מחלת הקורונה התפרצה בדצמבר 2019 ובמשך כמעט שנתיים והשפיעה עמוקות על חיינו. בשקט-בשקט, יש שיגידו מתחת לרדאר, ככל הנראה בגלל המלחמה והכאוס הפוליטי-מדיני, התפתחה לה בחודשים האחרונים מחלה אחרת, שמקבלת הרבה פחות יחסי ציבור – השעלת. ההתפרצות היתה בחודש החורף, אבל התסמינים וההשפעות נמשכים גם עכשיו – כשחודשי הקיץ החמים מאוד ככר כאן.
חשוב לומר – בניגוד לקורונה ואפילו למחלות אחרות – השעלת אינה מסכנת חיים. ועדיין, מדובר על גל תחלואה שהתפרץ, כשהשיא נרשם בחודש אפריל האחרון – עם למעלה מ-400 חולים חודשים שהתגלו (הממוצע עד אז עמד על כ-200 חולים בחודש). זהו המספר הגבוה ביותר בארץ מזה שנים רבות.
בתרגום לאחוזים, מדובר בזינוק מטורף של מאות אחוזים במקרים המדווחים של התפרצות השעלת הנוכחית לעומת שנים עברו, כאשר במערכת הבריאות מעריכים שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר, כי רבים מהסובלים מהמחלה לא מאובחנים בשל הקושי בזיהוי המחלה (וגם חוסר בדיווח למשרד הבריאות). בינתיים, המחלה ממשיכה להדביק רבים. רק בשבוע האחרון, כך על פי הידוע ל"כל העיר", נסגרו כיתות במעונות יום בשל התפרצות שעלת, והתגלו מקרים בעוד מוסדות חינוך.
השעלת, חשוב לציין, התפרצה בשנה האחרונה גם באירופה ובארצות הברית, והיא מסכנת במיוחד את האוכלוסיות בסיכון – בעלי מחלות רקע קשת, קשישים, תינוקות. כאמור, בצל המלחמה – השעלת לא קיבלה כותרות, המודעות מאוד נמוכה, ולצד זאת נשמעים גם טענות מצד אזרחים על כך שמשרד הבריאות לא מטפל כראוי במחלה, ולא נותן מענה מספק כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם את התפשטות המחלה.
אחד כזה הוא מ', תושב ירושלים ששתיים מבנותיו נדבקו במחלת השעלת. לדבריו, "משרד הבריאות מקשה על היכולת לברר אם מדובר בשעלת ולקבל טיפול מתאים. במקום לקדם זיהוי של המחלה במהירות האפשרית, הם התמהמהו. זה מהווה סכנה ממשית להתפשטות של המחלה. הם לא פועלים כמו בתקופת הקורונה. רחוק מכך".
לטענת מ', "לפני קצת יותר מחודשיים קיבלנו הודעה מבית הספר של בנותיי על כך שהתגלה בבית הספר שלושה מקרי שעלת, והם אמרו להורים שחשוב להיות ערניים לכך. לאחר מספר שבועות בנותיי החלו להשתעל שיעול טורדני ביותר, ללא סימני חום, שפעת או צינון שיכולים להסביר את השיעולים. פניתי לרופאת המשפחה שבדקת אותן, אך היא לא הצליחה לזהות במה מדובר, פרט לשיעולים ושיערה כי מדובר במשהו ויראלי. לאחר שהשיעולים נמשכו מספר ימים נוספים, לקחתי את הבנות שוב לרופאה להמשך בדיקה. ליתר ביטחון היא נתנה אנטיביוטיקה רגילה, כדי שלא יתפתח לדלקת ריאות. כאשר סיפרתי לרופאה על כך שבבית הספר היו שלושה מקרים של שעלת, היא אמרה שהאנטיביוטיקה שהיא נתנה אמורה לכסות גם את זה, ושתוך מספר ימים הן גם לא יהיו מדבקות, כדי לא לסכן אחרים בעלי סיכון להיות חשופים למחלה".
שעלת (צילום אילוסטרציה: NewAfrica/depositphotos.com)
ביקשת לעשות להן בדיקה לשעלת?
"ביקשתי מהרופאה לעשות בדיקת לשעלת כי זו מחלה מאוד מדבקת, אבל הרופאה הסבירה לי שעל פי משרד הבריאות, השיעולים יכולים להימשך לפחות שבועיים והם צריכים להיות בעלי אופי מסוים, שנקרא שיעולי woop, כדי שבכלל תהיה אפשרות לעשות בדיקה. אז לא עשינו בדיקה, למרות שהיו מספיק סימנים מעידים על סימפטומים למחלה. זאת שערורייה בעיני. כבר הבנו מתקופת הקורונה שככל שעובר הזמן, יכולים להידבק מאות אנשים במחלה זיהומית וצריך לעשות בירור וזיהוי בצורה מהירה ככל האפשר כדי שאחרים לא ידבקו. לא חסרים אנשים בעלי רקע רפואי שיכולים להידבק והם חשופים למחלה בעלת סיכון רב עבורם. אמרתי את זה לרופאים, כולל מקרה פרטי שלי שאימי עברה השתלת כליה, אבל בכל זאת הטיפול לא היה מספק".
מ' לא התייאש. הוא לא קיבל תשובה מספקת מרופאת המשפחה, והחליט להמשיך להתעקש. "התקשרתי למוקד של משרד הבריאות, אך לצערי המוקד שמטפל בקורונה, לא מטפל בשעלת, ונאלצתי לחכות עוד זמן עד שחזרו אלי", הוא משתף. "כאשר כבר חזרו אלי, הם אמרו שהם לא מפנים לבדיקות שעלת, ושהדבר נעשה רק דרך רופא המשפחה, מה ששם את כל המצב במלכוד מבחינתי – רופא המשפחה לא מספק הפניה לבדיקה בגלל משרד הבריאות, שאומר שרופא המשפחה הוא זה שמחליט. פשוט סינדלו אותי".
כאן לא נגמר הסיפור. מ' קיבל הודעה מאחותו המתגוררת באשדוד, שהיא נדבקה בשעלת לאחר מפגש משפחתי ולאחר מכן גם בתה הקטנה. "אחותי פנתה לרופא תורן, ולאחר שהתעקשתי איתה שתדגיש את הסכנה לשעלת, הרופא אמר שקשה לקבל אישור לבדיקת שעלת, אבל הוא יכתוב מכתב מיוחד לצורך כך והיא עשתה. לאחר מכן כשהיא חזרה לרופאת המשפחה שלה הרגילה אך היא לא נתנה לה אזניל, שזו האנטיביוטיקה המומלצת לשעלת, אלא אנטיביוטיקה אחרת, מה שהביא לעיכוב משמעותי בטיפול שלה. יש כאן בעיה מערכתית שמשרד הבריאות צריך לתת על כך את הדעת".
רוצים להישאר מעודכנים?
על איזו בעיה אתה מדבר?
"שעלת היא מחלה נדירה, בשל החיסון והרבה רופאי משפחה לא הספיקו להיתקל בה גם במהלך של 30 שנות עבודתם. יש להם חוסר ניסיון בנושא זיהוי וטיפול מחלת השעלת. הנחיות משרד הבריאות הם אלה שיקבעו כיצד יפעלו רופאים במחלות מסוג זה. לתחושתי, נראה כי משרד הבריאות לא מוטרד מהשעלת, ולא מקיים דרך לזהות אותה במהירות ולא נוקט באמצעי זהירות גם במידה ויש התגלות של פוטנציאל התפרצות המחלה.
"בנוסף, מוזר שרופאים מתלבטים לגבי סוגי אנטיביוטיקה. חשוב שהם יתנו ׳אזניל׳ ולא אנטיביוטיקה אחרת, כי ההשפעה היא שונה. אני חשוב שמשרד הבריאות צריך לתת על כך את הדעת. מדובר במחלה קשה עבור אנשים מסוימים, שיכולה במקרי קיצון להגיע גם למוות. הקושי הגדול הוא שמדובר במחלה ארוכה, שיכולה להימשך גם שלושה וארבעה חודשים. ההתרשמות הכללית שלי היא שלא עושים די בנושא ואין מספיק מודעות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תחילה נאחל בריאות איתנה. נדגיש כי יש צורך באבחון קליני ומעבדתי של המחלה, כאשר רק לאחר מכן ניתן, מטבע הדברים, לפתוח בחקירה אפידמיולוגית.
"משרד הבריאות פועל רבות כדי להתמודד עם העלייה בתחלואת השעלת. על מנת למנוע התפשטות המחלה, כל חולה בשעלת עובר תשאול על ידי רופאה או אח מלשכות הבריאות בכדי לזהות את מקור החשיפה ולאתר את המגעים תוך מתן המלצות מתאימות במטרה לצמצמם את מעגל ההדבקה. בנוסף, נעשה ניטור קבוע אחר נתוני התחלואה על מנת לגבש המלצות מדיניות נוכח הנתונים. בהתאם לכך, ועל מנת להגדיל את הכיסוי החיסוני לשעלת, הקדים המשרד את גיל החיסון הראשון נגד שעלת בטיפות חלב מגיל 8 שבועות לגיל 6 שבועות בכדי לאפשר ליילוד ליצור נוגדנים עצמיים בשלב מוקדם ככל האפשר וכן נעשים מאמצים לעידוד התחסנות בקרב נשים בהריון. במטרה להביא לעלייה במודעות לחשיבות ההתחסנות, פרסם המשרד הודעות לציבור בנושא וכן, הופצו עדכונים לצוותים הרפואיים לצורך העלאת המודעות לעלייה בתחלואה בשעלת והצורך בהדגשת חשיבות ההתחסנות בפני מטופלים.
"בנוסף, נערכו הערכות מצב קבועות עם קופות החולים. משרד הבריאות מזכיר כי שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות. משרד הבריאות ממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להריון, שמאפשר לאשה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, וכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו".
שעלת (צילום אילוסטרציה: NewAfrica/depositphotos.com)
מה זה בכלל שעלת?
ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור בקופת חולים מאוחדת, מסביר
"שעלת (Pertussis) היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד הנגרמת על ידי חיידק המתרבה בדרכי הנשימה. השעלת עלולה לגרום לסיבוכים ואף להיות מסכנת חיים, במיוחד בתינוקות קטנים וניתנת למניעה על ידי חיסוני השגרה בגיל הילדות. לרוב ההדבקה גבוהה בעיקר באזורים של אוכלוסייה צפופה עם אחוזי התחסנות נמוכים. תסמיני השעלת הם התקפים חוזרים של שיעול עוויתי המסתיימים בשאיפת אוויר מאומצת, שיעול המלווה באודם בפנים ובהכחלה, ורידי צוואר בולטים ועיניים בולטות, ייתכנו הקאות והפרשה מוגברת של רוק מהפה, שיעול קשה שיכול להימשך מספר שבועות ובתינוקות קטנים ייתכן שתופענה הפסקות נשימה עם או בלי שיעול. ההחלמה משעלת היא הדרגתית עם הפחתה בתדירות התקפי השיעול ועוצמתם עד להבראה מלאה".
איזה סיבוכים יכולים להיות?
"סיבוכי מחלת השעלת כוללים דלקת ריאות (1 מכל 8 חולים), התייבשות, פרכוסים, הפרעות שינה, קרעים בריאות, שבירת צלעות ואף דלקת המוח שנגרמת כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח והרעלן של חיידק השעלת (1 מכל 20 חולים)".
יש סיכונים גדולים יותר לילדים קטנים?
"התחלואה קשה יותר ככל שהתינוק צעיר יותר (מתחת לגיל שנה). כשליש מהתינוקות מתחת לגיל שנה שחולים בשעלת זקוקים לטיפול בבית החולים. מרבית האשפוזים הם של תינוקות לא מחוסנים בני פחות מחצי שנה".
איך אפשר להימנע מהמחלה?
"חשוב מאוד להתחסן. יש לעודד חיסון ילדים שאינם מחוסנים, בכל הגילאים. מאחר ותינוקות מתחת לגיל שנה הם הפגיעים ביותר, חשוב להתחיל לחסנם במועד, בגיל חודשיים, אבל ניתן גם להקדים לגיל 6 שבועות. לנשים הרות מומלץ להתחסן בשבוע 36-27. החיסון חשוב להגנת התינוקות מרגע הלידה ועד שיוכלו להתחסן בעצמם והוא גורם לייצור נוגדנים אצל האם והעברתם לתינוק דרך חבל הטבור, וכך מגנים עליו בשבועות הראשונים לחייו, מאחר ומשך הזמן בהם רמת הנוגדנים של האם מספיקה כדי להגן על התינוק נמשך מס' חודשים בלבד, נדרש לחזור על החיסון בכל הריון מחדש".
תגובות