"מטרתנו להפוך את המקרא מתחום אקדמי אליטיסטי ומרוחק למקצוע משמעותי, רלוונטי ומעניין לתלמידי מדינת ישראל ולמתעניינים בתחום", אומר פרופ' דורון בר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות. "רצינו לחולל שינוי. בעינינו, הדרך בה מלמדים מקרא במוסדות אקדמיים אחרים אינה אפקטיבית ואנשים מצביעים ברגליים. המקצוע הלך לכיוון של חקר הספר, מה שמתאים רק למי שרוצה להיות חוקר. אבל מי שרוצה ללמוד על הספר עצמו ועל הרלוונטיות שלו עבורו כישראלי ויהודי; מי שרוצה ללמוד איך הספר נותן מענה לצרכים שלו כמורה, לא קיבל מענה באוניברסיטה. החידוש של מכון שכטר הוא בהכוונת הלימודים גם לנושאים שמעבר לטקסט, ונוסף על הקורסים העוסקים בביקורת המקרא ובפרשנות המקרא, יש לנו קורסים העוסקים בתנ"ך ושירה, תנ"ך ומוזיקה, תנ"ך וספרות, תנ"ך וערכים".
"הבנו שבגלל הדרך שבה מלמדים בדרך כלל את המקרא, התלמיד לא מוצא רלוונטיות בחומר הנלמד", אומר ד"ר ארי אקרמן, דיקן מכון שכטר. "חשבנו שאם אנחנו רוצים להחזיר את התנ"ך להיות נושא מעניין עבור סטודנטים ובעיקר סטודנטים חילוניים, שהלכו והתנתקו במשך השנים מלימודי המקרא, הם צריכים לראות בו גם משאב תרבותי, ערכי וזהותי ולא רק טקסט עתיק שנכתב לפני אלפי שנים. צריך לעשות את החיבור בין הישראלים לבין התנ"ך בצורה אחרת, רלוונטית לשנת 2018".
בהתאם לכך, תוכנית מקרא המחודשת לתואר שני במכון שכטר מגשרת בין האירועים המכוננים והדמויות המרכזיות שפעלו בארץ ישראל לפני אלפי שנים לבין התגבשות הזהות היהודית בעת החדשה. התוכנית עוסקת בקשר שבין התנ”ך לבין העם היהודי בארצו, לתרבותו העברית ולסביבה הערכית והחברתית הישראלית. במסגרתה, יעסקו הסטודנטים בתנ”ך, הן מהיבטים שונים של המסורת והן מפרספקטיבה ביקורתית.
לדעתכם, מה קרה פתאום שהחברה הישראלית איבדה את הקשר לתנ"ך?
"עד לפני כמה עשורים התנ"ך נחשב כטקסט מקודש עבור החברה הישראלית החילונית", אומר פרופ' דורון בר. "היה זה טקסט שכולם קראו בו ומצאו בו רלוונטיות לחברה הישראלית המתגבשת אחרי קום המדינה. בשנת 67', הרבה מאוד מהאנרגיה של כלל החברה הופנתה ליהודה ושומרון, לירושלים המזרחית ולאתרים הדתיים וההיסטוריים שנמצאו שם. יתכן שהחברה הישראלית בתקופה זו הרגישה שהיא צריכה פחות את התנ"ך כטקסט מאחד ומחבר". ד"ר ארי אקרמן מוסיף: "התנ"ך היה מרכיב חשוב בשפה המשותפת שאיחדה את העם, אבל אחרי 67' התנ"ך הפך להיות יותר ויותר טקסט מגזרי של הציונות הדתית ונתפס כשייך רק לו. מתוך האתוס הציוני, המגזר הזה התחבר לטקסט המקראי והתמקד בפן הלאומי־ציוני של ארץ ישראל השלמה המקראית. נוצרה כאן בעיה אמיתית, משום שהוא לא התייחס למכלול התנ"כי, שהוא גם ובעיקר טקסט עשיר מבחינת ספרותית, חברתית ודתית, וחלק ממורשת עולמית שעלינו להתגאות בה".
רואים בתנ"ך משאב תרבותי, ערכי וזהותי, הרלוונטי לשנת 2018 (צילום: באדיבות מכון שכטר
אז איך אפשר לחבר את לימוד התנ"ך לזמננו ולהפוך אותו למשמעותי ולרלוונטי עבור אנשים שונים בחברה הישראלית?
"אני חושב שחלק מהניתוק שרבים מאתנו חשים בו נובע מכך שהתנ"ך מזוהה עם אידאולוגיה מסוימת שלא כולם חפצים בה. התנ"ך הוא ספר מרתק, ספר הספרים, ויש בו כמעט הכול. חלק מהציבור רואה בו טקסט מקודש, חלק אחר רואה בו ספר היסטוריה וחלק רואה בו ספר שירה או ספר פילוסופי. כל אחד יכול למצוא בו משהו אחר ומשמעותי, ואצלנו במכון שכטר אנו מאפשרים להסתכל על הספר מזוויות רבות ושונות".
"אנחנו אחד המקומות האקדמיים היחידים בארץ שצועדים לכיוון שבו לא מלמדים רק את הספר, אלא גם ובעיקר את ההקשרים הזהותיים שלו; מה הוא אומר לנו כישראלים בשנת 2018 ומהי הרלוונטיות שלו להיום", אומר פרופ' דורון בר. "לאחרונה השתתפתי בפרויקט 929 וכתבתי יותר מעשרה מאמרים המראים את החיבור שבין התנ"ך לבין האקטואליה של ימינו. בתור ילד ירושלמי התעניינתי במרחב, במקומות ובאתרים, שהרשימו אותי מאוד. בעבר, גדולי דור כמו זאב וילנאי נהגו להשתמש בתנ"ך בתור ספר הדרכה שאיתו יצאו לשטח בכדי ללמוד על מקומות כמו עמק יזרעאל, עמק האלה, וירושלים המקראית וביקשו ולזהות את המקומות שבהם התרחשו האירועים הנזכרים שם. היום, כמעט שלא ניתן למצוא תופעות חינוכיות דומות, פרט מקרב הציבור הדתי לאומי. במאה השנים האחרונות יהודים במדינת ישראל עברו שינוי סוציולוגי כלפי התנ"ך. אנחנו נמצאים גם כעת בתהליך של שינוי ואני מקווה שהכיוון הוא כלפי מעלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך התוכנית תתרום להשגת המטרה?
התוכנית מיועדת למחנכים המעוניינים להעמיק את השכלתם בתחום ולמתעניינים בתנ”ך החפצים בהסבה מקצועית לתחום החינוך והוראת המקרא, אשר יובילו הוראת תנ"ך משמעותית, מחברת ועמוקה, כמו גם לאנשים מכל קשת החברה הישראלית החפצים להכיר את התנ"ך על היבטיו השונים. בתוכנית ילמדו מרצים מתחומים כמו מקרא, מחשבת ישראל, ספרות, אמנויות, היסטוריה וארכיאולוגיה, וכן אנשי רוח – סופרים ואינטלקטואלים מובילים בעלי נוכחות ציבורית משמעותית בחברה הישראלית. כל אחד מהם יתרום את הזווית הייחודית שלו לשיח הפורה והרלוונטי הטמון בספר הספרים.
לפרטים נוספים:
[email protected]
0747-800-700
תגובות