לא אחת מוגדרת ירושלים כאחת הערים המורכבות והקשות ביותר לניהול, אם לא הקשה מכולן. אתגרים רבים עומדים בפני העיר והם כוללים כמעט את כל תחומי החיים – תעסוקה, דיור, השארת צעירים, דמוגרפיה ועוד ועוד.
בעוד קצת יותר מארבעה חודשים, ב-30.10.18, יתקיימו הבחירות לראשות העיר. נכון להיום, ולמרות כל השמות שנזרקים לאוויר כמועמדים פוטנציאלים, ארבעה אישים הציגו את מועמדותם לראשות העיר – חבר המועצה ומחזיק תיק מינהלים קהילתיים משה ליאון, יו"ר התעוררות עופר ברקוביץ, עו"ד אבי סלמן ועו"ד יוסי חביליו.
על רקע האתגרים שבפניהם ניצבת העיר, עולה השאלה האם ארבעת המועמדים הללו, שאינם דמויות דומיננטיות וכריזמטיות, יכולים להוביל את ירושלים בשנים הקרובות?
"תפקיד ראש העיר ירושלים שקול לתפקיד של שר בכיר וברור שצריכה להיות בתפקיד הזה פיגורה משמעותית", מדגיש בנחרצות הפרשן הפוליטי משה שלונסקי בשיחה עם "כל העיר" השבוע. "המועמדים כיום, אלה שכבר הכריזו על התמודדות בבחירות הקרובות, הם לא דומיננטיים מספיק כדי לנהל עיר מורכבת כמו ירושלים. לתפקיד ראש העיר צריך אדם עם כריזמה".
הפרשן הפוליטי של "גל"צ" איתן ליפשיץ, מגיש תוכנית האקטואליה "מחשבות בע"מ", מוסיף ומציין בשיחה עם "כל העיר" "בעיניי, ראש עיריית ירושלים זה תפקיד חשוב יותר מראש הממשלה. ירושלים זו לא עיר לעסקנים ובתפקיד ראש העירייה לא יכול להיות עסקן ציבורי. ראש עיריית ירושלים צריך להיות בעל משקל סגולי הכי גבוה שהחברה היהודית יכולה לייצר. אחד שיידע לנהל עיר, שהיא לטעמי הכי חשובה בעולם".
גם הפרשנית הפוליטית של אתר "אל מוניטור" מזל מועלם, סבורה שראש העיר צריך להיות אדם בעל שם ורזומה. "ירושלים היא סמל לעוצמה לאומית, במיוחד עכשיו, אחרי מעבר שגרירות ארצות הברית לעיר", מציינת מועלם בשיחה עם "כל העיר" ומוסיפה: "אני בטוחה שבליכוד לא מתכוונים להפסיד את העיר בבחירות. לראש הממשלה בנימין נתניהו יש אינטרס גדול שהמועמד שעליו הוא יהמר גם ינצח".
מועלם מדגישה גם כי "השאלה המרכזית לדעתי היא האם למועמד שהוא לא בליגה הארצית יש בכלל סיכוי לקחת את ירושלים? אני חושבת שהתשובה היא לא, וזה הוכח בשנים האחרונות. אין ספק שצריך לבוא עם רקורד מרשים כדי להיות ראש עיר בירושלים, כמו ניר ברקת שהגיע עם רקורד עסקי בינלאומי, או אהוד אולמרט שהגיע לתפקיד אחרי שהיה שר והיה לו חיבור למפלגת השלטון. יש לזה חשיבות גדולה וזה גם ממתג את העיר. אנשים כאלה הם יותר מחוברים למוקדי קבלת ההחלטות ויודעים כיצד להביא תקציבים לעיר, הם פשוט יודעים איך לפעול מול הממשלה".
גם בכיכר ספרא ישנם מי שטוענים כי ירושלים צריכה ראש עיר סמכותי, אחד שיידע לסחוף אחריו ולהצעיד את העיר קדימה. "ירושלים חייבת ראש עיר כריזמתי", מציין בשיחה עם "כל העיר" גורם בעירייה שבקיא בפרטים. "זה לא יכול להיות אדם ללא רזומה עשיר וללא הצלחות. תפקיד ראש העיר הוא מורכב מאוד, יש בירושלים אתגרים מפה ועד להודעה חדשה ולכן בתפקיד לא יכול לכהן אדם שאין לו את הכישורים המתאימים. למועמדים שכבר הכריזו על ריצה לתפקיד, עם כל הכבוד ובלי להיכנס לשמות, אין את סל הכישורים הנדרש כדי לנהל את ירושלים. אולי אם ירכיבו מכולם מועמד אחד, הוא יעמוד בדרישות. לא סתם בליכוד ואפילו במפלגת העבודה מדברים על הצבת מועמד מטעמם. גם הם מבינים שמה שיש כרגע לא מספיק. זו גם הסיבה שיש רצון לפחות אצל חלק מהמגזר החרדי בעיר להציב מועמד לראשות העיר. כולם מבינים שעם המועמדים כיום הם יכולים לנצח את הבחירות".
אז מהם הכישורים הנדרשים לתפקיד ראש העיר? כריזמה ובולטות בשטח הם תנאי נדרש, כפי שציינו הפרשנים הפוליטיים, כשאל התכונות הללו הם מצרפים גם יכולות ניהול גבוהות, קשר למוסדות השלטון, נכונות לעבוד קשה ויכולת לתמרן בין המגזרים השונים שחיים בעיר.
"ראש העיר הבא של ירושלים חייב להיות מישהו מתוך מערכות השלטון, אחד שיידע איך להפעיל אותן לטובת ירושלים", מדגישה מועלם. "הצורך הזה בלט במיוחד לאור מה שקרה בשנתיים האחרונות בין ניר ברקת לבין משה כחלון. ירושלים צריכה ראש עיר שדלתות הממשלה נפתחות בפניו בשמחה".
הפרשן הפוליטי ליפשיץ מציין כי "התפקיד דורש עבודה קשה ויכולות גבוהות ביותר. צריך להיות איש ניהול מהמעלה הראשונה כדי שיידע לטפל בבעיות המרכזיות שניצבות בפני העיר ולצלוח את ההתמודדות עם הדמוגרפיה הלא פשוטה של ירושלים. צריך אדם שיידע לעשות משהו אמיתי עם כ-300,000 התושבים שחיים במזרח העיר, אחד שיוכל לפתור גם את הבעיות הפוליטיות שיש שם וגם את הבעיות המוניציפליות ומדובר בבעיות קשות. בנוסף, צריך לדעת לחיות ולהכיל את המגזר החרדי על כל גווניו ועל כל דרישותיו. גם זה לא דבר פשוט. וכמובן שיש את המגזר החילוני, שגם לו יש צרכים וגם לו יש דרישות ובעיות שצריך לפתור כמו עזיבת הצעירים. ירושלים זו לא עיר לעסקנים אלא עיר לפיגורות מהדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות. פרט לאתגרים השונים התפקיד דורש עבודה קשה כמעט מסביב לשעון. זה אומר לנהל את העיר מהשעה 5:00, צריך לבדוק שהזבל מנוקה מהרחובות ולהמשיך לעבוד עד אחרי חצות. זה לא תפקיד פשוט וצריך אדם שיידע לסחוף אחריו גם את העובדים וגם את התושבים".
הפרשן שלונסקי מסביר ש"לתפקיד ראש העיר צריך מישהו שיוכל לנהל את ירושלים כמו שצריך ובמקביל אחד שתהיה לו דלת פתוחה במשרדי הממשלה. הקשר עם הממשלה חשוב מאין כמוהו כי רק דרכו ניתן להביא עוד תקציבים ועוד כספים לפרויקטים בעיר. זו אגב, אחת התלונות העיקריות שלי נגד ניר ברקת. אני חושב שמאבקי הכוחות שלו מול שר האוצר משה כחלון פגעו גם בירושלים וגם בו. ראש העיר הבא יהיה חייב להתנהל בשיקול דעת הרבה יותר גדול בהתנהלות מול משרדי הממשלה. הוא צריך להיות אחד שמתקבל בשמחה במשרדים השונים. לכן אני סבור שירושלים צריכה דמות משמעותית, אדם עם כריזמה כי אחד כזה יתחבר במהירות לכל משרדי הממשלה, וזה נושא שהוא חשוב מאוד למעמד של ירושלים ולעתיד שלה".
שלונסקי מוסיף כי "ירושלים עיר קשה ומורכבת. יש בעיה גדולה עם כך שצעירים רבים עוזבים את העיר. בנוסף ישנה בעיה גם עם בעלי תפקידים בירושלים שבוחרים לא להתגורר בעיר. זה נושא שחייבים לטפל בו, בוודאי בגזרת משרדי הממשלה אבל לא רק. מוסדות גדולים בירושלים חייבים לדרוש מהעובדים שלהם להתגורר בירושלים או לכל הפחות בפאתי ירושלים. המצב כיום לא יכול להימשך. ראש העיר הבא יצטרך לדאוג לזה ביחד עם הממשלה, כי למרות מה שאומרים על העיר, יש בה הרבה מאוד מה לעשות. אני מחשיב את עצמי כצרכן תרבות כבד בירושלים ואני נהנה מאוד מהמגוון שהעיר מציעה. כדי לא ללכת לאיבוד ירושלים חייבת להשאיר בה את הצעירים וזה אחד האתגרים הגדולים שיעמדו בפני ראש העיר הבא. הוא יהיה חייב להראות להם חזון ועתיד טוב יותר. משהו שאני לא בטוח שהמועמדים הנוכחיים יכולים לספק".
מועלם מסכמת וטוענת כי הכדור נמצא בידיים של ראש הממשלה: "השאלה הגדולה כיום היא מה נתניהו יחליט. למפלגה כמו הליכוד, שהיא מפלגת השלטון, יש אינטרס לשים את היד על ירושלים ועל המועמד המנצח. זה יתרום לאווירה לפני הבחירות הבאות לכנסת, כי קרוב לוודאי שהבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו לפני הבחירות לכנסת. וכשבתל אביב אין סיכוי למועמד מהליכוד, אז מי נשארת? ירושלים, שהיא עיר דגל. כמו שאני רואה את זה, ראש עיריית ירושלים זה סמל, זה תקציבים, זה כוח – יש לתפקיד חשיבות ומשמעות. לכן יש דיבורים על מועמדים נוספים לתפקיד – השאלה היא – מה נתניהו יחליט?".
עד כמה סחיטים המועמדים לראשות העיר?
מה יעלה בגורל מימון המפלגות של סיעת ירושלים תצליח?
כפי שמציינת מועלם, לתפקיד ראש העיר לוטשים עיניים לא מעט דמויות מהזירה הפוליטית הארצית. כך למשל, רק השבוע התבטא ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) על רצונו להתמודד לראשות העיר. שי, לדבריו, ממתין לקבלת אישור ממוסדות המפלגה.
גם שר ירושלים ומורשת זאב אלקין (הליכוד), שהכריז בשבוע שעבר ב"כל העיר" שהוא נחוש להתמודד לתפקיד, ממתין להחלטה סופית של סיעת הליכוד, שכפי שציינה מועלם – את האישור הזה אמור לנפק ראש הממשלה נתניהו.
בנוסף אליהם, יש את סגן ראש העיר יוסי דייטש (יהדות התורה), שגם הוא הביע את רצונו להתמודד, אך גם הוא ממתין להכרעה של הסיעה שלו, אך בעיקר להחלטת האדמו"רים – וכפי שכבר פורסם ב"כל העיר" – מועמדות כמו שלו עשויה לטרוף את הקלפים.
רון לרמן
עופר ברקוביץ' סוחף ודומיננטי, אומנם עדיין לא כולם מכירים אותם אך מי שפוגש אותו מבין מי המנהיג הראוי לבחור בו