ביום שלישי, 8.8, נערכה זו השנה ה־11 במרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ועידת ישראל לרפואה 2017, בהשתתפות המרכזים הרפואיים הדסה, שערי צדק ובני ציון, קופת חולים מאוחדת, הקרן לידידות, חיל הרפואה והרשות לפיתוח ירושלים. הוועידה, שנערכה בהפקת עיתון "כל העיר", עסקה במגוון נושאים כמו הפערים ברפואה שבין מרכז לפריפריה, קנביס רפואי וטכנולוגיית רפואה.
"זהו בוקר של גאווה גדולה ושל קדמה שבה כל אחד מהנוכחים יכול להתגאות", פתח מנהל "כל העיר" אלעד ליפשיץ את הוועידה, "בשעות הקרובות יתכנסו כאן הגופים המובילים של מפגן הראווה בישראל במפגן איכות שיכול לעורר קנאה בכל בירה. אתם, המצעידים קדימה את הרפואה הישראלית מתכנסים כאן בירושלים ומהווים דוגמא למודלים עולמיים. לעתים נשמעת ביקורת בטון גבוה ביחס להצלחות, אולם זהו הזמן והמקום לומר לכם שאפו גדול. הצליחו בעשייתכם המשובחת ובשליחותכם הגדולה".
שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: ארנון בוסאני)
שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) היה ראשון האורחים לדבר, בין השאר הוא אמר כי "הוועידה הזאת שנפתחת היום מתקיימת אחרי טלטלה לא קטנה בנושא של הדסה. אני מקווה שהיום, אחרי כמה חודשים של סערה אנחנו מגיעים לרגיעה וזאת בעקבות החלטת בג"ץ שקבע כי משרד הבריאות צדק. אנחנו לא נפתח מחלקה נוספת בירושלים". בדבריו, התייחס ליצמן גם לתכנים שעלו במושבים השונים במהלך היום וביניהם למושב הקנאביס: "קנאביס זה סם ומי שלא צריך לקחת את זה, עבורו זה סם כמו כל סם אחר", הפציר ליצמן ואז הוסיף בנוגע לתוכניות העתידיות הנוגעות לנושא: "הממשלה רוצה לאשר קנאביס לייצוא. אני לא חושב שכבוד מדינת ישראל זה בקנביס או שאנחנו צריכים להיות אור לגויים בנושא של קנאביס אבל עולה טענה שזה מכניס כסף, ואם זה מכניס כסף אז אני חייב להיות שותף לזה". יתרה מכך, הודה ליצמן כי מטופלים בקנאביס עדיין מתקשים לקבל את התרופות באופן יעיל וכי לשם הפיתוח והקידום נעשים מהלכים להוסיף עוד 100 רופאים שיוכלו לאשר קנאביס אך הובהר כי אין כוונה לאפשר לכל רופאי המשפחה לאשר שימוש בתרופה".
שר הבריאות יעקב ליצמן וראש העיר ניר ברקת (צילום: ארנון בוסאני)
ראש העיר ניר ברקת, שהשתתף גם הוא בוועידה, פתח בשבחים לקהילת הרופאים ובציון רשימה של פיתוחים רפואיים שיחולו בעיר בשנים הקרובות הנובעים, לדבריו משיתוף פעולה בין העירייה לבין משרד הבריאות וגורמים רפואיים נוספים. "זה בא לידי ביטוי בכמה דברים שבהם אני מאוד גאה", אמר ברקת, "הרחבה של בניין האשפוז של בית החולים כפר שאול, אגף חדש בבית חולים הרצוג, פיילוט שאנחנו מתחילים בבתי ספר בעיר והעלאת מודעות במרחב הציבורי למינהלים הקהילתיים ולכל המגזרים. הגישה המניעתית והחינוכית שאותה דוחף משרד הבריאות ואנחנו שותפים לו בפיילוט בירושלים היא חשובה". בנוסף, ציין ברקת כי בקרוב יוקם בירושלים שטח מסחרי של 1.6 מיליון מ"ר שהוא גדול אפילו מהמרכז המסחרי 'עזריאלי' שבתל אביב. ברקת התייחס גם הוא למשבר בבית החולים הדסה עין כרם כאשר אמר כי "המשבר שמאחורינו הוא הזדמנות גדולה להתרכז בשיתופי הפעולה ולשים את המחלוקות בצד".
ראש העיר ניר ברקת (צילום: ארנון בוסאני)
מנכ"ל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין התייחס בדבריו למשבר שהחל לאחר כניסתו לתפקיד לפני שנה וחצי בלבד. "אי אפשר להתעלם מהמשבר שהכה בנו", אמר פרופ' רוטשטיין. "זהו משבר גדול ולא פשוט ואפילו הנורא ביותר שחוויתי מתוך 38 שנותיי במערכת הבריאות. אני חייב להגיד עם יד על הלב שאין מנצחים, כולם מפסידים. הילדים במקום הראשון, ההורים שאיבדו את התקווה, הרופאים ואפילו בית החולים הדסה, אף אחד לא יכול להגיד 'ניצחתי', כולנו הפסדנו, חבל שהמשבר היה, הוא לא היה צריך להתקיים".
פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: ארנון בוסאני)
פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק, נשא גם הוא דבר פתיחה והתייחס לחשיבות שירותי הבריאות הציבורי והפרטי וכן גם להבדלים בין פריפריה למרכז. באשר למשבר המדובר, אליו התייחסו יתר הדוברים, נשמעה ביקורת מרומזת בנוגע למקומו של בית החולים שערי צדק בנושא: "שערי צדק אמור היה להיות חלק מהפתרון, הוא איננו חלק מהבעיה ואני מקווה שהילדים הללו יקבלו טיפול בהדסה וביחידה הקטנה יותר שלנו כי זו הבעיה העיקרית ולהם צריך למצוא פתרון. גם תחרות היא בריאה מאוד לתושבי העיר".
פרופ' יונתן הלוי (צילום: ארנון בוסאני)
טל שאול, מנהל קופת חולים מאוחדת בירושלים סיפר על שורה של חידושים שעתידים להגיע למחלקות השונות: "אנחנו פותחים מחקר גילוי לסרטן שד שכולל ביופסיה, אולטרסאונד וכל מה שצריך ללא שום תשלום נוסף ובבדיקה אחת. אנחנו פותחים בימים האלה, באמצע אוגוסט מכון MRI עם מיטב החוקרים וזה יפחית את העומס על בתי החולים ויגדיל זמינות לציבור".
טל שאול (צילום: ארנון בוסאני)
יעל עמא"ר, מנהלת התוכניות בקרן לידידות אמרה כי "אחוז הפניות שנוגעות למצב רפואי קשה הוא עצום. אלפי פניות של אנשים שנעדרים יכולת לרכוש תרופות או טיפולים כמו דיאליזה. אחרים מוציאים את כספם למטרות אלו ולכן לא נותר להם כסף למגורים ומזון".
יעל עמא"ר (צילום: ארנון בוסאני)
יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ליאוניד אידלמן התייחס לקשיים הקיימים ואמר: "בישראל גדלה האוכלוסייה בשני אחוזים בכל שנה. זה אומר שצריך לפתוח בכל שנה 300 מיטות נוספות. כתוצאה מהשקעה לא מספקת בבריאות, אין מספיק רופאים, אין מספיק אחיות ועל רקע זה יש משברים כי כולם נלחמים בכולם". לאחר דברי הפתיחה נפתחה ליבת הועידה בשלושה מושבים בנושאים שונים ושולחן עגול שעסק במחקרים קליניים בארץ.
פרופ' ליאוניד אידלמן (צילום: ארנון בוסאני)
המושב הראשון עסק בנושא הקנאביס והשתתפו בו ח"כ תמר זנדברג (מרצ), החוקר המוביל בעל השם העולמי בתחום הקנאביס פרופ' רפאל משולם ועוד. ח"כ זנדברג, שידועה בתמיכתה באי הפללה מכהנת גם כיו"ר ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת. "בפעם הראשונה שפגשתי קבוצה גדולה של מטופלים ומסורבי טיפול היתה במרתף כמעט מחתרתי, ואני פשוט ישבתי ובכיתי בדמעות לאורך כל המפגש", שיתפה זנדברג, "אנשים שסובלים ממחלות שהן אולי לא הקשות ביותר, אבל הסבל שנגרם מהם מתבטא בעיקר בסימפטומים של פוסט טראומה וכאב שאם צריך לשים כותרת מעליהם, הוא לא מוכר וקשה מאוד לזיהוי".
ח"כ תמר זנדברג (צילום: ארנון בוסאני)
פרופ' רפאל משולם, שהתקבל בכבוד גדול, קיים הרצאה מקיפה ומלאה על תחום המחקר בו הוא עוסק ב־50 השנים האחרונות: מאפייני הקנאביס, בידוד מרכיביו והשפעותיו על גוף האדם. הרצאתו של משולם הדהדה גם בדבריהם של יתר הדוברים אשר התייחסו למקומו של הקנאביס במערכת הרפואית. רובם ביקשו שלא להתייחס לנושא החברתי בקנאביס, אך מדבריהם הורגשה תמיכה רחבה ועזה בסגולותיו של השיח במובן הרפואי ובהשפעותיו על חולים. סקירות ונתונים הובאו גם על ידי גורמים מתחום המשפט, הרפואה, הרוקחות ועוד. בנוסף, עלו מפי הדוברים נתונים אודות מחקרים בתחום הקנאביס הרפואי וביניהם גם מחקר רחב היקף הכולל 120 ילדים ובני נוער הסובלים מאוטיזם, אשר יקבע בכלים מדעיים אם קנאביס אכן בעל יכולות לסייע גם לאוכלוסיה זו.
מיד לאחר המושב הראשון בנושא הקנאביס התקיים שולחן עגול בנושא מחקרים קליניים בישראל. בהנחיית פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת במרכז הרפואי הדסה, דיברו המשתתפים על המצב והחשיבות של המחקרים הקליניים בישראל. בין הדוברים נמנה גם שבח גרשון שהשתתף בעצמו במחקר קליני ובדבריו שטח ביקורת מסוימת כלפי עולם המחקרים הקליניים ושיתף גם ממקור ראשון על חוויותיו. "יש אובדן אמון", העיד שבח, "זו בעיה שאנחנו כמטופלים רואים את הקשר בין הרופאים לבין מפעלי התרופות וזה קשר מדאיג". לדברים אלו התייחס גם פרופ' הלוי, מנכ"ל שערי צדק, "אני מוטרד גם כמי שכיהן כיו"ר ועדת סל הבריאות שזו ועדה שמסתכלת על תוצאות המחקרים הקליניים ברמה הגבוהה ביותר ומנסה לענות על השאלה עד כמה האמצעים העומדים לרשותנו יעילים ובטוחים? אבל לפעמים יושבים לפנינו חמישה מכתבי המלצה מרופאים שונים, שמנוסחים באותה צורה בדיוק וזה מעורר שאלה על הקשר בין תעשיית התרופות לבין הרופאים. את הקשר הזה הייתי ממליץ להרחיק וזאת המלצה לרגולטור".
ועידת ישראל לרפואה 2017 (צילום: ארנון בוסאני)
המושב השני עסק גם הוא בנושא שעולה על סדר היום רבות בחודשים האחרונים והוא הפערים בשירותים הרפואיים שבין המרכז לפריפריה. בין הדברים בלטו דבריה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אשר משמשת גם כיו"ר ועדת ביקורת המדינה. "בעולם בו המשאבים מוגבלים צריך לתעדף", אמרה אלהרר בגילוי לב, "אבל מה עם החוזה הבלתי כתוב בין האזרח לבין המדינה? החוזה אומר שאזרחים ישמרו על החוק, יקיימו את מה שהמדינה מחייבת אותם ומצד שני שיקבלו שירותים מבלי שמישהו כתב בחוזה שהשירותים שלא מתקבלים במרכז פחות טובים. בעיני זה לא חייב להיות ככה. יש דבר אחד בסיסי שכן צריך לתת לכל תושב ותושבת וזו ההזדמנות השווה".
המושב השלישי והאחרון, שחתם את הועידה נגע לפיתוחים טכנולוגיים בתחום הרפואה. הדוברים עלו בזה אחר זה והציגו התקדמויות ייחודיות בתחום הרפואה השונים. כך למשל סיפר פרופ' בורנשטיין מהמרכז הרפואי שערי צדק על התפתחויות משמעויות בנושא הטיפול באנשים שלקו בשבץ וזאת בעיקר בתחום התקשורת בין האמבולנס המפנה את המטופל לבין אנשי הצוות שמקבלים את המטופל בפתח בית החולים ומשם נכנסים להליך מורכב שיכול למנוע את התדרדרות מצבו הרפואי ואף להציל חיים. פרופ' בני ראובינוף, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרופאי הדסה עין כרם הציג התקדמויות מרהיבות בנושא השתלת תאי גזע בקרב חולים ממחלות שונות. הניסוי בו התמקד ראובינוף נוגע ללקויי ראייה וממצאיו הותירו את הקהל פעור פה. "הרעיון היה להשתיל את תאי הפיגמנט ולחדש את שכבת תאי הפיגמנט בעין. אחרי אישור שקיבלנו יצאנו לניסוי השני בעולם בטיפול בנושא הזה", כך ראובינוף. יצוין כי הניסוי, אם יצליח, לא צפוי לשפר את ראייתם של לקויי הראייה אלא למנוע התדרדרות.
בין המושבים והדיונים המעמיקים והמרתקים על עולם הרפואה התקיים מופע קומי של איש הבידור אלי יצפאן ששילב מוזיקה ובדיחות כאשר בין השאר הוא התלוצץ עם הרופאים בקהל.
ברנרד
יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר אידלמן, נגע בבעיה הכואבת, המחסור החמור בתשתיות. אם האוכלוסייה גדלה מדי שנה ב-2% והמשמעות בבתי החולים היא צורך בתוספת של 300 מיטות, זה כל הסיפור. על ה-300 מיטות הללו יש צורך בתקנים של רופאי, אחיות וצוותי עזר והנה מתכון בדוק לבעיה מתמדת. שר הבריאות לא יודע לעשות תיעדוף ולהחליט מה חשוב יותר.