טומי, ילד בן 6 המתגורר עם משפחתו באזור ירושלים, הובהל מביתו לבית החולים הדסה עין כרם על ידי אביו לאחר שבלע בשוגג מנעול. בעת הגעתו לחדר המיון הילד חש בטוב ולא התלונן על כאבים או אי נוחות, והוא אושפז לבדיקה על ידי צוות מומחים במחלקת גסטרו ילדים במטרה לאתר את מיקום המנעול ולהחליט על אופן הוצאתו.
ד"ר זאב דוידוביץ', רופא בכיר במחלקת גסטרו ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, מספר: "מספר דקות אחרי שטומי הגיע לחדר המיון קיבלנו לידינו את צילום הרנטגן שבוצע לו. הצילום הראה מנעול מזוודות בבטנו והיה עלינו להחליט איך אנחנו פועלים להוציא את המנעול. במקרה של בליעת חפץ זר יש מספר אופציות טיפוליות האחת היא שמרנית בה נותנים לחפץ לצאת בדרך הטבע, השנייה אנדוסקופית והשלישית היא ניתוחית".
"לפי צילומי הרנטגן היה נראה שהמנעול כבר עבר את הקיבה והגיע אל המעי והוא בדרכו החוצה, דבר שהיה מאוד מפתיע עבור חפץ כל כך גדול. לצערנו, בבדיקות מעקב שבוצעו הבנו שהמנעול לא מתקדם", מוסיף ד"ר דוידוביץ'. "ביצענו בדיקת CT וראינו שמכיוון שהמנעול היה כל כך כבד צילום הרנטגן הראשוני סיפק תמונה לא מדויקת על מיקומו של המנעול והוא בעצם היה תקוע בקיבתו של הילד ועלול לקרוע לו את הבטן ולגרום לנזק משמעותי. בהתחשב בגודל של המנעול, ידענו שאם לא נצליח להסיר אותו אנדוסקופית, הילד יזדקק לניתוח".
לאור מורכבות המקרה, צוות רחב של רופאות, רופאים, אחיות ואחים, ביניהם גסטרואנטרולוגים מבית החולים הדסה ומספר מומחים לאנדוסקופיה מארצות הברית, התכנס בבית החולים במטרה לקבוע מהי השיטה הטובה ביותר להוציא את המנעול מקיבתו של הילד מבלי לפגוע בו ומבלי להזדקק לניתוח. ממידע שנמסר מהדסה, מדובר במקרה לא רגיל שבתחילה לא היה וודאי כי ניתן בכלל לטפל בו באמצעות המכשור הרגיל המשמש לפרוצדורות אנדוסקופיות.
לאחר תכנון מוקפד של צוות המומחים, בו לקח חלק גם ד"ר מרדכי סליי, רופא בכיר במחלקת גסטרו ילדים בהדסה עין כרם, הוחלט על הדרך בה יוצא המנעול: הליך אנדוסקופי ייחודי שיתבצע בעזרת חוט ומכשיר אנדוסקופי.
המרכז הרפואי הדסה עין כרם (צילום: אבי חיון)
ד"ר דוידוביץ' מסביר אודות התהליך שבוצע: "כל הזמן חשבנו על דרך בה יהיה ניתן להוציא את המנעול שהיא לא ניתוחית. התהליך לבסוף שהוחלט הוא אנדוסקופי בו הכנסנו לילד חוט מהפה עד למנעול, את החוט השחלנו דרך התלי של המנעול ויצרנו לולאה סביבו בתוך הקיבה. אחרי שראינו שהחוט תפוס היטב, משכנו יחד בשתי הקצוות של החוט עד ששלפנו את המנעול. בגלל הגודל של המנעול הפרוצדורה הייתה מאוד עדינה ומורכבת. ביצענו הכל ביתר זהירות על מנת לפלס את דרכו של המנעול החוצה מבלי לפגוע באיברים אחרים והשתמשנו רבות במכשור אנדוסקופי".
"לאור מגוון החפצים שילדים עשויים לבלוע ולנזק העלול להיגרם, הרגשנו ממש ברי מזל על שהצלחנו להוציא את המנעול לפני שיגרום לנזק קבוע, בפרוצדורה הנחשבת להכי פחות פולשנית במקרים של בליעה חפצים. אנחנו מאושרים שיש לנו צוות מצוין של אחיות ורופאים שעזרו לנו לנווט ולתכנן מקרה כה יוצא דופן ומאתגר ולצלוח אותו בצורה הטובה ביותר", מוסיף ד"ר דוידוביץ'.
אביו של הילד מוסיף ומספר: "הגענו לבית החולים עם חששות כבדים. ידענו שהמקרה חריג ולשמחתנו פגשנו צוות מקצועי מאוד שחשב רבות איך יוכל להוציא את המנעול מבלי לנתח את ילדי הקטן. העובדה שהפרוצדורה להוצאת האובייקט צלחה שימחה את כולנו, חזרנו לשגרת חיינו במהרה – תסריט שלא העלינו בדעתנו שאפשרי. לילד לא היו כל תופעות לוואי והוא מרגיש מצוין. אני מודה לצוותים הרפואיים שטיפלו בבני במסירות ואכפתיות רבה כאילו היה שלהם ובמיוחד לד"ר דוידוביץ' שליווה אותנו באופן אישי לכל אורך הדרך".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
שרלוק
מקוממת הקלות שבה מנתחים היום!
בסך הכל היו צריכים לתת לו לבלוע גם את המפתח והכל היה בא על מקומו בשלום.