ליאור פייגין (צילום: פרטי)
ליאור פייגין (צילום: פרטי)

חודש המודעות לסרטן השד: כ-350 נשים בירושלים מאובחנות מדי שנה

לרגל חודש המודעות לסרטן השד מספרת ל"כל העיר" - ליאור פייגין, 27, מירושלים על ההתמודדות ועל הליך ההחלמה: "נשים, לכו להיבדק - גילוי מוקדם מציל חיים"

פורסם בתאריך: 4.10.19 08:10

בחודש אוקטובר מציינים ברחבי הארץ והעולם את 'חודש המודעות למאבק בסרטן השד'. לפי נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות, בין השנים 2016-2012, אובחנו בקרב אוכלוסיית הנשים בירושלים כ-1,756 מקרים של סרטן חודרני של השד – מספר המקרים הממוצע בשנה לסרטן השד הינו 351. מנתונים של האגודה למלחמה בסרטן, כ-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90 אחוזים, זאת כאמור בזכות הגילוי המוקדם ושיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ.

כידוע, מדובר במחלה שמקורה בשד, אך היא עלולה לשלוח גרורות אל איברים שונים בגוף. המחלה מתפתחת בעיקר בנשים מעל גיל 50, והיא נדירה בקרב גברים ונשים צעירות.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


לרגל חודש המודעות לסרטן השד מספרת ל"כל העיר" ליאור פייגין, בת ה-27, שמתגוררת בשכונת קרית שמואל הסמוכה לטלביה, על ההתמודדות בשנה האחרונה עם מחלת סרטן השד.

"חליתי בסוג סרטן השד שנקרא HER2-positive – מדובר בסרטן אגרסיבי ואלים שגדל מהר", היא מתארת, "כאשר מתוך ארבע רמות של עוצמת הסרטן, אני חליתי ברמה השנייה, כאשר בכל צד היה לי גוש באורך 3 ס"מ".

איך גילית את המחלה?
"פשוט הלכתי לביקורת שגרתית אצל הרופאה שלי בדרום אפריקה. היא מצאה שני גושים – אחד בשד ימין ואחד בשד שמאל. היא אמרה לי שזה כלום ואני לא צריכה לדאוג, כמה חודשים לאחר מכן, בבדיקה נוספת שנעשתה בארץ – גיליתי שאני חולה בסרטן השד מסוג אלים ביותר".

"במקור אני מדרום אפריקה, יוהנסבורג, ועשיתי עלייה לפני כשנתיים בשנת 2017", ממשיכה ומספרת פייגין. "אחרי הבדיקה הראשונה אמרו לי שאין לי כלום. כמה חודשים לאחר כך, כשהייתי בארץ, בחודש מרץ 2018, הרגשתי שהגושים גדלו. ניגשתי לרופאה שלי בקופת החולים שאני מטופלת בה, והיא אמרה לי שאני חייבת אולטרסאונד, מכיוון שהגושים גדולים יותר משני ס"מ וכנראה אני אזדקק לניתוח".

לאחר הביקור הרפואי ניגשה פייגין למרכז הרפואי שערי צדק על מנת לעבור אולטרסאונד ובדיקת ביופסיה. למעשה מדובר באבחנה של סרטן השד, שיכולה להתבצע על בסיס דגימת רקמה. "הצוות הרפואי בשערי צדק טיפל בי בצורה מדהימה ומסורה. שם עברתי את כל סדרת הטיפולים שלי, כולל תהליך ההחלמה שאותו אני עוברת עכשיו. עשיתי בדיקת ביופסיה בשני הצדדים, והיו לי גושים גם בשד שמאל וגם בצד ימין, חיכיתי לתשובות הבדיקות, ולאחר שלושה שבועות קיבלתי את התוצאות – האבחנה היתה חד משמעית: אמרו לי שיש לי סרטן השד, אבל בגדול זה ממש נס שגיליתי את זה יחסית בזמן".

פייגין, שכאמור עלתה לירושלים מדרום אפריקה, עובדת כיום בירושלים בתחום יחסי הציבור. לדבריה, כשקיבלה את התוצאות היא התחילה באופן מידי את הטיפולים שהכילו כימותרפיה, ניתוחים והקרנות.


ליאור פייגין (צילום: פרטי)

ליאור פייגין (צילום: פרטי)


איך הגבת כשהודיעו לך שאת חולה בסרטן?
"לאחר כל הבדיקות שעשיתי פשוט נסעתי בחזרה לדרום אפריקה על מנת להיות עם המשפחה שלי כי לא ידעתי מה יהיה", מספרת פייגין. "כשהתקשרו לבשר לי שאני חולה, הייתי עם סבתא ואמא שלי, זה היה ביום חמישי, ובמוצאי שבת כבר הייתי על המטוס בחזרה לארץ ביחד עם אמא שלי. הוריי היו איתי חודש וחצי, אמנם אני גרה לבד ועשיתי עלייה לבדי, אבל הייתי באולפן ללימודי עברית במשך חמישה חודשים, כך שהחברים שלי מהאולפן עטפו אותי כבחום ואהבה, ועודדו תמכו בי כל הזמן, כל המשפחה והחברים באו לבקר אותי ולא הייתי לבד בכלל".

"לפני התחלת טיפולי הכימותרפיה הקפאתי את הביציות שלי, על מנת שלא תפגע הפוריות שלי", מוסיפה ומספרת פייגין. "לאחר מכן התחלתי 14 טיפולי כימותרפיה למשך חמישה חודשים. לאחר כחודש נכנסתי לניתוח על מנת לנקות את שורשי הגושים". פייגין מציינת כי במהלך הטיפולים היא נכנסה לתרדמת (קומה) למשך יומיים. "כשהתעוררתי הכניסו אותי שוב לחדר הניתוח, ולאחר מכן עברתי סדרה של 16 הקרנות במשך שלושה שבועות. לאחר ההקרנות עשיתי כ־17 טיפולים ביולוגיים לאורך שלושה שבועות".

פייגין מתארת כי היא התמודדה עם תופעות הלוואי וההשלכות בטיפולי הכימותרפיה – ובין השאר היא איבדה את שיער ראשה. "לאחר הטיפול הכימותרפי הראשון שעשיתי השיער שלי התחיל להיות דליל ולנשור קצת, כעבור שבועיים כשהסתרקתי הרגשתי שיורדות חתיכות גדולות מהשיער שלי. זה היה כואב ולא יכולתי לשאת את זה – היה לי שיער ארוך. לא חיכיתי שהוא ינשור מהטיפולים – אלא הסתפרתי קצר כמו ילד. לאחר מכן גילחתי את כל השיער – והחזקתי פאה מעמותת זיכרון מנחם. היום אני מחכה שהשיער יהיה ארוך, כך הביטחון העצמי שלי יעלה".

"סיימתי את הטיפולים, אבל היום אני עדיין בביקורות", אומרת פייגין. "אני רוצה לומר לכל מי שחולה, או שגילתה שהיא חולה ומתמודדת עם הסרטן. שתקבל את עצמה בצורה אדיבה, גם ככה הביטחון העצמי יורד, הגוף משתנה והשיער נושר, ושאת מסתכלת במראה פתאום לא אוהבים הרבה דברים בגוף, אבל הגוף שלנו חזק ומדהים וצריך לעשות דברים טובים שאוהבים באותו הזמן. ולהסכים לקבל עזרה, אנשים עשו בשבילי כמעט הכל, זו לא בושה לקבל עזרה מאנשים, ולשמור על אופטימיות ולצחוק עד כמה שאפשר".

לדברי פייגין, למרות ההתמודדות הקשה הן פיזית והן נפשית לאורך כל זמן ההתמודדות עם המחלה היא שמרה על האופטימיות – אותה היא תיעדה בחשבון האינסטגרם "The Right Strong", שהפעילה שתיעד את שלב ההחלמה שלה. "קיבלתי הרבה כוח מזה", היא מדגישה, "הרבה אנשים באינסטגרם שהם חולים בסרטן פנו אלי ועודדו אותי, דיברתי עם הרבה נשים חולות וחלקנו את ה'חוויות' שלנו מהטיפולים, זה ממש עזר לי. הייתי אופטימית כל הזמן, כשחליתי עבדתי במשרד שיווק בירושלים, חבריי לעבודה חיבקו אותי מאוד ותמכו בי לאורך שמונה החודשים שלא עבדתי – הם באו לבקר אותי בבית חולים ולא עזבו אותי. חברים".


ליאור פייגין (צילום: פרטי)

ליאור פייגין (צילום: פרטי)


בימים אלה פייגין עדיין נמצאת בתהליכי החלמה, היא חזרה לשגרה ועובדת בעבודה חדשה במשרד יחסי ציבור בעיר. אך, לטענתה היא עדיין חיה בצל החששות שהסרטן יחזור, אך היא בטוחה שעם הזמן החששות יתפוגגו, וקוראת לכל הנשים להיבדק אצל רופא, ולהיות עם היד על הדופק.

"בעיני החיים לאחר מחלת סרטן יותר קשים מהזמן שבו חולים בסרטן", מבהירה ואומרת פייגין." אני שואלת את עצמי 'מי אני, מה קרה לי?', פתאום אני צריכה לאחר טיפולים לחזור לחיים, ולהעמיד פנים ששום דבר לא קרה. יש לי עדיין חששות, אני חושבת שכל החיים אחיה בצל הפחד הקטן הזה שהסרטן חזר, מה יהיה וכו'. אבל עם הזמן זה יפחת ולא ארגיש את זה בצורה חזקה".

"אני עובדת בעבודה חדשה, ואני אוהבת אותה". מסכמת פייגין. "אני לומדת כל יום משהו חדש, ובגדול חזרתי לשגרה ולעשות את מה שאני אוהבת".

פייגין מדגישה בראיון ל"כל העיר" וקוראת לכל הנשים להיבדק. "אי אפשר לדעת מה יקרה", היא אומרת, "נשים צריכות להיבדק, ואם מישהי לא יודעת איך לעשות זאת – יש סרטוני הדרכה ביוטיוב. אפשר לשאול את רופא המשפחה ולזכור שגילוי מוקדם מציל חיים. לי אמרו בהתחלה שאני לא צריכה להיבדק והכל בסדר, והנה – חליתי לאחר תקופה. המסר תמיד להיות עם היד על הדופק ולסמוך על ההרגשה האישית שלך".




תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר