מחקר במכללת להנדסה: ניסוח מתמטי לבעיית האושר

האם התשובה לאושר שלנו נמצאת במספרים? כך לפחות טוענת עדן סיבוני, בוגרת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול בעזריאלי, המכללה אקדמית להנדסה ירושלים, שמציעה בפרויקט הגמר שלה פתרון מתמטי לשאלה המעסיקה את כולנו, כנראה.

סיבוני, עתודאית מירושלים בת 23, היא אחת מתוך 45 בוגרים ובוגרות המציגים החודש את פרויקט הגמר שלהם. היא מסבירה ש"כמהנדסי תעשייה וניהול האחראים להביא תהליכים אל האופטימום תחת אילוצים, המחקר הוא ניסיון להביא את האושר לאופטימום, על ידי שימוש בכלים מתמטיים".

המחקר, בהנחיית ד"ר גבי פינטו, מתאר שלושה מרכיבים לאושרו של אדם: נקודת אושר ראשונית קבועה (גנטיקה), נסיבות חיים (גיל, בריאות, הכנסה ועוד) ופעולות מרצון, או בחירות שאנו עושים. מאחר שקשה יותר להשפיע על שני המרכיבים הראשונים, התמקד המחקר בפעולות מרצון שאנו מבצעים. פעולות אלו חולקו לשניים: לרמת ההשקעה בהנאוֹת ולרמת ההשקעה במשמעות.

סיבוני ניסחה סקר לטובת המחקר, שעליו ענו 530 איש בטווח הגילים 18-74. מניתוח התוצאות עולה כי בישראל אין הבדל באחוז האושר בין גברים ונשים. המחקר טוען כי בגיל 18-33 השקעה בהנאות תניב יותר אושר; בגיל 34־49 השקעה בדברים בעלי משמעות – זוגיות, ילדים, חיפוש משמעות רוחנית וכדומה – תעשה זאת, מבלי להזניח את הנאות החיים; בגיל 50־74 השקעה במשמעות, בנכדים ובמשפחה היא זו שתניב את האושר המרבי.

עוד מצא המחקר כי בגיל 34־49 פעילות גופנית תורמת לאושר, וצפייה במסכים פוגמת בו; בגיל 18-33, לעומת זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת בעקבות צפייה במסכים, על פעילות גופנית או על פעילות קהילתית; בגיל 50-74 נמצא כי פעילות קהילתית היא זו התורמת לאושר.
בשורה מעניינת נוספת שעלתה מהמחקר היא שבניגוד למחקרים עולמיים, סיבוני לא זיהתה במחקרה מגמה לפיה החל בגיל 18 מתרחשת ירידה ברמת האושר, עד לנקודת שפל בגיל 50.

לדברי ד"ר רוני הורביץ, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה: "בשנים האחרונות גילינו שהבוגרים שלנו משתלבים לא רק במקצועות ה'קלאסיים' של הנדסת תעשייה וניהול, אלא גם בתפקידים חדשים כגון אנליסטים, אנשי שיווק באינטרנט, מנהלי מוצר, מנהלי זירות מסחר וזירות פרסום באינטרנט ועוד. מתברר שהעולם החדש זקוק לאנשים עם הכשרה, הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום העסקי. המכללה מתאימה היום את תוכנית הלימודים כדי שבוגריה ישתלבו היטב בשוק העבודה ויעמדו בדרישותיו החדשות. המחקר העוסק באושר אינו נתפס במבט ראשון כקשור לתעשייה וניהול, אך במבט מעמיק אנו מגלים שהכלים האנליטיים של התחום תורמים למחקר".