ברכות. ועכשיו לעבודה

בוקר טוב לך אדוני ראש העיר משה ליאון.

סליחה, קבל תיקון – אדוני ראש העירייה משה ליאון.

כי על מנת להיות "ראש העיר" לא די בלהיבחר גם אם מדובר בבחירות דמוקרטיות. כדי להפוך לראש העיר יהיה עליך לעבוד קשה ולהצליח מאוד בתפקידך כראש העירייה. אגב, סתם לידיעה, בעיני מרבית הירושלמים ראש העיר האחרון של ירושלים היה טדי קולק.

ועכשיו לאחר שבקבוקי השמפניה התרוקנו, אדי האלכוהול התפזרו והמוזיקה כבתה, הגיע הזמן לעבוד. באמת לעבוד, שכן האתגרים רבים ועצומים והזמן מתקצר.

'מי שמאמין לא מפחד' שרו ורקדו אלפי הפעילים והתומכים שלך בליל הניצחון באולמי הפבליון. עכשיו עליך להוכיח שאתה לא רק מאמין אלא גם לא מפחד. אני מניח שכבר הצלחת להבין ב-5 השנים האחרונות, ולאורך ספירת הקולות האחרונה שירושלים היא לא עיר לבעלי לב חלש.

בניגוד לרבים מחבריי, אני דווקא מאמין שמגיע לך לקבל הזדמנות אמיתית. אני מאמין שחמש השנים הקרובות הן שיחרצו את גורלה של ירושלים לטוב יותר או רע מאוד, ושבצל הנסיבות הקיימות אתה אולי דווקא האיש המתאים לנהל אותה. שהרי ירושלים במצבה הנוכחי זקוקה נואשות לרואה חשבון מוכשר ויצירתי שיחזיר אותה לאיזון. איזון תקציבי, איזון דמוגרפי, איזון בבנייה, איזון ביחס בין שטחים ירוקים לשטחים לבנייה, איזון בשיח הפוליטי.

אתה בוודאי תגלה בקרוב מעיון בדוחות הכספיים כי תהליך ההבראה במקרה הזה יהיה מורכב, מייגע, כואב מאוד, ובעל סיכויי הצלחה קלושים.

מאיר ברדוגו (צילום: פרטי)

קבל ספוילר: גירעון שנתי קבוע של כ-300 מיליון שקלים; רק 51 אחוז מתושבי העיר שותפים בכוח העבודה לעומת 64 אחוז בכלל ישראל; גידול מתמיד במספר ההנחות והפטורים מארנונה בהיקף שנתי שעומד כיום על למעלה מ-700 מיליון שקל (יותר מרבע מסך חיוב הארנונה הפוטנציאלי); האוכלוסייה היהודית בירושלים מאבדת בכל שנה כ-8,000 איש, מרביתם בשל הגירה שלילית; בחמש השנים האחרונות עלתה כמות התלמידים בחינוך הערבי והחרדי בכ-50,000, שהם פי 7 ביחס למספר התלמידים במה שמוגדר החינוך הציוני.

בנוסף, כפי שידוע לך, ירושלים גם ירדה בתוך חמש שנים בדירוג הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) מהאשכול הרביעי לאשכול השלישי, כשמקדימות אותה בדירוג ערים כגון נתיבות, אופקים קרית מלאכי, וזאת כמובן מבלי לזלזל באחרונות.

כן, אדוני ראש העירייה, זוהי ירושלים כיום – עיר בפשיטת רגל, שפושטת את ידה לכל עבר ותלויה בתקציב הממשלתי השנתי רק כדי להחזיק את ראשה מעל המים. כדי להבריא אותה אתה זקוק למהפך הרבה יותר גדול ומשמעותי מזה שהתרחש ביום שלישי בחצות הלילה.

חניה חינם בכחול לבן לתושבי העיר זה נחמד, אבל כדי לנסות ולהביא להיפוך מגמה יש צורך במהלכים קיצוניים ודרמטיים. לדוגמא: מאבק עיקש עם סכין בין השיניים על יישום החלטת הממשלה בנוגע להעברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לעיר, שלא לומר לפעול אף להרחבת ההחלטה ולהכילה אף על חברות ממשלתיות ושאר גופים ציבוריים הפועלים בחסות המדינה.

כיכר ספרא

חובתך תהיה לשקף בפני ראשי המדינה כי ירושלים נמצאת במצב קשה, אפילו קטטוני, ושללא תכנית לאומית להצלתה בעוד פחות מעשור השגרירות האמריקאית אולי תהיה כאן, אבל כל קשר בינה לבין בירת ישראל עלול להיות מקרי ביותר. אל תנסה ליפות בפניהם את התמונה כי לא אתה אשם במצבה.

עתה, אחרי שכבר נבחרת אני גם מציע לך להתנתק מהטוויטר. שום טוב לא תמצא שם, ולכלוך הרי יש לך מספיק ממנו ברחובות שאתה צריך לנקות. מה עוד שעל פי טוויטר, בשלישי ב-23:00 עופר ברקוביץ נבחר לראשות העירייה.

אל תתרשם גם יותר מדי מהקריאות מהיציע וההצעות של "הסמלים הירושלמים" שכבר מזמן לא גרים כאן. הם גם לא יחזרו. תפקידך לראות לנגד עיניך ולחשוב על מי שעדיין כאן ולוודא שבחמש השנים הקרובות כמה שפחות מאתנו נהפוך ל"ירושלמים לשעבר". במקביל, תשתדל גם "לצנן" את הציפיות של הבייס שלך.

"הואשמת" בחודשים האחרונים לאורך הקמפיין שיש לך מיומנויות גבוהות בביצוע "חיבורים" או דילים.

אני דווקא רואה בכך יתרון ותולה תקווה כי באותו כישרון גם תצליח "לחבר" את ירושלים.

*מאיר ברדוגו, סמנכ"ל רגולציה בטוטו, תושב ירושלים.