עמית: חורף 2020 אולי יירשם בספרי ההיסטוריה כאחד הסוערים והגשומים ביותר בשנים האחרונות, אבל אנחנו דווקא נהנים בינתיים, עם גשמי ברכה של מקומות חדשים.
יהונתן: אכן. גל הפתיחות שאנחנו חווים מאז השנה החדשה לא עוצר… אוטוטו מרץ וטרם היינו צריכים לשבור את הראש. שרק לא ייגמר לעולם. אז מה על הפרק היום?
עמית: מקום חדש-ישן. אולי יותר נכון לומר מחודש. בית הקפה הוותיק והאהוב "נאדי" העתיק לאחרונה את מיקומו ממעלה מדרחוב ש"ץ למעונות הסטודנטים החדשים במורד רחוב הלל.
יהונתן: זוכר שהיינו שם, זוכר ארוחת בוקר עשירה מאוד, טובה מאוד לסוגה, אבל זה היה כל כך מזמן שלא זוכר הרבה מעבר.
עמית: יולי 2011. לפני כמעט תשע שנים. אני חושב שיהיה מאוד מעניין לראות איך מקום שלפני כמעט עשור הרגיש לנו כמו אחד מבתי הקפה השווים בעיר מתמודד בזירה החלבית של ירושלים 2020, שכמובן לא דומה בשום צורה לזו שהכרנו אז.
יהונתן: בוקר צלוחיות זה טוב ויפה, אבל היום אני חושב שכולם – לא רק אנחנו – רוצים לראות יותר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"נאדי" המחודש שוכן סמוך מאוד להצטלבות שבין רחוב הלל לבין סמטת בן סירא, במרכז המסחרי שנרקם בכניסה למעונות הסטודנטים. הנוף נחלק בין מה שנותר מבית העלמין המוסלמי של ממילא לבין העבודות הבלתי נגמרות על מוזיאון הסבלנות, אולם עם כניסתם לחלל, בתפר שבין בוקר לצהריים ביום חול, מגלים יהונתן ועמית חלל מרווח, מודרני ונעים מאוד לעין.
עמית: הרבה זמן קרה שברגע שעברנו את מפתן הדלת לשנינו יצא מין "וואו" כזה. אחד המקומות היפים שנתקלנו בהם לאחרונה.
יהונתן: ב"נאדי" המקורי עיקר הכוח היה בעיני הישיבה בחוץ. החלל הפנימי היה מין נקניק צר ומאורך שנמתח לאורך רחוב שמואל הנגיד, וגם המטבח צר מידות למדי. פה העסק נראה כבר ממש כמו בראסרי מודרני. שולחנות עגולים, כסאות עץ נאים, ספות. לא נראה כמו בית קפה שכונתי, יותר כמו משהו שמכוון למסעדה חלבית רצינית.
עמית: המטבח חצי פתוח ומאפשר לראות ערימות של ירקות טריים וצבעוניים שנחתכים ללא הרף לסלטים ולפלטות של ארוחות הבוקר, שמבט חטוף סביב מגלה שעודן מככבות על רבים מהשולחנות.
יהונתן: 11 בבוקר, המקום מלא מפה לפה, ומי שזיהו אותנו גם הקפידו לומר מילה טובה. על ארוחת הבוקר הקלאסית נוותר הפעם?
עמית: בוודאי. צריך לכוון מחוץ לקופסה – נכון, רחב ועדכני יותר, אולי אפילו יומרני יותר – כי יש לי תחושה לשם המקום הולך. בתפריט המון אופציות מפתות. למעשה, הרבה יותר מדי אופציות. תפריט גדול מדי, מפוזר, לא קל לצליחה.
יהונתן: 10 סלטים שונים, 10 כריכים, סקציה נפרדת של כריכים, קרואסון וטוסטים, קטגוריה של "מחבתות לוהטות" לעומת קטגוריה של "חם בנאדי", עוד אי אלו מנות ראשונות, פסטות, קישים. סך הכל משהו כמו 50 מנות. לגמרי לגמרי טו מאץ'.
קפה נאדי (צילום: עמית אהרנסון)
המבקרים בוחרים לפתוח בשתי מנות ברוח בראנץ' – כריך קרואסון חם של גבינת גאודה ושתי ביצי עין מטוגנות ומנת "סביח בצלחת". מקטגוריית הסלטים הגדולה הם בוחרים בסלט הפנצנלה, שמתגלה כמנת ענק.
יהונתן: שלוש המנות, בהמשך ישיר ללוק הכללי של המקום, נראות נפלא. צבעוניות, רעננות, מגרות ומזמינות. אותי מנת הסביח מסקרנת במיוחד. יש בה חציל שלם שרוף באש פתוחה, עגבניות ובצל שנשרפו אף הם, ביצה קשה, מלפפון חמוץ, בצל ירוק, והכל יושב על טחינה חלקה עם קצת זילופים של שמן הריסה.
עמית: אני לא בטוח שההגדרה 'סביח' מתאימה כאן – זה יותר טוויסט על מנת חציל קלוי, אולי המנה השחוקה והבנאלית ביותר בדברי המטבח הישראלי החדש – אבל זה טוויסט מוצלח מאוד, שגם אם אינו פורץ דרך או חדשני הוא מבוצע היטב.
קפה נאדי (צילום: עמית אהרנסון)
יהונתן: במיוחד אחרי ערבוב של כל המרכיבים זה טעים בצורה בלתי רגילה. מנה חכמה שמתאימה בעצם לכל שעה ביום, ושאני לחלוטין מתכוון לאמץ במטבח הביתי שלי. יכול להיות שקצת עמבה היתה הופכת אותה ליותר קרובה למקור הסביחי, אם כי לא בטוח כמה עמבה קשורה למטבח כאן.
עמית: כריך הקרואסון, בעיקר בגלל הקרואסון, לא מספיק טוב. המילוי – גבינת אמנטל נמסה וביצי עין שטוגנו היטב – מאוד עשיר וטעים, אלא שהמעטפת פשוט לא מספיק טובה. ב-2011 קינחנו את הארוחה שלנו ב"נאדי" עם קרואסון חמאה שקיבל מאיתנו מחמאות. הספק אמנם לא הוחלף מאז – מאפיית "טלר" המצטיינת, אלא שהחך וההיצע העירוני התקדמו.
יהונתן: הסלט שלצד הקרואסון, לעומת זאת, הוא בעיני הסיפור של "נאדי". זה סלט צד פנטסטי, מושלם, כל מילה נלהבת אחרת תתאים כאן. אסופה של חסות ועלים ירוקים, גפרורי גזר, פיסות תפוח, צנונית, עגבניות שרי – הכל מרגיש טרי שבטריים ובעיקר – כל פיסת עלה וירק נמשחה בעדינות ברוטב מצוין ועדין של שמן זית ולימון.
עמית: בהמשך לכך לא מפתיע לגלות שגם סלט הפנצנלה פשוט מעולה. הנה סוף סוף, אחרי כמעט עשור, קם מתחרה ראוי לפנצנלה האגדית של "פי בריבוע".
יהונתן: כל המרכיבים הנכונים נוכחים וטופלו היטב – הירקות טריים מאוד ונחתכו ברגע ההזמנה, מוצרלה מאיכות טובה, קרוטונים ביתיים שהיו חמימים עדיין, צלפים, ותוספת נחמדה של שום קונפי.
עמית: בעיני תוספת הבלסמי מיותרת. השימוש בחומץ שרי מספיק, ונוצר סלט מעט חמוץ מדי. ועדיין, סלט נפלא, ארוחה של ממש. לא מזמן כל כך התלהבנו מאוד מהסלט היווני שמוגש פה מעבר לפינה ב"קפה סירה", גם ב"מזקקה" אכלנו סלט נהדר. מרכז ירושלים מעולם לא היה מזמין יותר לחובבי הבריאות והקלילות.
קפה נאדי (צילום: עמית אהרנסון)
אחרי הפסאודו-ארוחת בוקר מגיעה תורן של מנות הצהריים – מעורב נאדי טבעוני של פטריות ותרד על טחינה ומנת פפרדלה "ירוקים" עם שלל ירקות העונה בשמן זית ועשבי תיבול.
עמית: נער הייתי וגם זקנתי, ולא חשבתי שאזכה לחזות ביהונתן כהן מזמין מיוזמתו מעורב ירושלמי טבעוני.
יהונתן: אני לא הראשון שאומר זאת עמית, אבל מוכרחים להתקדם. אם על מנת החציל אמרנו שאינה סביח, הרי שהמנה הזו – תערובת של פטריות, תרד וגרגירי חומוס מתובלים על טחינה נפלאה – לחלוטין עומדת בכללי הטקס של מעורב.
עמית: עוד מנה טבעונית נפלאה לאוסף הקטן אך גדל במהירות שלנו. הפטריות טופלו היטב ונותרו מלאות עסיס, התרד לא נעלם, החומוסים רכים ובעיקר הטחינה, הטחינה… מנה מעולה, שממש כמו מנת החציל היתה מרוויחה משפריץ קטן של עמבה.
קפה נאדי (צילום: עמית אהרנסון)
יהונתן: ביקשנו עמבה וחריף וקיבלנו צלוחית של הריסה טובה, צלוחית עם פלפלים ירוקים חריפים בשמן ותשובה שאין עמבה… במקום שארוחת הבוקר שלו מורכבת מכ-30 צלוחיות, טעמים וממרחים שונים, אני חושב שאפשר למצוא במקרר מקום גם למשחת הפלא העיראקית הכתומה.
עמית: מנת הפסטה היא הפספוס היחיד עד כה. הרוטב כשלעצמו בסדר גמור – תערובת טובה של ירקות חורף – כרובית, ברוקולי, קישוא, שעועית ירוקה ותרד.
יהונתן: אלא שקודם כל – זה לא בדיוק רוטב. זה יותר מעין תבשיל ירקות לא מאוד רטוב שעורבב בפסטה. אפשר היה ממש לראות בעין שהאטריות לא משוחות ברוטב. שנית, ואולי חמור מכך – הרבה מהאטריות נדבקו זו לזו, ונוצרו גושים וריכוזים של בצק לא מבושל דיו.
עמית: מניח שזה קורה כתוצאה מסלסלה קטנה מדי בסיר הפסטה, או שסתם מישהו לא בחש מספיק. בטעמים שלה המנה הזו לא רעה ואף טובה, אבל בטכניקה היא קצת מזכירה מקומות מיושנים יותר ואהובים עלינו הרבה פחות.
יהונתן: ובכלל, עם השדרוג בחלל, בעיצוב, בגודל המטבח, למה בעצם להתפשר על פסטה טרייה מצוננת ולא לייצר פסטה עבודת יד במקום? אם כבר יש פנצנלה בליגה של "פי בריבוע", למה לא להתאים גם את הרמה של הפסטות?
קפה נאדי (צילום: עמית אהרנסון)
רוב העוגות והקינוחים ב"נאדי" מוצגים לראווה במעין ארון זכוכית, אולם בירור קצר מעלה שמדובר בעיקר במתוקים תוצרת "בוטיק סנטרל". נאמנים לעקרונותיהם לפיהם אין לבזבז מקום בבטן וקלוריות על קינוחים קנויים, בוחרים יהונתן ועמית לחתום את הארוחה באספרסו.
עמית: למרות אכזבה מסוימת מהקינוחים – או יותר נכון מהיעדרם – אין בכך כדי לפגום ולו במעט בחוויה הנהדרת. יכול להיות שאם היינו רוצים רק קפה ועוגה זה היה מפריע לנו יותר, אבל אנחנו הרי פה בשביל האוכל – ובמובן הזה עושים כאן עבודה טובה.
יהונתן: יותר מטובה, נהדרת. אנחנו אמנם רק בסוף פברואר אבל יש לי תחושה חזקה מאוד שלפחות את אחת המנות שאכלנו היום אנחנו נפגוש בעוד כעשרה חודשים בטקס נבחרי השנה המסורתי.
עמית: יש פה את כל היסודות של מה שאנחנו רואים בו בית קפה או מסעדה חלבית מודרנית ונכונה לזמנים האלה – חומרי גלם נפלאים ממש – בעיקר הירקות – טכניקות טובות, טעמים מקומיים, ושום דבר מוקרם.
יהונתן: זה נראה כשדרוג מוצלח מאוד למקום אהוב, ויחד עם "קפה סירה" הסמוך, עם הדברים הנעימים שקורים במדרחוב בן שטח ועם מה שנראה כמו השלמה מתקרבת של עבודות הכבישים והבנייה סביב מוזיאון הסבלנות, אפשר לחלוטין להיות אופטימיים לגבי העתיד של מרכז העיר.
עמית: או לכל הפחות לגבי עתידו החלבי.
נאדי, הלל 39 (מעונות הסטודנטים), 02-6251737. כשר.
חשבון:
סביח בצלחת – 44 שקלים
כריך קרואסון עין וגאודה – 39 שקלים
סלט פנצנלה – 49 שקלים
מעורב נאדי – 67 שקלים
פפרדלה ירוקים – 62 שקלים
אספרסו ארוך – 10 שקלים
סך הכל – 271 שקלים
- מה מתבשל במטבחון – מתחם האוכל החדש מול הכנסת?
- מימוניס: הצמחוני בפיתה החדש במחנה יהודה
- נמצאו צ'יזבורגר ובייקון כשרים במרכז העיר
- עמית ויהונתן מצאו המבורגר חדש בגבעת שאול
תגובות