דמיינו עולם שבו בדיקת דם או שתן פשוטה יכולה לחזות מצב עיניים חמור לפני שהוא מתרחש. זהו העתיד המבטיח שמרמז מחקר פורץ דרך שבוצע באחרונה במכללה האקדמית הדסה בהובלתו של ד"ר יונתן לוין מהמחלקה לאופטומטריה.
החוקרים, כולם מהמכללה האקדמית הדסה, השתמשו בנתונים מבית החולים Bronxcare ויישמו למידת מכונה על תוצאות בדיקות שגרתיות של למעלה מ-1,100 מטופלים שחורים ולטינים שאינם היספנים עם סוכרת סוג 2, במטרה לחזות את הופעת רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית (PDR) – אשר מובילה לעיוורון. הבדיקות השגרתיות עליהן התבססו החוקרים כללו בין היתר: גלוקוז בצום, המוגלובין, A1c, ועוד.
החוקרים השתמשו במודל יער אקראי מאוזן, אחד מאלגוריתמי למידת המכונה שנבדקו, הצטיין עם שיעור הצלחה של 83 אחוז בחיזוי PDR. המודל פעל אפילו טוב יותר בקרב נשים לטיניות, עם שיעור דיוק של 87 אחוז.
"העבודה הזו מדגישה את התפקיד הקריטי של גילוי מוקדם ואת הכוח של בינה מלאכותית בהפיכת הטיפול בחולים," מציין ד"ר לוין.
ד"ר יונתן לוין (צילום: אלבום פרטי)
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר איילת גולדשטיין מהמחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה, שהיתה גם היא בין מובילי המחקר מוסיפה: "ראינו שערכים אלה – ה-cutoff values של המדדים השונים, וכן מידת ההשפעה שלהם, משתנים בין המינים ובין הקבוצות אתניות השונות. לדוגמא, במדד eGFR מצאנו הבדלים ניכרים ב-cutoff value של הקבוצות אתניות השונות – נשים אפרו-אמריקנים עם ערכים eGFR<51.1 היה להם סיכוי גבוה להיות חולה לעומת eGFR<70.7 עבור נשים לטינו אמריקאיות.
ד"ר איילת גולדשטיין (צילום: אלבום פרטי)
השילוב בין מומחיות רפואית לבין טכניקות מתקדמות של למידת מכונה מאפשר לנו לעשות צעדים משמעותיים בבריאות האדם. גישה חדשנית זו מדגישה את הצורך להתחשב במוצא האתני ובמין בהערכות רפואיות, ופותחת את הדרך לניהול אישי ומונע יותר של סיבוכי סוכרת. על ידי הבנת האופן שבו גורמים שונים משפיעים על סיכון ל-PDR בקרב אוכלוסיות מגוונות, יכולים הרופאים לתת עדיפות למי שנמצא בסיכון גבוה לבדיקות עיניים בזמן. קפיצה זו בתחום הבריאות החזויה עשויה להציל את הראייה של אלפים, ומדגישה את הכוח הטרנספורמטיבי של מחקר בין תחומי".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
למה לא ממציאים תרופה לקטרקט?
סוג של טיפות עיניים שיטפלובקטרקט ימינו את העדשה העכורה בלי צורך ניתוח גם לא בלייהזר.. אותי המילה ניתוח ממיתה.