סיאול האוס: מסעדה קוריאנית מעולה בלב הרובע היהודי

יהונתן: תשמע, היום אני הולך להוביל אותנו למקום שאני מודה שאני לא יודע עד כמה הוא אמיתי אפילו.

עמית: לרוב הרפתקאות לא קשורות זה המנדט שלי במדור, מה קרה?

יהונתן: אז ככה – עשיתי לייק לאיזה קבוצת פייסבוק ירושלמית שחבריה – רובם ככולם – דתיים ממוצא אנגלוסכסי. בשבועות האחרונים שמתי לב למקום ששב ועולה שם בתדירות גוברת והולכת.

עמית: מסעדה?

יהונתן: שים לב – ממש לא סתם מסעדה. מסעדה קוריאנית. וזה לא הכל – מסעדה קוריאנית, כשרה, בדגש צמחוני שנמצאת – שים לב לפאנץ' – בלב הרובע היהודי בעיר העתיקה.

עמית: אני רוצה להיות בטוח שהבנתי – מסעדה קוריאנית כשרה ברובע היהודי?

יהונתן: בדיוק כך.

עמית: ובטוח שלא מדובר באיזה מתיחת אחד באפריל או משהו אכזרי אחר? כי חייבים להודות שמדובר בצירוף שהתואר "הזוי" יהיה קטן עליו.

יהונתן: אם לא נבדוק לעולם לא נדע. ובסוף שבוע שבו ארצנו מארחת את אחד מאירועי המוזיקה ההזויים בעולם נראה לי אך מתבקש לבדוק מה עומד מאחורי הפרסומים. כי אם יש מקבילה קולינרית לזמרת עם זקן או לתחרות אירופית שבה גם אוסטרליה משתתפת, הרי שזהו הצירוף – מסעדה קוריאנית כשרה ברובע היהודי.

עמית אהרנסון ויהונתן כהן, "סיאול האוס" (צילום: אסף קרלה)

זמן רב מאוד חלף מאז ביקרו יהונתן ועמית בעיר העתיקה. לאור זאת הם מחליטים להקדים את הגעתם לאזור ולבצע סיור רגלי ארוך לאיתור מטרות, שמתחיל ביציאה מחניון ממילא ועושה דרכו דרך שער יפו ובמורד רחוב דוד לעבר רחוב חב"ד, שם שוכנת המסעדה הקוריאנית.

עמית: לפני שנתיים פחות או יותר פרסמנו מעל דפים אלה ארבעה מדורים רצופים שהוקדשו לקולינריה של העיר העתיקה, שהסתיימו עם מסקנה חותכת מאוד.

יהונתן: לאדם האוכל ושומר הכשרות אין מה לחפש באמת בעיר העתיקה. למעשה, זה מתחיל עוד קודם, בשדרת החנויות של ממילא. כמה יפה ומטופח שם, כמה שמור וכמה נקי – וכמה לא מעורר תיאבון. שורה של בתי אוכל גנריים, משמימים ולא מעניינים.

עמית: זה ממשיך ברחבת הכניסה שבין שער יפו לרחוב דוד, עמוסת מלכודות התיירים, וממשיך לרובע היהודי בואכה הכותל. חתונות, בר מצוות, התרות נדרים, הרבה דברים אפשר לעשות שם ובכל המקרים את הארוחה שלפני או אחרי עדיף לעשות מחוץ לחומות.

יהונתן: הדברים הקשים שלנו תקפים כמובן לרובע היהודי בלבד. מעבר לו, מרחק של מטרים בודדים לפעמים, שוכן לונה פארק קולינרי של ממש, עם החומוסיות הנהדרות, דוכני אוכל הרחוב, הממתקים והקבבים של הרובע המוסלמי, אלא שכל אלה אינם כשרים, ועל כן משמעותית פחות נגישים.

עמית: מדהים איך ברגע שבו חוצים את הגבול שבין הרובעים לתוך האזור היהודי הנוף משתנה, הכל נראה נקי ומתוחזק יותר.

יהונתן כהן ועמית אהרנסון, "סיאול האוס" (צילום: אסף קרלה)

שלט נייד נגלל ועליו הכיתוב "סיאול האוס" אשר ניצב בחלקו המקורה של רחוב חב"ד מסמן למבקרים כי היעד קרוב. מטרים ספורים לאחר מכן נפער פתח הדומה למערה באחד הקירות. יהונתן ועמית מציצים פנימה, ובאחת נשאבים למה שנדמה במבט ראשון כעולם אחר: קירות המקום מדופנים עץ, הישיבה בחלקה נעשית בסגנון מסורתי, ומעל דלפק ההגשה תמונות צבעוניות ואף דוגמאות מפלסטיק של מנות התפריט.

עמית: טוב, לזה לא הייתי מוכן. זה אפילו לא לשפשף עיניים בתדהמה. מה זה המקום הזה?

יהונתן: הקלישאה תהיה שלהיכנס למקום כזה באמצע הרובע היהודי זה קצת כמו להיכנס לחומוסיה בסיאול, אלא שזה הרבה יותר – אולי כמו למצוא בסיאול חומוסיה של תימני ישיש שאופה פיתות בחצר וחבריו יושבים בכניסה למקום ולועסים גת. אני כבר הרבה זמן לא זוכר מקום שנראה כל כך שונה ולא קשור לסביבתו כמו זה.

עמית: היו לנו כבר שתי מסעדות קוריאניות בעיר בעבר – "קוריאה האוס", שפעלה בנחלת שבעה ו"היהלום שבכתר" הנהדרת, שבה ביקרנו יחד בסוף 2010. אף אחת מהן לא נראתה כל כך אותנטית ויזואלית. תמונות המנות, המודלים של האוכל מהפלסטיק – זה לא משהו תיירותי, זה באמת ככה בקוריאה וביפן.

יהונתן: ככה אפשר לעשות אמת בפרסום ויש מעט מאוד מקום להפתעות, כי רואים את המנות לפני שמזמינים. מאחורי הדלפק צוות רב לאומי על טהרת הנשים שכולל אמריקאיות, קוריאניות וגם ישראליות. מסתבר שאת המקום פתחה גיורת קוריאנית מבוגרת, שחלמה להביא לעיר את בשורת המטבח הקוריאני ולהנגיש אותו לקהל הרחב גם דרך הכשרות.

עמית: התפריט כולל את כל השמות שוברי השיניים של הלהיטים הקוריאניים המובילים – ביבימבאפ, קימבאפ, טוקבוקי, צ'אפצ'ה וכמובן קימצ'י.

יהונתן: כל המחירים בין 40 שקלים ל-60 שקלים, פרט למנה אחת של דג על הגריל, ויש המון דברים שנשמעים מסקרנים, כולל לא מעט אלכוהול קוריאני, שעליו ניאלץ לוותר הפעם מפאת המשך יום העבודה.