ספורט הוא דבר דינאמי. יש שיאמרו בלתי צפוי. המעבר בין 0-ל-100 יכול להיות תוך זמן קצר. ממצב של דיכאון לאושר עילאי.
הדיכאון היה מנת חלקי מאז ההפסד המביך של הפועל להמבורג. הפסד שגרם לנזק תדמיתי וכתם גדול שיזכור לדורי דורות, כשהאדומים סיימו את המשחק עם 4 שחקנים בלבד. מנגד, לא חלפו מספר ימים ואותה קבוצה בדיוק שלא ניצחה את הגרמנים החלשים, הביסה ללא תנאי, בקלות, היריבה הגדולה שלה, מכבי תל אביב.
רוצים להישאר מעודכנים?
נכון שהקבוצה של קטש עלתה עייפה, חבולה ובעיקר מותשת אחרי סדרה של מספר משחקים, כשהיא משחקת רק 48 שעות קודם לכן בבלגרד, אבל אותנו זה לא צריך לעניין והשחקנים עלו פשוט עם רצח בעיניים, בעיקר כדי להחזיר את הכבוד או יותר נכון להסתיר את המבוכה ממה שקרה בגרמניה. ההפסד בגרמניה היה השלישי ברציפות באירופה, למעשה הוא היה יותר חשוב מהמשחק נגד מכבי ופגע בסיכויים לסיים במקום השני (שעדיין קיימים), המשחק נגד מכבי הוא חשוב בעיקר תדמיתית, מנטאלית ותמיד חשוב לאוהדים. זה בהחלט רומם את מצב הרוח העגום של האוהדים והחזיר עטרה ליושנה עם נצחון בטעם נוסטלגי.
מקצועית, יונצ'וק עשה לקטש שחמט. הוא הציב בחמישייה של טאריק פיליפ האגרסיבי על תמיר בלאט והוציא אותו מהמשחק וכמעט ביטל לחלוטין את משחק הפיק אנד רול שלו עם גבוהי מכבי. בעיות העבירות של סורקין והורד בפתיחת המשחק גרמו לריצה קטלנית של 2-18 של האדומים, שחיסלו למעשה את סיכויים מכבי שלא ממש הצליחה לחזור, וגם אם עשתה קולות כאלו – המשחק היה בשליטה מוחלטת של הפועל.
כשאומרים שליטה מוחלטת – מתכוונים לג'ראד הארפר. הרכז הקטלני של הפועל שכבר יצר לעצמו שם של אחד הזרים הגדולים של הפועל, הוא ללא ספק הזר הכי טוב בליגה כיום. גם ביורוקאפ.
לא מפתיע לגלות שקבוצות מהצמרות האירופית, כדוגמת פנרבחצ'ה לטשו לעברו עיניים, אבל טוב שאדלסון התעשת מהר והגיב במהרה ברשתות החברתיות שזה "לא יקרה". הארפר הוא האיש של הפועל וצריך לשמור עליו מכל משמר.
עתה, צריך לחכות לחזרת הפצועים, תחילה ג'סטין סמית' שיחזור בקרוב לפרקט ולאחר מכן אוסטין ווילי ולראות את ההשתלבות שלהם בחזרה, כי האתגרים רבים והפועל זקוקה בהחלט לחיזוק בצבע, אבל לא רק שם. אני חושב שטוב עושה הפועל שמחכה לפצועים וברגע הנכון להחתים שחקן משמעותי שיעזור לקרינגטון והארפר, אחרי הכל נשארו לה שתי החתמות בלבד.
תגובות