המספרים מדאיגים. על פי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, כ-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן השד, כאשר עיקר התחלואה הוא בבנות 50 ומעלה. כיום חיות בישראל כ-22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד. את קרן האור מספקים הנתונים הבאים: שיעורי הריפוי וההישרדות מסרטן השד בישראל הם הגבוהים מבין מדינות ה-OECD, וככל שהמחלה מאובחנת בשלביה המוקדמים כך עולים סיכויי הריפוי, עד לכ-90%. כאן נכנס לתמונה נושא הגילוי מוקדם, שאינו רק מפחית תמותה – הוא גם מאפשר שינוי במהלך המחלה.
"בכל הנוגע למחקר ולרפואה של סרטן השד, ב-20 השנים האחרונות קרו שני דברים עיקריים: הראשון הוא הסיכוי להינצל מהמחלה, שעלה באופן דרמטי. השני, שסרטן השד הפך בחלק מהמקרים ממחלה אקוטית למחלה כרונית שאפשר לחיות איתה שנים ארוכות", מספר ד"ר מנחם ביתן, הרופא המחוזי של קופת חולים מאוחדת במחוז ירושלים. "הפיכת המחלה לכרונית, במקרים לא מעטים, היא משמעותית לא פחות מעצם העלייה באחוזי הריפוי. הטיפולים מתפתחים כל הזמן, כך שגם אם המחלה נותרת על אש נמוכה, יכול להיות שבעוד שנים ספורות כבר יימצא הפתרון.
"אנחנו למעשה מרוויחים זמן שיכול להפוך את המצב הכרוני לבר ריפוי. בגדול, במאה ה-19 תוחלת החיים הממוצעת הייתה 40 שנה. אנשים הלכו לעולמם מבלי שהגורם למותם, מחלתם, אובחן. במאה ה-20 החלו לאבחן מחלות, לתת להן שמות ולדעת לטפל בהן, מה שהכפיל את תוחלת החיים. בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 כבר מדברים על מניעה".
לכאן נכנסת הממוגרפיה, שמשמשת גם כבדיקת סקר כדי לאבחן סרטן שד בשלב המוקדם שלו. "שיעור השימוש בממוגרפיה בישראל לגילוי מוקדם של סרטן השד גבוה מהממוצע בעולם, אבל כ-10% מהגידולים בשד לא מתגלים בבדיקת ממוגרפיה, ולכן חשוב להקפיד לבצע גם בדיקה ידנית קלינית על ידי רופא, לפחות פעם בשנה. אלו, חד משמעית, מצילות חיים", מדגיש ד"ר ביתן.
על סיכון וסיכוי
גורמי הסיכון העיקריים לסרטן השד הם מגדר, גיל וסיפור משפחתי. על אלו אין שליטה, אולם על גילוי אחריות ומעורבות, שמתבטא בשמירה על שגרת בדיקות, יש גם יש. למאוחדת מכוני ממוגרפיה בפריסה ארצית נרחבת ומאות כירורגים בזמינות גבוהה.
"נשים מגיל 50 צריכות לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים בכל גיל נמצאות בסיכון רגיל וצריכות לשמור על ערנות. אם מתגלה ממצא או שינוי כלשהו בשד, יש לפנות לרופא", ממליץ ד"ר ביתן. "זה כמובן אינו סותר את העובדה שיש לגשת לבדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד, ולזכור כי בדיקה ידנית לא הוכחה באופן מדעי כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד".
לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה, כלומר אם או אחות, חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או אף מוקדם יותר – בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים 1/2BRCA או בגנים אחרים, ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן.
ד"ר מנחם ביתן (צילום: באדיבות מאוחדת)
ד"ר ביתן, 53, תושב ירושלים, נשוי ואב ל-3, הוא בעל תואר PhD ו-MD מהאוניברסיטה העברית בירושלים עם התמחות ברפואת ילדים, המטואונקולוגיית ילדים והשתלות מח עצם ילדים. נוסף לכך, הוא בעל תואר MBA במינהל עסקים מאוניברסיטאות תל אביב והרווארד. עד למינויו לתפקיד הרופא המחוזי של מאוחדת הספיק לשמש מרצה בכיר במסלול המחקרי בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ולכהן בתפקידי ניהול בכירים במחלקה להשתלות מח עצם בבית החולים הדסה עין כרם וכראש היחידה להשתלות מח עצם ילדים בבית החולים דנה במרכז הרפואי איכילוב.
לנגד עיניו עומדים קידום רפואת הקהילה במחוז והגברת והוספת מגוון שירותים ליד בית המטופלות והמטופלים. "אין כמעט שום מדינה בעולם שנותנת שירותי בריאות ברמה כה גבוהה ובהיקף כה גדול לכלל האוכלוסייה שלה, תחת חוק בריאות ממלכתי, כמו מדינת ישראל", הוא אומר.
עד כמה המרחב היצירתי של מאוחדת גדול, בהתחשב בחוק ובתקנות משרד הבריאות?
"מבחינתנו, משרד הבריאות הוא סף המינימום לביצוע. המטרה היא לנהוג ביצירתיות ולתת יותר. הסטטיסטיקה אומרת שכ-40% מהנשים שעשו ממוגרפיה יצטרכו גם אולטרה-סאונד, מסיבות שונות. אבל מה עם היתר? השאיפה שלנו במאוחדת היא להרחיב את האינדיקציה לביצוע בדיקת אולטרה-סאונד, בהיותה משלימה את הממוגרפיה וכזו שתגביר את הסיכוי שלנו לגלות את הגידול, אם הוא כבר קיים, בזמן".
במחוז ירושלים של מאוחדת חברים יותר מחצי מיליון מבוטחות ומבוטחים מכל המגזרים: חילונים, דתיים לאומיים, חרדים על גוניהם השונים וערבים. ישראל בקפסולה.
"לנגד עינינו ניצבות גם איכות הטיפול וגם חוויית המטופלים. 'המטופל במרכז' הוא לא סיסמה במאוחדת – הוא מציאות. לכל פלח אוכלוסייה מבין המבוטחים שלנו שפה משלו ועולם תרבותי משלו. לכן אנחנו שמים דגש מיוחד על רפואה מונעת וקידום שיתופי פעולה עם כל הגורמים בעיר ובסביבתה", מסביר ד"ר ביתן. "יש לנו ניידת ממוגרפיה שמגיעה לאזורים חרדיים על מנת להקל על אימהות במשפחות מרובות ילדים שהן מפרנסות יחידות. מכשיר הממוגרפיה מגיע אליהן במקום שהן יצטרכו להגיע אליו, כך נחסך להן זמן רב וימי העבודה שלהן אינם הולכים לאיבוד.
"נוסף לכך, אנחנו דואגים להפעיל את הילדים באותו זמן, על מנת לשחרר את האמא לביצוע הבדיקה. הרבנים מעורבים בכל הנוגע לרפואה מונעת, ומנהלות המרפאה, שחלקן נשים חרדיות בעצמן, מתודרכות כמובן לדבר עם המטופלות על הנושא ולהסב את תשומת לבן. המגמה היא להנגיש את זה לכל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא להציל חיים באמצעות אבחון מוקדם".
אחת מתשע, האגודה למלחמה בסרטן – איך לא נופלים למלכודת שאומרת "נשאיר להן את ההסברה"?
"האחריות היא פה, על השולחן שלנו, וזו התפיסה שצריכה להיות מושרשת אצל כל רופא. קופת החולים היא הגורם שנותן את הבריאות. כדי לקדם את זה צריך שיתוף פעולה וסינרגיה. כל הארגונים שהזכרת חשובים מאוד אבל האחריות הייתה ותישאר אצלנו, בקופת החולים. מבחינתי, אין שום אגו בתפקיד הזה, רק הצלת חיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות