גיבורים בלי רובים ובלי שכפ"צים

כשנתבקשתי לקחת לידי את הפיקוד על יחידת רופאי השיניים בזיהוי קורבנות לפי שיניים, נעתרתי לבקשה ונרתמתי מייד למשימה ביראת כבוד, ללא היסוס ובהתנדבות מלאה.

בחיי היומיום, עבודתי השגרתית בבית החולים הדסה עין כרם מתמקדת בטיפול רב מערכתי במטופלים הזקוקים לשיקום פה מורכב, זאת כחלק מתפקידי כמנהלת תכנית ההתמחות לשיקום הפה. במקביל, מזה כ-14 שנים, אני בוחרת להתנדב ביחידת רופאי השיניים של המדור לזיהוי חללים במז"פ של משטרת ישראל.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, מיד עם היוודע פרוץ המלחמה, קיבלתי הודעה שעלי להתייצב במחנה הצבאי "שורה", ביחד עם חברי מיחידת רופאי השיניים המתנדבים במז"פ. מטרת ההתייצבות היתה להשתלב במערך הזיהוי הלאומי של קורבנות המלחמה. מאז ובמשך שבעה חודשים, אני מפקדת על היחידה בהתנדבות מלאה. לכל אורך הדרך עמד לנגד עיני הצורך לתת נחמה למשפחות הקורבנות, להעניק כבוד אחרון לקורבנות ולהביאם לקבורה.

את דרכי המקצועית התחלתי עם לימודי רפואת השיניים בשנת 1994 בבית הספר לרפואת שיניים בהדסה עין כרם. בשנת 2000, מיד עם סיום לימודי התמחיתי בשיקום הפה ושנים לאחר מכן בשיקום פנים גם כן בבית החולים הדסה. כיום אני ממשיכה את דרכם של מורי ומנהלת את תכנית ההתמחות לשיקום הפה בהדסה, כאשר עיסוקי בבית החולים משלב חינוך דור העתיד של רופאי שיניים ומומחים לשיקום הפה יחד עם טיפול מולטי-דיספלינרי עם עמיתי לפקולטה, במטופלים מהעיר ירושלים עצמה ומכל קצוות הארץ.

ד"ר אסי שרון (צילום: הדסה)

בשנת 2010 גייסו אותי ליחידת רופאי השיניים של המדור לזיהוי חללים במז"פ, ד"ר ארנה רוזנבלט וד"ר רויטל היברט ומאז נשבתי בקסם ההתנדבות האולטימטיבית הזו. העשייה הזו היא חסד של אמת לאנשים שזהותם עלומה ויש להביאם לקבורה.

במהלך השנים, עברתי הכשרות מגוונות בתחום הזיהוי הדנטלי והוסמכתי כמומחית לזיהוי מדעי על פי שיניים מטעם משטרת ישראל. לאורך השנים נקראתי, כחלק מיחידת המתנדבים, למשימות לאומיות שדרשו זיהוי מורכב וזכו לתהודה בארץ, כמו אסון הכרמל ואסון נחל צפית.

ב-7 באוקטובר, כאשר נקראתי להתייצב במחנה "שורה", ובעת הגעתי למחנה, הבנתי שמדובר במגה אירוע שהיחידה טרם פגשה: משפחות רבות שעולמן חרב עליהן חיכו באוהלים מחוץ למחנה ושיוועו לקבל מידע על יקיריהן, מנגד – משאיות עם מאות גופות הגיעו במשך ימים על גבי ימים למחנה מאזורי הטבח ומסדרונות ארוכים התמלאו בעשרות אלונקות עם גופות במצבים שקשה לעלות על הכתב.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ב-8 באוקטובר, כשנתבקשתי לקחת לידי את הפיקוד על יחידת רופאי השיניים, נעתרתי לבקשה ונרתמתי מייד למשימה. ביראת כבוד. הבנתי מעצם הכשרתי, שבסיטואציה מורכבת זו, שיטת זיהוי הקורבנות על פי שיניים תהווה מהלך משמעותי, זאת בשל ריבוי המקרים הקשים שבהם שיטות מסורתיות לא נתנו מענה (טביעות אצבע, DNA). כל שנותיי ביחידה אימנו אותי והכינו אותי לרגע הזה. הכוח שיחידה כזו המונה 32 אנשים איתם אהיה מוכנה ללכת באש ובמים, מאפשר למישהי כמוני לעטות את השריון הנחוץ ולבצע מלאכת זיהוי קשה כזו.

מרגע שנקראנו למשימה, עסקנו בבדיקה ותיעוד הגופות במחנה "שורה" ועבדנו במשמרות סביב השעון. אספנו מידע, בנינו מאגר מידע ארצי של נתוני נעדרים וביצענו השוואות וזיהוי מדעי של הקורבנות.

מחנה שורה (צילום: דוברות המשטרה)

עבודת הקודש של חבריי, רופאות ורופאי השיניים של מז"פ שנחשפו למראות הקשים מכל ועבדו מסביב לשעון, חשפה בפני עם ישראל גיבורים מסוג אחר: גיבורים בלי רובים וללא שכפ"צים – גיבורים אנושיים עם נפש אצילית. פעולותיהם ההירואיות של חברי היחידה במאמצי זיהוי גופות הנרצחים והנעדרים הינם מעבר לנתפס.

חברי ואני, המהווים את יחידת רופאות ורופאי השיניים של המז"פ עוסקים עדיין יחד עם כל הגורמים המקצועיים, במלאכת זיהוי הקורבנות מה-7 באוקטובר, כמו גם מתן מענה לצה"ל בכל הקשור לחטופים והנעדרים.

בתור "מעורבת ירושלמית" מבטן ומלידה, נכדה למשפחה של לוחמי מחתרות מצד אחד וניצולי שואה מצד שני, מעולם לא חשבתי שתהייה לי הזכות והכבוד לשרת בצורה כזו את המדינה שלי ואת העם שלי. תמיד הייתי גאה להיות רופאת שיניים. אבל היום יותר מתמיד.

• הכותבת היא מנהלת תכנית ההתמחות בשיקום הפה במחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים של הדסה והאוניברסיטה העברית, מפקדת יחידת רופאי השיניים המתנדבים במדור לזיהוי חללים של משטרת ישראל