כמעט בכל בית בישראל מחוברים בימים אלה לטלוויזיה ועוקבים באדיקות אחר משחקי המונדיאל בקטאר, במיוחד באלו שבהם משתתפים הכוכבים הגדולים דוגמת מסי, ניימאר אמבפה ואחרים. אך למרות הציפייה שמי שצופה בספורט גם עושה ספורט, בפועל מעט מאוד אנשים מצליחים להרים את עצמם מהכורסה ולהפוך את הספורט לאורח חיים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בקריה האקדמית אונו מבקשים לשנות זאת. בשלוחה הירושלמית של הקריה האקדמית מציעים מסלול B.A בחינוך וחברה עם התמחות בספורט, שמבקש להפוך את העיסוק בספורט למקצוע, להוביל שינוי חברתי באמצעות ספורט ולהדגיש את מקומו של עולם הספורט כגורם מרכזי בחינוך וניהול.
"החינוך היום, מעבר לכך שהוא מקצוע מרכזי וחשוב לכולם, מתחבר לכל עולם הספורט", מסביר יורם מנחם, מרצה לתואר ראשון בחינוך וחברה בהתמחות בספורט באקדמית אונו, ומי שברזומה שלו שנים רבות כמורה לחינוך גופני בבית הספר בויאר וכמאמן כושר של הפועל ירושלים בכדורסל. "באיזשהו מקום, האקדמית אונו הרגישה שברגע שהיא תיתן למורים את הכלים בהבנה הגופנית, הוא תוכל ליצור אצל המורה את החיבור בין הגוף לנפש, ובתוך המסלול הוקם מסלול לתואר ראשון בחינוך, שכולל התמחות בספורט. הספורט היום הוא אחד מארבעת המקצועות המובילים בעולם. בעולם המערבי הספורט הוא אורח חיים. לצערי, אצלנו בישראל הספורט הוא עדיין תחביב ועדין לא מרגישים מהפכה בבתי הספר וכמעט בשום מקום".
ומהי הבשורה של האקדמית אונו?
"הבשורה היא שהמורים יוכלו לרכוש את התואר בחינוך לצד התמחות בחינוך גופני. במהלך התואר הסטודנטים לומדים נושאים של ניהול, פיזיולוגיה, הבנה רחבה בתוך הספורט, היסטוריית הספורט, דבר שמאפשר למי שרוצים בסוף התואר לעשות השלמה ולהיות מורים לחינוך גופני, להתפתח בתחום לתארים שניים בניהול ספורט, שיווק ספורט ונושאים הקשורים לפסיכולוגיית הספורט".
לדברי מנחם, הקרדיט על הקמת ההתמחות שייך לשלושה אנשים: פרופ' אבי מויאל, ראש התמחות ספורט ומרצה בכיר, עדי ביכמן מנהלת תחום ספורט בבית הספר לחינוך וחברה בפקולטה למדעי הרוח וחברה, וניר פס, שאחראי על השלוחה הירושלמית. "השלישייה הזו דחפה והרימה את התחום לרמה מאוד גבוהה, והם כל הזמן יוזמים ומסתכלים קדימה, רואים את התמורות והשינויים ובהתאם לכך מגיבים", אומר מנחם, ומספר שהפידבקים של הסטודנטים לא מאחרים להגיע: "הם מאוד נהנים, ואחוז לא קטן מהם ממשיך לתואר שני. אני הייתי מהראשונים שהתחילו את הפרויקט הזה, והיום זה פרויקט אחר לגמרי, פרויקט שנותן העשרה מאוד מכובדת לסטודנטים ופותח בפניהם אופקים מאוד גדולים".
מנחם, שבמשך 31 שנה, היה מורה ומחנך, מכיר מקרוב את תחום החינוך. "מאוד מרגש אותי להיות חלק מתוך פרויקט חינוכי שהאקדמית אונו הקימה. אני חושב שהחינוך צריך להיות הדבר המרכזי במדינה, מעל הכל. צריך לתת לחינוך את כל המשאבים והכלים ולפתח את התחום כל הזמן. אני מרגיש שהמסלול בכיוון הנכון ובדרך הנכונה, וזו פריבילגיה לאיש חינוך להתמחות בחינוך לספורט".
מה קורה בעולם המערבי מבחינת החינוך לספורט?
"שיעורי הספורט בעולם המערבי נעים בין שלוש לשש שעות. בסקנדינביה המורים גדלים לתוך תרבות הספורט, להבדיל ממורים בישראל. אצלנו לא נותנים לספורט את הסדר הנכון. בפינלנד החינוך גופני נחשב לאחד משלושת המקצועות הכי חשובים, ויש בתי ספר בעולם המערבי שאתה חייב להשתתף בחוגי חינוך גופני אחר הצהריים, כי זה חלק מהציון שלך. העולם מבין שהתחום הגופני מנהל את החיים, ואני מאמין שזה יקרה גם אצלנו. האקדמית אונו חושבת צעד קדימה, ולכן שילבה במסלול החינוך התמחות בחינוך גופני, בשביל לייצר אצל אנשי חינוך את הזיקה היותר גדולה לספורט".
רוצים להישאר מעודכנים?
בקריה האקדמית אונו ניתן להתמחות בתנועה לגיל הרך, יש מגמת פילאטיס ומגמת חדר כושר וכושר גופני, ובסיום הלימודים הסטודנטים מקבלים תעודת מאמן. מי שמעוניין יכול בסיום הלימודים לעשות השלמה למורי ספורט. "בסיום הלימודים הידע של הסטודנטים שלנו גבוה משל הרבה מאמנים וזה פותח בפניהם אפשרויות רבות", אומר מנחם.
המונדיאל ותחרויות הספורט גורמים לאנשים לעשות יותר ספורט?
"זה גימיק נחמד. יושבים, צופים בטלוויזיה, אבל זה לא מה שיגרום לילד לקום מהכורסה ולעשות ספורט, כי זה לא בתרבות שלנו. המהפכה תקרה כשמערכת החינוך תיתן לזה במה. וכן. קורות מהפכות ספורט בישראל, יש מהפכה בצבא ומהפכה מגיל 30 ומעלה. חדרי הכושר מלאים ואנשים עושים פילאטיס. מדברים על כך ש-30 אחוז מהאוכלוסייה בישראל עושה ספורט, אבל אצל הילדים אנחנו עדיין לא רואים שינוי, ולכן המסלול של אונו יצמיח מנהלים, מנהלי מתנ"סים ואנשי חינוך, שכבוגרי אונו תהיה להם אוריינטציה גופנית של איש חינוך, ואין ספק שזה יעלה את המודעות וידחוף לחינוך את תחום החינוך גופני".
תגובות