על פי הערכות של האגודה למלחמה בסרטן, בישראל אובחנו בשנת 2023 כ-5,500 נשים עם סרטן השד. על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בקרב נשים, וזוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.
לרגל חודש אוקטובר, חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, שוחחנו עם ד"ר רחל ליבנסון, מומחית ברפואת המשפחה ומנהלת תחום איכות רפואית בכללית מחוז ירושלים.
ד"ר ליבנסון, מהו סרטן השד?
"סרטן בכלל זה תהליך שמתרחש באחד התאים בגופנו, שגורם לו להשתנות, ואז התא, במקום לעשות את התפקיד שלו, מתחיל לגדול בצורה מקומית, והופך לגוש, או שהוא מתחיל להתרבות בקצב לא סביר, להיכנס לזרם הדם שלנו ולשלוח גרורות למקומות אחרים בגוף. כל זה נכון גם לסרטן השד, רק שסרטן השד, כשמו כן הוא – מקורו בשד. אגב, כדאי לדעת שגם גברים יכולים לחלות בסרטן השד, אם כי בשיעור מזערי".
מהם גורמי הסיכון לסרטן השד ומהי שכיחותו?
"גורם הסיכון העיקרי הוא המין, כלומר: להיות אישה. גורם סיכון נוסף קשור לסיפור משפחתי ומוטציות גנטיות. כ-10 אחוז ממקרי סרטן השד אצל נשים אשכנזיות נובעים מנטייה תורשתית הנגרמת ממוטציות מורשות באחד מהגנים BRCA1 ו-BRCA2. בדיקת הסיכון לנשאות המוטציות בגנים האלה נכנסה בשנים האחרונות לסל הבריאות, כך שכל אישה ממוצא אשכנזי יכולה לעשות אותה. זו בדיקה חשובה מאוד, מאחר שמי שיימצאו אצלה מוטציות בגנים האלה, חייבת להיות במעקב מסוג אחר. מעבר לכך, את רוב מקרי הסרטן אנחנו לא יודעים לקשור לגורמים נוספים בצורה מובהקת, זה פשוט קורה. סרטן השד הוא הגידול הכי נפוץ אצל נשים. פעם אמרו ששכיחותו היא 'אחת מתשע', והיום כבר אומרים 'אחת משמונה', אבל הנתון הזה מתייחס לכל אורך החיים, ולא לכל רגע נתון. ככל שהגיל עולה, השכיחות של המחלה עולה".
ד"ר רחל ליבנסון | צילום: דוברות כללית
מהו הטיפול?
"הטיפול הכי טוב הוא הגילוי המוקדם. כמו כל בעיה בחיים שעדיף לפתור אותה כבר בתחילתה, כך גם בכל מה שקשור לסרטן השד. גילוי מוקדם הוא מציל חיים, ולכן אנחנו ממליצים לכל אישה באשר היא לעשות פעם בשנתיים בדיקת סקר, הידועה בשמה – ממוגרפיה".
תרחיבי מעט על הממוגרפיה.
"בדיקות סקר, והממוגרפיה ביניהן, נעשות כאשר ידוע לנו על מחלות שהן מאוד נפוצות ושיש להן טיפול, וזה בדיוק המקרה של סרטן השד. הממוגרפיה היא למעשה צילום מאוד עדין, ואם פעם המכונות היו מאוד מגושמות ומכאיבות, היום הן עדינות יותר, מדויקות יותר ולא מכאיבות. לעיתים, כשהצילום הזה לא מספיק – למשל, בנשים שרקמת השד שלהן צעירה – משלימים את הבדיקה עם בדיקת אולטרסאונד. חשוב להדגיש שהאולטרסאונד הוא לא במקום הממוגרפיה אלא בנוסף לה, כי בשתי הבדיקות רואים דברים שונים. אם חלילה יש איזשהו ממצא, השלב הבא הוא הביופסיה – לקיחת דגימה".
מי מבצע את הבדיקה?
"את הבדיקה מבצעות טכנאיות מקצועיות, וחשוב לי להדגיש שכולן נשים. הבדיקה מבוצעת 'אישה מול אישה', וזה חוסך המון אי נעימות ואי נוחות. חלק מהמפענחים הם אמנם רופאים, אבל הם נמצאים מאחורי הקלעים, ובוודאי שלא במהלך הבדיקה עצמה".
צוות מרכז בריאות כללית ברמת אשכול | צילום: דוברות כללית
האם אישה יכולה לאבחן את עצמה בביתה?
"בוודאי, הרי כל אישה מכירה היטב את הגוף שלה. אם היא מרגישה פתאום גוש או נפיחות בשד – היא צריכה לגשת להיבדק אצל רופא, גם אם עוד לא הגיע הזמן לממוגרפיה וגם אם היא עשתה ממוגרפיה רק לפני חודש. סימנים נוספים המהווים נורה אדומה יכולים להיות שינויים ברקמת העור, הפרשה מהשד, דימום מהפטמה כשהאישה לא מיניקה ועוד. לא כל הסימנים האלה הם בהכרח סרטן, אבל מומלץ לגשת ולהיבדק. תמיד עדיף להיבדק, מאשר להצטער אחר כך. גילוי מוקדם של סרטן השד מביא במקרים רבים להחלמה מלאה. זו מחלה שהרפואה המודרנית יודעת לרוב להתמודד איתה מצוין".
מה לגבי זמינות התורים לבדיקות ממוגרפיה?
"בכללית מחוז ירושלים הבדיקות מתקיימות במספר די גדול של מכונים, והתורים מהירים מאוד, לעיתים אפילו מהיום למחר. נוסף על כך, אנחנו מפעילים ניידות ממוגרפיה ייעודיות (ראו מסגרת) שמגיעות ליישובי הפריפריה ולשכונות בעיר, שבהן יש ריכוז גדול של נשים הזכאיות לבדיקה. רק לאחרונה שלחנו ניידת ממוגרפיה לאפרת ולשער בנימין, ובתחילת המלחמה שלחנו ניידת גם לים המלח לטובת הנשים המפונות".
כיצד אתם מעודדים נשים להיבדק?
"כשאני מדריכה רופאות ורופאים צעירים, אני אומרת להם, בין היתר, שחשוב להיות 'נודניקים', במובן החיובי של המילה, כי בסוף המטופלים מעריכים את זה. לכן, אנחנו עוברים על רשימות של נשים שצריכות לעבור ממוגרפיה ופונים אליהן באופן יזום עם ההמלצה שיילכו להיבדק. אני, אישית, עושה זאת לפחות פעם בחודש. חשוב לי להדגיש שאנחנו נמצאים בתקופה מורכבת – המלחמה ברקע, החטופים שעדיין לא חזרו, ובתקופות כאלה נשים נוטות לשכוח מעצמן ולהזניח את בריאותן, וחבל. החיים שלנו כל כך חשובים ויקרים, וכל אישה – גם בזמנים קשים – צריכה לקחת את הזמן הזה בשבילה ולטפל בעצמה. מדובר בבדיקה קצרה מאוד, שצריך לעשותה פעם בשנתיים, וכל אישה חייבת את זה לעצמה".
"תיק תק והבדיקה מאחורייך"
את חודש המודעות לסרטן השד קשה מאוד לפספס בכללית מחוז ירושלים, ותחת ניצוחה של טלי חביב, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המחוז, אפשר לומר שהמרפאות "לבשו ורוד". אם תחלפו בשעות החשיכה ליד המרכזים הרפואיים בשיח' ג'ראח, מקור ברוך ורמת אשכול, אין מצב שלא תשימו לב שהם מוארים בוורוד. "זו עוד דרך לגרום לנשים להיות מודעות לכך שהן חייבות לעשות את בדיקת הממוגרפיה ואסור לדחותה", אומרת חביב, "גילוי מוקדם מציל חיים".
טלי חביב | צילום: דוברות כללית
חביב מאמינה שהדרך הטובה ביותר להגיע למטופלות היא דרך העובדות, אז לא רק שהיא רתמה אותן למשימה, אלא אף דאגה, שכל עובדת שחצתה את גיל 50 תלך להיבדק בעצמה.
טלי חביב, ספרי קצת על הפעילות הייחודית במרפאות.
"בחרנו מספר מרפאות מרכזיות ומרכזים של בריאות האישה, כמו במעלה אדומים, קרסו, שיח' ג'ראח, רמת אשכול, שערי צדק, לב ירושלים (סיטי קורט בכניסה לעיר), ביג בית שמש, קניון השדרה בבית שמש ועוד מרפאות גדולות כמו לב ביתר, מבשרת ציון ומקור ברוך. הצבנו שם עמדות מידע עם שילוט המבשר על חודש המודעות וקורא לנשים להיבדק, קישטנו בבלונים ורודים, וכל מטופלת מקבלת עלון מידע, יכולה לשאול שאלות ולקבל תשובות".
הערכה הוורודה שחולקה לעובדות המחוז | צילום: דוברות כללית
ומה לגבי הפעילות שנעשתה בקרב העובדות?
"העובדות, שבדרך כלל עסוקות בלטפל באחרים, נוטות, לעיתים, לשכוח מעצמן, ולנו חשוב שכל עובדת שחצתה את גיל 50 תלך להיבדק. לכן, הכנו עבורן ערכה ורודה יפהפייה עם איגרת ובה כל המידע הדרוש. לערכה צורפה חפיסת סוכריות TIC TAC ורודות עם עיטור של שעון, תחת הסלוגן: 'תיק תק והבדיקה מאחורייך'. כל עובדת קיבלה מייל ומכתב שנשלח בדואר אישי. לאחר קבלת המכתבים תקבל העובדת טלפון ייעודי, מעובדת ייעודית, שתסייע לה לקבוע מועד לבדיקה בתיק תק“.
רוצים להישאר מעודכנים?
ניידות ממוגרפיה – הכי קרוב אליכן
בכללית מחוז ירושלים שמים דגש חזק על הנגשת בדיקות הממוגרפיה למטופלות ועל זמינות התורים. לכן, מעבר לבדיקות שמבוצעות במספר רב של מכונים ברחבי המחוז, הם מפעילים גם ניידות ממוגרפיה המגיעות ליישובי הפריפריה המרוחקים, אבל לא רק, אלא גם לשכונות שונות בעיר, שבהן ריכוז גדול של נשים, הזכאיות לבדיקה. עד סוף השנה יפעלו ברחבי המחוז – בשיתוף פעולה עם אסותא, איי אל קליניק ובית החולים אוגוסטה ויקטוריה במזרח העיר – כ-100 ניידות ממוגרפיה שבהן ייבדקו כ-2,500 נשים – מספר זה הוא בנוסף למספר הנשים שנבדקות במכוני הקהילה ובבתי החולים.
תפקיד חדש בכללית מחוז ירושלים: אחות מתאמת שד לחולות אונקולוגיות
הכירו את יפעת ממן שחר, אחות בעלת ניסיון של יותר מ-25 שנה, שנכנסת לתפקידה בחודש המודעות לסרטן השד
התמודדות עם סרטן השד מהווה אתגר פיזי ונפשי לא מבוטל עבור אלפי חולות מדי שנה. בניסיון לסייע להן לעבור את התהליך המורכב ולהנגיש עבורן מעטפת של שירותים תחת קורת גג אחת, השיקה כללית במחוז ירושלים שירות חדש: אחות מתאמת שד מחוזית.
תפקידה המוגדר של האחות המתאמת כולל תמיכה, סיוע וליווי של נשים אשר חלו בסרטן השד מכל טווח המגזרים והגילאים, החל משלב האבחון, דרך שלבי הטיפול השונים וכלה במעקב המתבצע אחריו. האחות אמונה במסגרת תפקידה על שורה של צעדים, לרבות השלמת תהליך הבירור והטיפול מול הגורם הרפואי (כירורג שד, רופא פלסטיקאי, מכוני דימות או פתולוגיה, מרפאת פוריות, אחיות טיפול יום אונקולוגי ועוד).
יפעת ממן שחר, אחות מתאמת שד לחולות אונקולוגיות | צילום: דוברות כללית
נוסף על כך, אחראית האחות המתאמת על אספקה שוטפת של מידע מקצועי, ברור ומהימן על הטיפול שעתידה החולה לקבל, כולל תופעות לוואי צפויות, אופן הטיפול ואורכו, מעקב אחר בדיקות הדם שלה, סיור במרכזי טיפול יום ועד להכרת הטיפולים המשלימים המוצעים. היא מוסמכת גם על מתן מענה רגשי למטופלת ולבני משפחתה, בין היתר גם בנושאי שיפור דימוי גוף ורווחה נפשית.
האחות המתאמת שנבחרה לתפקיד היא יפעת ממן שחר (54), בעלת ניסיון של יותר מ-25 שנה. בתפקידה האחרון שימשה מנהלת אֲחָיוּת במרפאת כללית במקור ברוך, שם עבדה במשך עשור, כשהיא זוכה להערכה רבה על פועלה הן בקרב המטופלים והן בקרב הצוות הרפואי והנהלת האֲחָיוּת במחוז. היא בוגרת תואר שני באֲחָיוּת (סיעוד) של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה בתחום בריאות האישה, נשואה ואימא ל-3, תושבת קיבוץ קלי"ה בצפון ים המלח.
ממן שחר: "אני שמחה מאוד על קבלת התפקיד. עבורי זאת שליחות להיות עם המטופלות ועם משפחותיהן בדרך המאתגרת לריפוי. אני קוראת לנשים להיבדק, כי גילוי מוקדם מגדיל את הסיכויים להחלמה המלאה".
תגובות