מנכ"ל שערי צדק פרופ' עופר מרין: "יצאנו מחוזקים ממשבר הקורונה"

בסוף השבוע האחרון נסגרה המחלקה הראשונה בירושלים לחולי קורונה – כתר א' בשערי צדק. מדובר במגמה שמתרחשת בבתי חולים ברחבי הארץ, בהמשך לירידה במספר החולים בנגיף. המהלך היה לא פחות ממרגש, כזה שמעניק אופק ותקווה ליציאה מהמגה-משבר אליו נקלעה האנושות כולה. "סגירת כתר א' היתה מהלך סמלי", מציין בשיחה עם "כל העיר" מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק פרופ' עופר מרין, "כי זו היתה המחלקה הראשונה בעיר שנפתחה לחולי קורונה, היתה התרגשות. פתחנו עד היום 8 מחלקות קורונה, וכל כמה ימים נסגור עוד מחלקה כי המספרים ממשיכים לרדת".

כמה מחלקות קורונה יישארו?
"הקורונה תלווה אותנו בחודשים הקרובים, זו תהיה טעות לסגור הכל. גם בעוד חודשיים יגיעו חולים מאומתים ואנשים חשודים לקורונה. אנחנו לא מסכמים את האירוע, אבל יש כאן תחושה ארגונית מאוד יפה של גאווה, אנשי הצוות מרגישים שהם לקחו חלק משמעותי בתוך אירוע לאומי. כל מי שעבד במחלקות הקורונה התנדב – לא כפיתי על אף איש צוות לעבוד שם. זו היתה גאווה לקחת בזה חלק", מתאר בפטריוטיות פרופ' מרין, "והעובדה היא שבשום שלב לא היה חסר אנשי צוות – רופאות, רופאים, אחים, אחיות, סטודנטים, עובדי ניקיון, עובדי מטבח והמתנדבים. לא היה חסר. הצוותים מרגישים שהם חלק ממשהו גדול, ועשו את זה בצורה יפה, אני מצדיע לצוותים שלנו, יצאנו מחוזקים ממשבר הקורונה".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

פרופ' עופר מרין בעת משבר הקורונה (צילום: דוברות שערי צדק)

שערי צדק קיבל חיזוק נוסף לגאוות היחידה כשריינה אביטבול, בת ה-92, שמתנדבת 18 שנה בשערי צדק, השיאה משואה ביום העצמאות ה-72 למדינה וריגשה מדינה שלמה. מאז פרוץ הקורונה אביטבול, יחד עם עשרות המתנדבים והמתנדבות בגילאי הסיכון, נותרו בבית למורת רוחם.

"עבור שערי צדק זה היה אירוע משמעותי, מהיום הראשון שפרצה הקורונה אנחנו כאן בשביל תושבי העיר. אנחנו בית החולים המוביל בעיר, גם בשגרה, ובמהלך הקורונה היינו גם עסוקים בלהרגיע את הציבור שחשש מלהגיע לבית החולים. הרגשתי את החוסן בתוך הארגון שלנו כי יש לנו אחריות כלפי הציבור, וראו שרוב המטופלים של העיר פנו אלינו".

כ-75 אחוזים מחולי הקורונה בירושלים טופלו בשערי צדק, בשיא המשבר היו בבית החולים 200 מיטות לאשפוז, כאשר רובן היו פנויות. עד לתחילת השבוע מספר הנפטרים עמד על 35 חולי קורונה, רובם דיירים בבתי האבות השונים בעיר ותושבים קשישים ובקבוצות סיכון, כאשר כמות המחלימים עמדה על 36. ההשלכה הכואבת של הבידוד והסגר היא שחלק מחולי הקורונה נפטרו כשהם לבד. זמן קצר לאחר תחילת המשבר החליטה הנהלת בית החולים לאפשר למשפחות לשהות עם יקיריהן ברגעים האחרונים.

"לקח לנו שבועיים עד שהחלטנו שאנחנו מכניסים משפחות לחדריהם של חולי הקורונה המונשמים", אומר פרופ' מרין, "עד שלא היינו בטוחים שהמיגון טוב ונכון, לא יכולנו לסכן את המשפחות. במלחמת לבנון השנייה היתה ביקורת גדולה על הגנרלים שישבו מאחורי פלזמות – ולכן אני נכנסתי כמה פעמים למחלקות כי אני חושב שאי אפשר לעשות את העבודה בלי להבין אותה. השעות האחרונות של המטופל זה אירוע מורכב. ניהלנו המון שיחות וישיבות מטה והגיעה עד קבלת ההחלטה בעניין המשפחות, ואחרי שבועיים החלטנו להכניס אותן כשהן ממוגנות. צריך להבין שעבור חולי הקורונה הניכור הוא עצום, המשפחה לא נמצאת ליד המטופל ולא נמצאת ליד הצוות הרפואי ולכן ניסינו להקל, כמו למשל, מדבקה עם השם והתמונה של איש הצוות, כך שמטופלים יוכלו לראות איך נראים אנשי הצוות שמטפלים בהם".

אחת הסכנות הגדולות של משבר הקורונה היתה דחיית טיפולים רפואיים, לעתים דחופים ומצילי חיים, מצד מטופלים שחששו להגיע לבתי החולים. בשבועות האחרונים המגמה אמנם השתפרה, אנשים מגיעים לחדרי המיון, אך את התוצאות של ההזנחה הרפואית הצוותים מרגישים בשטח. "בשבוע בעבר בתוך שלוש שעות הגיעו שלושה אנשים עם אנמיה קשה. אנשים השתהו בבית כמה שבועות עד שהם הרגישו חלשים", מספר פרופ' מרין. "אני חושב שזה לקח למערכת בריאות לפעם הבאה – היה צריך להעביר את המסרים האלה מוקדם יותר, להבהיר לאנשים שאם מתנהלים נכון בית חולים זה מקום בטוח".

פרופ' עופר מרין בעת משבר הקורונה (צילום: דוברות שערי צדק)

מה דעתך על שורת ההקלות שיוצאת אל הפועל? אתם ערוכים לגל תחלואה שני?
"כן, שערי צדק ערוך לגל תחלואה שני. בשיא היינו בית החולים הגדול בארץ לחולי קורונה והפקנו המון לקחים לוגיסטיים וניהוליים. מה הסיכוי שיהיה גל שני? סביר להניח שהמספרים קצת יעלו ככל שישחררו יותר ויותר את ההגבלות, וככל שהמשמעת לא תהיה טובה. זה לא רק שאלה של שחרור. יש כאן סאבטקסט שאם יש תחושה של אנחנו אחרי המשבר, אז יהיה גל שני גדול".

"בירושלים היתה תחלואה גדולה ואם אנשים ידעו להתמגן נכון אז המספרים לא יהיו גדולים", אומר פרופ' מרין, "אפשר לחזור לעבודה ולחיים אבל תשמרו מרחק, תהיו עם מסכות, למי שיש חום מעל 38 מעלות – אל תצאו החוצה. המשמעת האישית הגבוהה היא הרבה יותר חשובה".

מה דעתך על הביקורת שנשמעה על תפקוד משרד הבריאות בעת המשבר?
"זה אירוע מורכב. צריך להסתכל שחודשיים וחצי אחרי פרוץ המשבר – התמונה יכלה להיות אחרת לגמרי, כמו צפון איטליה, ניו יורק, ספרד עם בתי חולים קורסים. אם זה היה קורה היתה ביקורת קשה. למזלנו מספר החולים קטן, אך מצד שני סגרו את הכלכלה. בתוך המנעד הזה – בין סגירת יתר לבין פתיחת יתר עם יותר חולים, אפשר לשאול האם מצאו את האיזון הנכון בין כלכלה לבין בריאות. אבל חשוב לזכור שזה אירוע מורכב, בתוך שערי צדק הקפדנו בכל יום להוציא נתונים".

פרופ' עופר מרין (צילום: דוברות שערי צדק)

מה חשבת על העימות בין מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין לבין המשנה למנכ"ל הבריאות פרופ' איתמר גרוטו?
"מדובר באירוע לאומי, לא מקומי, זה לא אירוע של שערי צדק או אירוע של הדסה, אלא אירוע של מדינת ישראל. באירוע כזה צריך ניהול-על של איך מחלקים ציוד ומטושים וכו'. באחריות הלאומית שלנו אפשר להעביר ביקורת, אבל יש זמן ומועד. לצד זאת, צריך שיהיה אמון של הציבור, אמון באנשי הרפואה. אני לא חושב שצריך לעורר אי שקט כזה בציבור באמצעות העברת ביקורת בעת משבר, אדם מקבל מסרים משתנים. בשערי צדק, לשמחתי הרבה, קיבלנו החלטה אסטרטגית ליצור אמון. באירוע לאומי כזה אדם צריך להאמין במערכת הבריאות ויש דרך להעביר מסרים, לא דרך תקשורת. כמובן שתקשורת נשכנית היא דבר חשוב, אבל לא ככה, באמצע מערכה אתה יוצא החוצה ואתה גורם לחוסר אמון של הציבור במערכת. האם כל ההחלטות היו נכונות? ברור שלא, אבל תן גיבוי".

"בשערי צדק יש תחושה של מצוינות", מסכם פרופ' מרין. "של ארגון חזק שנרתם למען משימה ושל צוות שעשה אותה הכי טוב שיש. זה היה אירוע קשה, אבל כל האנשים בשערי צדק מסתובבים בגאווה – תמיד ערוכים, תמיד פה בשביל התושבים".