המועמד המעניין ביותר בבחירות לראשות העיר ירושלים הוא יוסי דייטש, סגן ראש העיר המכהן. דייטש החרדי הוא להערכתי מועמד חסר סיכוי, שעשוי לפרוש מהמרוץ ביום האחרון, אבל הוא זה שקובע בינתיים את מהלך הבחירות ואת גורלן. דייטש זוכה ברגע זה בתמיכה חרדית חלקית בלבד, של אגודת ישראל החסידית ובונה על תמיכה מלאה, גם של ש"ס ודגל התורה הליטאית, שתומכות במועמד משה ליאון. זה כנראה לא יקרה, אבל דייטש מתעקש לרוץ עם הראש בקיר.
דייטש מותיר בעצם את זאב אלקין, השר לענייני ירושלים בלי כוח חרדי משמעותי, וכך יהיה לו קשה מאד לנצח, או אפילו לעלות לסיבוב השני. אלקין, מועמד מיניסטריאלי רציני, שחישב היטב את צעדיו וזכה לתמיכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כוסס היום ציפורניים ומחכה לפרישה של דייטש. אלקין בנה על סגן השר יעקב ליצמן, שמעריך אותו מאוד והבטיח לו סיוע. נדמה לי שאם יש פנצ'ר במרוץ הזה הוא קרה במכונית של אלקין. למזלו יש לו עדיין כוח רב (אבל לא מספיק) בקרב אנשי הציונות הדתית, שרוצים לראות רק אותו בכיכר ספרא.
משה ליאון התגלה כאיש פוליטי ערמומי, הרבה יותר מאלקין. ליאון הצליח לנצל לטובתו את המשבר הגדול שעובר על הרחוב החרדי. ליאון נכנס לתפר המתרחב שבין החסידים (אגודת ישראל) והליטאים (דגל התורה), ומימש את ההתחייבות של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לתמוך בו. אחת השאלות המעניינות היא האם דגל התורה אכן תתמוך בליאון בכל הכוח, או שהמצביעים יעדיפו בסוף מועמד אשכנזי (דייטש או אלקין) על פני ליאון המזרחי, בניגוד להוראות שקיבלו. בכל מקרה, ליאון לדעתי הוא המועמד הראשון שיעלה לסיבוב השני.
ושלא תהיה טעות. דרעי ואביגדור ליברמן המציאו את משה ליאון ב-2013 ומריצים אותו גם באוקטובר 2018 לראשות העיר ירושלים מתוך אותן סיבות: שליטה מרחוק על ירושלים. בבחירות הקודמות הקשר הזה היה שקוף, בוטה וטרמפיסטי מדי. הפעם ליאון הצליח לעמוד ברשות עצמו ולהפוך למועמד לגיטימי אחרי חמש שנים במועצת העיר, שמשיג תמיכה גם מתושבים אחרים שאליהם הצליח להתחבר.
האוהדים השרופים של המועמד החילוני עופר ברקוביץ (והוא הצליח לצבור רבים כאלה בשנים האחרונות) משוכנעים כי בעבודה קשה הם יצליחו להוציא אלפי מצביעים חילונים ומסורתיים מהבית ולזכות בבחירות בסיבוב הראשון. אני מפקפק בכך, למרות שיש לברקוביץ נוכחות מפתיעה למדי ברחובות המרכזיים ובשכונות. מה שבטוח, אם ברקוביץ יעלה לסיבוב השני, כצפוי, יתאחדו מולו המועמדים האחרים, והוא יתקשה לנצח. בכל מקרה, ברקוביץ יוכל אז להתגאות בהישג הפנומנאלי שירשום במועצת העיר, לפי הערכתי.
ויש גם דמות טרגית במחזה הפוליטי המרתק הזה. חברת הכנסת רחל עזריה עשתה טעות על גבי טעות בבחירות הללו ועלולה להישאר בסופן חסרת כל. עזריה נכנסה בחטף למרוץ לראשות העיר, בלי תכנון ובלי מחשבה תחילה, יצאה לקמפיין מגוחך ובסוף הצטרפה לאלקין, כפי שרבים שיערו שתעשה. אם אלקין לא יזכה בראשות העיר עזריה תצטרך להתחנן למשה כחלון שישאיר אותה ברשימה המצטמצמת של כולנו לכנסת. זה מה שקורה לפעמים, בעיקר אם סובבים אותך יועצים פוליטיים רעים.
שלום ירושלמי, פרשן פוליטי בעיתון "מקור ראשון"
תגובות