עמית: שלום יהונתן! אפשר כבר לברך אותך בחג שמח?
יהונתן: בהחלט. על פי עדותינו נהוג לברך על החג הבא, מיד בצאת החג הקודם. כלומר, נגמר פורים? אפשר לברך על פסח וכדומה.
עמית: מעניין. כל פעם אני לומד ממך דברים חדשים.
יהונתן: מה דחוף לך לברך אותנו על פסח? את ארוחת החג המסורתית של המדור אנחנו הרי שומרים, בדרך כלל, לעיתון שיוצא לפני ליל הסדר.
עמית: כי הגיע הזמן ללכת לקניון מלחה. קודם כל כדי לערוך קניות לחג – קצת מתנות לאמא ולאבא, אולי איזה חולצה חדשה, נעליים. אבל לא פחות חשוב, יש לבחון את מתחם המזון החדש שנפתח שם לא מזמן.
יהונתן: הופה. אני לעולם לא אסרב לפוד קורט עסיסי.
עמית: זהו, שהם טוענים שמדובר בשוק. מלחה מרקט, זה השם.
יהונתן: מה זה משנה? קח אותי אל הקניון!
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
קניון מלחה, או בשמו הרשמי "קניון עזריאלי ירושלים" נפתח בשנת 1993. לאחרונה לרגל ציון חצי יובל של פעילות, עבר המבנה הגדול שיפוץ מסיבי, בעלות של כ-80 מיליון שקל, שכלל את החלפת הריצוף, התקרות והתאורה, הוספת מעליות והכי חשוב – לפחות עבור עמית ויהונתן – שדרוג של מתחם המזון, שבו ביקרו לאחרונה לפני כשנה וחצי. הפתיחה של "מלחה מרקט" אזור ההסעדה החדש של הקניון, הוא עבור השניים הסיבה האידאלית לשוב למקום.
עמית: הקניון הזה תמיד היה שמור ברמה טובה וסבירה והצליח להזדקן בחן יחסית. עכשיו, אחרי השיפוץ, הוא נראה טוב מתמיד.
יהונתן: אני מסכים שהשיפוץ בהחלט עושה טוב לקניון, רק שהבעיה שלי איתו היא יותר מורכבת ופחות ניתנת לפתרון: יש לי תמיד התחושה שהמקום עמוס מדי. שיותר מדי אנשים נמצאים בו זמנית במקום.
עמית: מה תרצה שיעשו? שיגבילו כניסה? שיפעילו סלקציה כמו בדיסקוטקים החביבים עליך?
יהונתן: חס וחלילה, אבל זו נקודה למחשבה.
עמית: ואני אקח את זה לכיוון אחר. עומס המבקרים בקניון מספר כמובן את סיפור ההצלחה של המקום, ובעיקר את סיפור הגסיסה של מרכז העיר כמרכז מסחר ושיווק. הצפיפות פה היא הנוקאאוט למרכזי הקניות החדשים.
יהונתן כהן ועמית אהרנסון, "מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
המבקרים נכנסים למתחם דווקא מאזור המזון המהיר הישן שבקומה השנייה, כדי לבדוק האם גם בו משהו השתנה. הם מעפילים לקומה השלישית דרך גרם המדרגות הפנימי, שצמוד לג'ימבורי. החלל שבעבר אכלס את הסניף המקומי של רשת "ברגר קינג" מחולק כעת בין כ-15 דוכנים של מסעדות, מעדנייה, חנות פירות יבשים, תבלינים ופיצוחים וחנות כלי בית וסירים.
עמית: יפה כאן. נראה הרבה יותר טוב מהפוד-קורט הקלאסי, והרבה יותר טוב מרוב מתחמי המזון שאנחנו מכירים מקניונים אחרים.
יהונתן: לפני הכל, אני שמח לראות שמתחם האוכל המקורי, זה מהקומה השנייה, עדיין שוקק חיים ופעיל, ובעיקר נראה מתוחזק כהלכה. למרות ההשקעה במתחם האוכל החדש, הישן לא נפגע ולא קופח, לפחות לא ממבט ראשון.
עמית: המקום הזה, הוא הביטוי המובהק ביותר לתופעה של "כולם רוצים להיות שוק". לוקחים את הרעיון של מתחם מזון, מוסיפים לו איזה כמה עלי תאנה בדמות מעדנייה, חנות פיצוחים או סירים, אולי איזה אטליז או חנות גבינות, ומדביקים את התווית "שוק".
יהונתן: בתכלס זה יותר פוד קורט משודרג, ולא שיש עם זה משהו רע.
עמית: להפך, מתחם הישיבה פה הרבה יותר מזמין מאשר למטה ויש באופן כללי יותר תחושה של מסעדה ושל מקום שאפשר לבוא אליו כדי לבלות. לא יודע אם זה נעשה במתכוון אבל בתי האוכל החדשים נראים כאילו הם מדגישים את הנוכחות של אלכוהול – ברזי בירה, יין, והכל נראה כאילו מנסה לשדר משהו יותר "רציני" מאשר מזון מהיר.
יהונתן: ובעיקר נראה ששמים פה דגש על טריות. לא רואים את המגשים הגדולים של האוכל המוכן, כמו נניח בדוכן האוכל האסיאתי שלמטה. חוץ מהדוכן של פיצה "עגבנייה" שם משתזפות כמה פיצות עייפות למראה ובלתי מזמינות, נראה כאילו כולם דוגלים בהכנה ברגע ההזמנה.
עמית: את הביקור שלנו לפני כשנתיים בפוד קורט בקומה התחתונה סיכמנו עם תקווה שהקניון הזה יתחיל ליישר קו עם מה שקורה בשווקי אוכל אחרים, עם דוכנים של שפים מובילים ומקומות שהם קצת יותר ממזון מהיר.
יהונתן: אם כך, אפשר היום להגיד שנראה שזה מתגשם, גם אם חלקית. השף היחיד שמיוצג פה הוא מושיק רוט עם רשת הלואו-קוסט שלו "שמונה", ולשם אין לי כל כך מוטיבציה לחזור אחרי הביקור שלנו בסניף במרכז כלל.
עמית: אין שום סיבה, בטח לא כשיש אופציות מזמינות יותר. יש ייצוג לעסקים מקומיים מוצלחים כמו "ג'אסט מיט", יש קצת מיתולוגיה בדמות "שלום פלאפל", בהמשך רשת "ריבר" האסיאתית אמורה להצטרף. סך הכל תמהיל חביב – כל אחד ימצא פה מה לאכול, והכל ארוז יפה.
יהונתן: אז עם מה נתחיל? אני תמיד מתפרק כשמולי מונחות שאלות הרות גורל שכאלה.
"מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
יהונתן מסתער על הדוכן של "שלום פלאפל" כמוצא שלל רב, בעוד עמית פונה לדוכן השכן של רשת "תירס". כעבור דקות הם נפגשים בשולחן. יהונתן עם שני חצאי מנות פלאפל ועמית עם כוס פלסטיק עמוסה בגרגירי תירס חמים שעורבבו, לבחירתו, ברוטב מקסיקני ורוטב פלפל חלפניו חריף.
עמית: לא מבין את הקטע של רשתות התירס האלה. יש כבר לדעתי שתיים שונות שפועלות בארץ סביב העיקרון הזה של גרעיני תירס ורטבים, ואיכשהו שתיהן גם מגישות תפוחי אדמה אפויים עם שלל מילויים.
יהונתן: עוד ברמת הקונספט זה נשמע לי מיושן משהו או סתם משעמם.
עמית: כשבית אוכל נקרא "תירס" אני מצפה שיגישו לי בו תירס באמת יוצא דופן. משהו מתקתק, טעים, עם טעמים מובחנים. לגרעינים הצהובים והדי גדולים שיש לנו בכוס אין, למרבה הצער, יותר מדי טעם.
יהונתן: אני די בטוח שמדובר בגרגירים קפואים ולא טריים, וזו לא הבעיה היחידה.
עמית: צודק. יש היום בארץ זני תירס טרי מתוקים במיוחד ונהדרים, כאלה שאפשר לאכול אפילו ללא בישול. פה אין שום מתיקות והטעם היחיד שמורגש הוא של הרטבים התעשייתיים. לכאורה שילוב של תירס, פלפל חריף וטעמים מקסיקניים זה מתכון מנצח, רק שזה לא עובד.
יהונתן: אולי עבור מי שיגיעו לכאן עם ילדים קטנים וחובבי תירס מדובר בפתרון הגיוני, בכל מצב אחר אני לא מוצא שום סיבה לבחור לאכול דווקא מהדוכן הזה, בטח לא כשמעבר לקיר נמצאים כדורי פלאפל מהטובים שיש בעירנו.
עמית: כן? עובר את מבחן הזכיינות?
יהונתן: ממש. וזה לא עניין של מה בכך. בשלום פלאפל יכולים להיות מרוצים שכמעט כל סניף שלהם מספק את הסחורה המקורית. כלומר: עיסה איכותית ואחידה בכל הסניפים, אותה טחינה חמצמצה ואטרקטיבית, ירקות טריים ומעל הכל – חילבה איכותית שמטיסה את המנה קדימה. מעבר לזה? כל זכיין רשאי לגלות יצירתיות.
עמית: אז בסניף במתחם האוכל החדש במלחה יש שקשוקות ומנות בשר, ואפילו קוביות בטטה מטוגנות שלטענת המוכרים משדרגת את המנה. אנחנו מסתפקים בקלאסיקה.
"מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
אחרי הפתיחה הצמחונית, שלא נאמר טבעונית, פונים המבקרים לשני דוכנים סמוכים נוספים, הפעם כאלה שחרתו על דגלם את החלבון מן החי. דוכן כריכי הבשר "ג'אסט מיט" שפועל כבר שנים בהצלחה במרכז העיר, תורם לארוחה כריך של רוסטביף סינטה לצד צ'יפס. ממול, דוכן הדגים "ג'ון לי" זוכה לייצוג של מנת פיש אנד צ'יפס קלאסית מדג קוד וכן של מנת "מעורב דגים" שמוגש בשני חצאי פיתה.
עמית: את "ג'אסט מיט" במדרחוב, שם ביקרנו לפני יותר מחמש שנים, אני זוכר כהפתעה גדולה. היו שם שני סוגים נהדרים ועסיסיים של רוסטביף ובעיקר צ'יפס מופלא.
יהונתן: אם אני זוכר נכון מי שפתח את המקום עבד לפני כן אצל אייל וקנין ב"פורטונה" ולמד ממנו את רזי הכנת הצ'יפס. לא שמדובר בכאלה רזים נסתרים, סך הכל טיגון כפול ומדויק.
עמית: במעבר לקניון ניראה שהסטנדרט הגבוה נשמר באופן חלקי. הצ'יפס עודנו מופלא, אחד הטובים ביותר שאכלנו בעיר, לגמרי בחמישייה הפותחת.
יהונתן. פריך, זהוב, לא שמן מדי, כזה שאי אפשר לטעות בכך שהוא נעשה במקום. דווקא הבשר, שאמור להיות לב העניין פה, מאכזב. כמות פרוסות הסינטה בכריך נדיבה אמנם, אבל העסק כולו קצת התייבש.
עמית: חשוב לדעת: כשפורסים את הבשר דק ומעבירים אותו לחימום או צריבה על פלאנצ'ה לוהטת חייבים להיות סופר מדויקים וזהירים, כי הכל מתייבש מהר. חבל, כי כל מרכיבי המנה האחרים – הלחמנייה, הירקות, הרטבים – טובים מאוד.
"מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
יהונתן: מרגישים שזה מקום שלוקח את עצמו מאוד ברצינות. ליד הכריך והצ'יפס הניחו לנו פלפל חריף מטוגן. היה מספיק לראות את הטבח בוזק עליו בעדינות מלח גס כדי להבין שיש פה סטנדרט גבוה.
עמית: בדוכן הדגים הסיפור בדיוק הפוך. הצ'יפס מבאס לגמרי. אותו צ'יפס קפוא וקצת מסולסל שאנחנו מכירים מעשרות מקומות אחרים בעיר. טוגן כהלכה באופן יחסית אבל אין לנו ברירה אלא לשוב כתקליט שבור על הטענה הקבועה – אתם מקום שמתמחה בפיש אנד צ'יפס – המינימום שאתם צריכים לטרוח ולעשות זה פיש – וצ'יפס.
יהונתן: מצטרף לדבריך ומתבאס לא פחות, כי הפיש מצוין לדעתי. נתחי הדג עסיסיים, מטוגנים כהלכה בבלילה טובה והם פשוט טעימים ועסיסיים.
עמית: יש פה שלל אופציות של דגים, עבורנו הקוד הצנוע הוא שנבחר, בעיקר כי הוא הכי מזכיר את הדגים הלבנים שמוגשים בארץ המקור של המאכל הנפלא הזה. מעורב הדגים הוא יציאה נחמדה. עסיסי, מתובל, קצת לימון כבוש. אין מה להתלונן.
יהונתן: אז הנה הצעה, לפחות עד שישודרגו העניינים, ואנחנו מקווים שמדובר בעניין של זמן: הזמינו דג מג'ון לי, את הצ'יפס תקחו מג'אסט מיט והנה יש לכם אחלה ארוחה.
"מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
רוצים להישאר מעודכנים?
"מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
על מנת לקנח פונים יהונתן ועמית לדוכן המתוק היחיד שבמתחם, העונה לשם "רולגלידה". במקום מציעים גלידה בהרכבה אישית, אשר מוכנה לכל לקוח על גבי פלטה קפואה. המבקרים בוחרים, בהמלצתו של עובד הדלפק, בטעם של פירות יער וחטיף ופל "קינדר". העובד קוצץ ומרסק את המרכיבים באמצעות שפכטל חד, מוסיף את בסיס הגלידה הנוזלי, וכעבור כמה שניות הכל מתגבש, קופא ומוגש בדמות שורה של מעין צינורות גלידה קפואים.
יהונתן כהן ועמית אהרנסון, "מלחה מרקט" (צילום: אסף קרלה)
יהונתן: מפתיע. אחלה קינוח, שבעיקר נראה כמו אחלה עבודה לבני נוער שמעוניינים לעבוד ובמקביל לחסוך על חדר כושר. נדרשת עבודת ידיים ממש מאומצת כדי לייצר את הגלידה הזו.
עמית: עכשיו כשאני שם לב, באמת למוכרים יש שרירי ידיים מפותחים במיוחד. וגם הגלידה חביבה.
יהונתן: זמן לסכם. מה אומר?
עמית: תשמע, אם בביקור האחרון שלנו בפוד קורט הישן סיכמנו שמדובר בפתרון טוב למשפחות עם ילדים או חבורות של נערים ונערות שרוצים לשבת יחד ולאכול מגוון, הרי שהמרקט לוקח את העסק כמה צעדים קדימה לכיוון של מקום בילוי. אני מניח שכשהבנייה תושלם וכל החללים יהיו מאוישים, יהיה פה עוד יותר מעניין, אבל הכיוון ההתחלתי הוא בהחלט ראוי ובעיקר מחמם לב לראות כל כך הרבה ירושלמים סועדים בחוץ ומחפשים חוויה אחרת.
יהונתן: אתה יודע שצר עולמי, ולכן אני חושב שמדובר בעיקר בבשורה משמחת מאוד לחובבי הספורט – זה לגמרי מקום שראוי להגיע אליו לפני משחק ב"טדי" או בארנה כדי לשתות כמה בירות ולאכול משהו מטוגן וכיפי.
עמית: ממש. אם תפקידה של הקומה התחתונה הוא להשביע, בעליונה נוסף הערך של הבילוי, ואנחנו מברכים על כך. שוק זה לא, אבל לא נורא. עכשיו בוא יהונתן, צריך לקנות לך בגדים לליל הסדר.
יהונתן: אפשר אולי חצי מנה אצל שלום לפני?
מלחה מרקט, קניון מלחה
חשבון:
שלום פלאפל
2 X חצי מנה בפיתה 16 שקל
מים מינרליים 9 שקל
סודה 9 שקל
סך הכל: 34 שקל
תירס
תירס קטן 20 שקל
ג'אסט מיט
כריך רוסטביף וצ'יפס 52 שקל
ג'ון לי פיש אנד צ'יפס
מעורב דגים בפיתה 38 שקל
פילה קוד וצ'יפס 48 שקל
2 X סטלה 32 שקל
סך הכל: 118 שקל
רולה גלידה
רולגלידה קטן 20 שקל.
תגובות