מחקר במכבי שירותי בריאות בירושלים: עלייה דרמטית באבחון אוטיזם אצל ילדים

מחקר חדש של מכבי שירותי בריאות בירושלים מראה כי ישנה עליה משמעותית בעשור האחרון בהימצאות אוטיזם בילדים. על פי נתוני הקופה, בעשר השנים האחרונות התרחשה עלייה של 169 אחוזים באבחון אוטיזם בקרב ילדים. מהמחקר עולה כי העלייה בקרב הבנים היא דרמטית יותר – אחד מכל 48 בנים מאובחן עם אוטיזם. על פי משרד הבריאות, לבנים סיכון פי ארבעה יותר מבנות להתפתחות אוטיזם. עם זאת, עליה נרשמה גם בקרב הבנות, ולאורך השנים אובחנו אחת מכל 222 מהן באוטיזם. בקרב הבנים מדובר בעלייה של 177 אחוזים, ובקרב הבנות עלייה של 136 אחוזים.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

העובדות שעולות מהמחקר מצביעות על עלייה רציפה ומשמעותית לאורך השנים במספר ובשיעור הילדים המאובחנים. הנתונים בולטים במיוחד נוכח ההחמרה בקריטריונים להגדרת אוטיזם, שהיו אמורים לכאורה להראות דווקא ירידה בשיעור המאובחנים. כמו כן, גם תהליך האבחון השתנה ובנוסף לאבחון של רופא מומחה, נדרשת מעורבות גם של פסיכולוג התפתחותי. הצפי היה ששני השינויים הללו יובילו לירידה במספר המאובחנים, אך כאמור, ההיפך הוא הנכון.

במכבי מוסרים כי הסיבה לכך היא שהבסיס לאוטיזם ברוב המקרים נעוץ קרוב לוודאי במטען הגנטי, והוא אינו יכול להשתנות בזמן קצר. לכן, לדבריהם, הנתונים נובעים ככל הנראה משילוב של מספר גורמים: מודעות גוברת בקרב ההורים, צוותי הרפואה, והצוותים החינוכיים, לצד שינויים אפשריים בהתנהגות וברמת הריכוז עקב חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים מאוד.

למכון להתפתחות הילד של מכבי בירושלים, המספק אבחון ובירור רפואי וטיפול, פנו ב-2018, 1,251 מטופלים, ובחציון של שנת 2019 פנו 703 מטופלים. בכל קופות החולים ישנם מכונים דומים, שתפקידם לאתר בעיות התפתחות ולסייע בטיפול של אנשי מקצוע מתחום קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה ועבודה סוציאלית.

ד"ר מיכאל דוידוביץ מנהל תחום התפתחות הילד במכבי ומכון קס"מ (קהאן-סגול-מכבי), ומומחה בנוירולוגית ילדים מסביר כי "העלייה במספר הילדים המאובחנים נמשכת כבר שני עשורים ויותר. האבחונים מאד מוקפדים ובכל זאת יש עלייה דרמטית, שנראה שעדיין לא הגיעה לשיאה. אין ספק כי לגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות אוטיזם, אך מאחר וזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים".

ד"ר דוידוביץ מוסיף כי "בין הגורמים הסביבתיים הבולטים יש לציין את חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם הצעירים. במקרים בהם באופן תורשתי יש למוח פגיעות מסוימת, הצפייה המוגזמת במסכים, במיוחד של ההורים, אך גם של תינוקות ופעוטות, עלולה להשפיע על תחומי התפתחות שונים, וחשוב מאוד להיות ערים לכך".

להורים החושדים שילדיהם הפעוטים על הספקטרום האוטיסטי, ממליצים בקופת החולים להגיע להתייעצות כאשר הם מבחינים אצלם בסימנים הבאים: כאשר הפעוט לא מגיב לקריאה בשמו בגיל 12 חודשים, כאשר הוא לא מצביע כדי להראות עניין (למשל להצביע על אווירון שחולף) בגיל 14 חדשים, כאשר הפעוט לא מתעניין במשחקי דמיון בגיל 18 חודשים (כמו להאכיל בובה), במקרים בהם הפעוט לא שומר על קשר עין ומעדיף לשחק לבד, כאשר ישנו איחור בהבעת השפה – למשל העדר מילים משמעותיות בגיל 18 חודשים, כאשר הפעוט עונה לא בצורה מתאימה לשאלה ומתקשה בהבנה, כאשר הפעוט נכנס ללחץ מכל שינוי קטן ומתקשה במעברים או שינויים בסדר היום, כאשר הפעוט מתעסק באופן מוגזם בתחומי עניין מסוימים, כאשר הפעוט מסתובב במעגלים או יש לו משיכה לחפצים מסתובבים בתדירות לא רגילה. וכאשר הפעוט מגיב באופן לא מותאם לחושים השונים (ריח, מגע, טעם מראה) ומראה, למשל, רתיעה ממרקמים מסוימים או מקולות מסוימים.