כרמלה יצחק היא מיילדת ותיקה בהדסה עין כרם. למעלה מ-31 שנים שהיא שותפה ברגעים הכי מיוחדים ומרגשים של הבאת חיים לעולם בחדרי הלידה, ועדיין מתרגשת מכל בכי של תינוק הנשמע בין קירות החדרים. "זו עבודה שבאמת אין שנייה לה", היא אומרת בחיוך. "בחרתי בתחום העיסוק הכי מרגש ומעצים שיש ואני מגיעה את היולדות שלי תמיד בשמחה ובהמון ציפייה".
באחרונה, זכתה כרמלה לסגירת מעגל אישית ומיוחדת כאשר יילדה את יעל – אשר בעצמה היתה תינוקת שאושפזה לפני למעלה מ-29 שנים בהדסה עין כרם במצב קשה, שהיה מאוד מורכב ומאתגר.
"הייתי מיילדת צעירה כאשר קטי, חברתי המיילדת שעבדה איתי בחדרי הלידה בהדסה עין כרם, היתה אמורה ללדת את בתה", מספרת כרמלה. "ככל שהתקרב תאריך הלידה שלה התרגשנו וקטי ביקשה שאני אהיה המיילדת של בתה".
רצה הגורל, ודווקא כאשר קטי הגיעה אל חדר הלידה בהדסה עין כרם, כרמלה לא נכחה בחדר הלידה. "לקטי נולדה תינוקת מדהימה ועדינה, יעל. היא נולדה עם מום לבבי משמעותי ועברה ניתוח מסובך, לאחריו אושפזה לזמן ארוך ביחידה לטיפול נמרץ ילדים.
"יעל הפכה ל'תינוקת של כולנו'", אומרת כרמלה. "כל הצוות ליווה את קטי לאורך השבועות הקשים, כשיעל מונשמת ומורדמת ומחוברת לצינורות שונים כשהיא כל כך קטנה ושברירית ואחר כך מתאוששת באשפוז, מתחזקת לאחר הניתוח ומטופלת באינטנסיביות על ידי המומחים בהדסה. גם כששהתה בפגייה המשכנו להיות שם כולנו וכמובן – שכאשר השתחררה מן האשפוז לא נפרדו דרכינו.
"לאורך השנים יעל לא ויתרה לעצמה וחיה חיים מלאים ומוצלחים ואני תמיד ידעתי מה קורה איתה ובאיזה שלב מרגש היא נמצאת בחיים. זכיתי לשמוע מקטי אמה על לימודיה בבית הספר היסודי, על הגיוס לשירות בצה"ל ועל הלימודים באוניברסיטה, והייתי גאה ב"תינוקת שלנו" שחיה חיים רגילים לגמרי.
"כאשר התחתנה עם תומר בן זוגה התרגשנו כולנו ושמחנו בשמחתה של המשפחה, אבל כאשר קטי ניגשה אלי יום אחד ובישרה לי בעיניים נוצצות שיעל בהריון ושהיא רוצה שאני איילד אותה – פה כבר הרגשתי את ההתרגשות המיוחדת הזו גואה בי, ואת גודל האחריות המשמעותי שהונח על כתפי. קטי הדגישה בפניי שיעל תלד בהדסה, יחד עם הליווי שלי ובהשתתפותם של תומר בעלה ושל קטי – כאמא. היא הסבירה שהיא רוצה להיות שם עבור יעל ולתמוך בה לאורך הלידה כמו כל אמא המלווה את בתה ושאת הצד המקצועי היא תשאיר לי".
רוצים להישאר מעודכנים?
כמובן שנענתי מייד בחיוב", מספרת כרמלה בהתרגשות. "זו מבחינתי היתה זכות ענקית להיות בלידה ולתרום מן הניסיון שלי, להיות איתם ברגע כל כך משמעותי ולהיות קשובה אל יעל ואל הלב שלה. זה דבר ראשון אתגר רפואי רציני, ועוד כשמדובר בלידה ראשונה בחייה אבל מצד שני, זכות עצומה".
הפעם, כרמלה שהבטיחה להיות המיילדת בלידתה של יעל – אכן היתה בבית החולים כשהגיע היום המיוחל. "כשיעל הגיעה אלינו להדסה עין כרם הייתי במשמרת וקיבלנו אותה במהירות", אומרת כרמלה, "ישר לתהליך של זירוז. אציין כי הצוות כולו בחדר הלידה היה ערוך ומוכן להגעתה ואפשרו לי להיות רק איתה, באופן ממוקד, כדי להתרכז בלידה שהיא לא שגרתית ולהעניק את תשומת הלב המלאה אליה ואל ליבה.
"למרות אינספור לידות מרגשות בהן השתתפתי, הרגשתי בהחלט שונה הפעם. לאורך כל שעות הלידה הקשבתי ליעל, לרצונות שלה ולתחושות שלה, כמו עם כל יולדת שאני מקבלת לטיפולי, אבל הפעם רצו לי בראש תמונות שלה כתינוקת קטנה שמחוברת למכשירים ביחידה לטיפול נמרץ והיה לי קשה להאמין שהקטנטנה השברירית והמתוקה ההיא, מלפני 29 שנים, נמצאת כרגע כאן ועוברת את חווית הלידה הראשונה שלה. בתהליך שעברנו היו עוצמות של ממש בחדר, עוצמות של יעל שהיתה מחוברת לתהליך והקשיבה לייעוץ שלי, עוצמות של המלווים שלה ושל כולם בעצם. הרופא המרדים, פרופ' יהודה גינוסר, מנהל יחידת ההרדמה בנשים ויולדות בהדסה, אשר ליווה את הלידה המיוחדת זכר והכיר היטב את יעל כתינוקת שבה טיפלה מחלקתו ואת סיפורה האישי וגם הוא היה שותף להתרגשות של כל הצוות בחדר הלידה.
"הלידה התקדמה כמתוכנן ועברנו משלב לשלב בנינוחות״, מספרת כרמלה. ״גם כאשר הרגעים דרשו מאמץ גדול – יעל באישיותה החזקה והנחושה התגברה על כאב, הקשיבה ותקשרה עם כולנו באופן מתואם להפליא. בחדר שרתה הרמוניה נהדרת ושמרנו על רוגע, כאשר יעל ותומר יכלו להיות יחד בחוויה שלהם ללא כל הפרעה או טרדה. לבסוף נולד בנם ירדן והרגשתי בעצמי שאני יכולה לנשום לרווחה. ידעתי שיעל ומשפחתה הקטנה יוצאת בבריאות ובשמחה ענקית לאחר חוויה מעצימה. זו סגירת מעגל בשבילי, אבל זו בוודאי סגירת מעגל משמעותית לא פחות למשפחה כולה וזכיתי להיות חלק ממנה".
תגובות