיה זקוק לו נואשות", מספר פרופ' אור, ומוסיף הסבר על ההליך עצמו: "מח עצם הוא מפעל לייצור תאים בגוף שלנו וכאשר מדובר במקרה של סרטן הדם, הבעיה העיקרית היא ייצור לא תקין של תאי דם במח עצם. ישנן שתי דרכים לתרום מח עצם. הדרך הפחות נפוצה היא לשאוב את החומר דרך עצם האגן עם מחט מיוחדת. הדרך השנייה היא להזריק חלבון שקיים אצל כולנו בזריקה תת עורית על מנת לעודד ייצור תאי אב במח עצם על מנת שיצאו לדם ההיקפי, כך שניתן לאסוף את התאים באמצעות עירוי מהוריד, על ידי מכונה שיודעת לזהות את תאי האב, מסננת אותם לשקית התרומה ומחזירה את שאר תוצרי הדם לתורם מהוריד ביד השניה.
"חשוב לציין, תרומת מח עצם בשתי השיטות היא הליך בטוח לחלוטין, בדוק וידוע והתרומה לא רק שהיא לא מזיקה, אלא שלעיתים היא אף עוזרת: ההעשרה של תאי האב במח העצם עוזרת לתיקון רקמות בגוף התורם. במקרה של מתן, לאור גילו הצעיר של המטופל ומצבו, על אף שהדרך הראשונה מיושנת יותר וכרוכה בקצת יותר כאב, ביקשנו ממתן לתרום בדרך הזאת דרך עצם האגן. הוא הסכים מיד, ללא היסוס".
תרומת מח עצם היא כמובן התנדבות אמיתית, מוערכת מאוד. "בעיני, כל תורם הוא גיבור, ומתן הוא גיבור תרתי משמע, גם תורם להצלת חיים בהדסה וגם תורם להצלת חיים בצבא", מדגיש פרופ' אור.
"לא היו בי חששות כי חשבתי על המשמעות של התרומה", אומר מתן, "לא היה לי יותר מדיי מה להתלבט, בסופו של דבר זה להציל חיים של אדם, ובמקרה שלי חיים של ילד קטן. ברגעים כאלה אין התלבטות בכלל".
לאחר פגישת ההסבר ומספר בדיקות דם הבוחנות את ההתאמה באופן סופי ומלא, מתן הגיע להדסה עין כרם כדי לבצע את תרומת מח העצם. "התהליך עצמו עבר ללא שום בעיות או קשיים", הוא מספר, "זה כאב ממש קצת, לא משהו מיוחד. לאחר התרומה ההליך השבית אותי במשך שבוע מבחינת פעילות ספורטיבית אבל זה באמת לא נורא, בסך הכל", הוא אומר, המטרה היא החשובה ולא איזו מגבלה זמנית שלי. מה שעזר לאורך הדרך היא המעטפת של הצוות פה. היחס ותשומת הלב וההסברים המפורטים שקיבלתי כאן בהדסה מקלים על ההבנה ועל ביצוע התהליך".
מי שלא הופתעה מנכונותו המיידית של מתן לתרום, היא עפרה אלקובי, מנהלת מאגר מח העצם ע"ש אלי אלקובי בהדסה. "לאורך השנים בהן אני מנהלת את המאגר אני שומעת מרוב האנשים אליהם אנחנו פונים תשובה חיובית, אפילו נלהבת. האפשרות להציל חיים היא עבור כולם זכות ולא מטלה או עול. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בצעירים, חיילי צה"ל. הדור הצעיר של מדינת ישראל מוכיח את עצמו כדור הניצחון כפי שכולנו כבר יודעים, דור כ שבחר לתרום למדינה וכשמגיעה האפשרות הנוספת להעניק חיים לחולה שהם לא מכירים וזקוק להם, הם שם, מכל הלב, במהלך הדרך הצלחנו לרקום קשרים הדוקים עם מתנדבים בודדים ועם ארגונים כמו איחוד הצלה שמסייעים לנו בלקיחת דם מתורמים ועם ידידים בדרכים שמשנעים עבורנו עשרות ערכות לתורמי מח עצם מצפון עד דרום גם בזמן מלחמה, ישראל אלמסי ולייזי שטרן שהרימו את הכפפה והכניסו את מאגר תורמי מח עצם הדסה ע"ש אלי אלקובי ז"ל לחלק בלתי נפרד מפעילותם בשטח. הסיפוק בהצלחה של תהליך תרומת מח עצם הוא אדיר, כל המאמצים ראויים מבחינתי, גם אם צריך באופן עצמאי להגיע לתורם ולהסביר לו את חשיבות המעמד בו הוא נמצא. מעמד של פעם בחיים".
זהותו של הילד שמתן תרם לו היא חסויה לעת עתה אך כל תורם יכול להיפגש עם החולה לו תרם לאחר שנה, בתנאי ששני הצדדים יחפצו בכך. כשמתן נשאל אם ירצה אכן להיפגש עם הילד בן השלוש הוא עונה בהחלטיות: "ברור שאני אשמח לפגוש אותו, אם הוא ירצה. מבחינתי, התרומה לא דרשה הרבה, התוצאה שווה את זה לגמרי".
תגובות