חיכינו למשחק נגד מכבי חיפה בכדי לאמוד את הקבוצה שלנו בצורה נכונה ולהבין עד כמה בית״ר טובה השנה והאם הציפיות אכן מוצדקות אחרי הקיץ המוצלח ושחקני הרכש המוכשרים והמסקנה ברורה – בית״ר ירושלים של אלמוג כהן את ברק יצחקי מודל 24/25 שייכת לצמרת העליונה. באופן ודאי.
היא שם מכל הבחינות ובכל פרמטר. עדיין נשאר נעלם אחד לפיתרון והוא האם בית״ר מסוגלת להיאבק על האליפות העונה ואת זה נבין תוך זמן קצר, בהתאם לקצב צבירת הנקודות במשחקים הקרובים, בטח שהמשחק הבא הוא נגד האלופה והמוליכה מכבי תל אביב, מה שעשוי ללמד האם בית״ר של השנה יכולה לקרוא תיגר על תואר האליפות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ולמשחק עצמו. בית״ר לא ניצחה את מכבי חיפה במקרה, היא היתה עדיפה על הירוקים לאורך שלבים רבים במשחק. בית״ר החזיקה הרבה בכדור והכתיבה את הקצב לפרקי זמן ארוכים, השוותה פעמיים והפכה תוצאה אחרי פיגור 2:1 בתחילת המחצית השניה.
אם בשנים קודמות השערים השלישי והרביעי היו מגיעים, הפעם בית״ר היא זו שהפכה את התוצאה וניצחה וזה אומר המון.
הדבר המפתיע שהשינוי הגיע אחרי ארבעה חילופים של ברק יצחקי, משמע הספסל של בית״ר עשה את ההבדל והביא את הניצחון. עוד נתון חשוב שאפשר לציין הוא קצב המשחק והכושר הגופני של בית״ר דווקא בשליש האחרון של המשחק.
לבית״ר יש זרים מהטובים בליגה, לבית״ר יש עומק בספסל, לביתר יש שחקנים צעירים ורעבים שאין לקבוצות אחרות בליגה, לבית"ר יש המון כישרון, לבית״ר יש מאמן שמנהל משחק נכון ומגיב בזמן. בקיצור לבית״ר יש הרבה מאוד סיבות לאופטימיות.
ולסיום אני חייב כמה משפטים על ירין לוי. הילד הזה מול איצטדיון מלא נגד מכבי חיפה לא עשה חשבון לאף אחד וגילה מנהיגות ואחריות במרכז המגרש, מעט מאוד איבודי כדור, הרבה מאוד חילוצי כדור, ראיה קדימה, יכולת מסירה ומה לא. הילד הזה לטעמי היה המצטיין על הדשא וצפוי לו עתיד מזהיר, אני רק מקווה שיש לו עוד כמה עונות בצהוב-שחור.
ינון
יאללה בית״ר האימפריה חוזרת