"ירושלים מוכיחה שוב ושוב כי מערכת החינוך המגוונת בה, היא עוגן איתן שהולך ומתעצם. אני גאה במערכת הנפלאה שמשתבחת עם השנים וממשיכה להוביל ולהביא להישגים מרשימים, בזכות לימוד מעמיק, מודלים חכמים וחדשנות… אנו, בעיריית ירושלים, עוסקים כל העת בדרכים לחיזוק מערכת החינוך, מתוך תפיסה שהדור הצעיר הגדל כאן, הוא עתידה של ירושלים". הדובר – ראש העיר משה ליאון, שאמר את הדברים לאחר פרסום רשימת התיכונים המצטיינים בישראל לשנת הלימודים תשפ"ד.
הרשימה, שפורסמה על ידי משרד החינוך ביום שני האחרון, כוללת 338 תיכונים מרחבי ישראל. 21 מהתיכונים המצטיינים – מירושלים, המספר הגבוה ביותר מבין כל ערי ישראל. סיבה לגאווה. נכון? אז זהו, שלא בטוח.
ראשית, יצוין כי בשנת הלימודים תשפ"ג היו מירושלים 23 תיכונים מצטיינים. בשנת הלימודים תשפ"ב – 25 תיכונים מצטיינים מירושלים. זאת ועוד – מבחינת רשימת בתי הספר המצטיינים עולה תמונה עגומה באשר לחינוך הממלכתי בירושלים. בשלוש השנים האחרונות נרשמה צניחה של 50 אחוז במספר התיכונים המצטיינים מירושלים שמשתייכים לחינוך הממלכתי – בשנת הלימודים תשפ"ב היו 12 תיכונים כאלו, ואילו בשנת הלימודים האחרונה (תשפ"ד) רק 6.
בין המוסדות שנעדרים השנה מהרשימה – כמה מהתיכונים המובילים ביותר בעיר: בויאר, הגמנסיה העברית, זיו, יאס"א ואחרים. אז מה קורה לחינוך הממלכתי בירושלים? והאם יש קשר בין העובדה שהחינוך הממלכתי בעיר מתכווץ מבחינה מספרית וגם מבחינת התקצוב שמושקע בו?
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "משרד החינוך בוחן את בתי הספר על פי קריטריונים איכותניים וכמותיים. לאחר שיקלול הנתונים, נקבעים בתי הספר המצטיינים שעשו שינוי לטובה במהלך השנה. הרשימה מבטאת את השיפור הכללי שבתי הספר עשו ביחס לשנה קודמת, בכלל הקריטריונים הנבחנים. כלומר, לבית ספר שהצטיין בשנה אשתקד, קשה יותר לקבל הצטיינות בשנה העוכבת.
"בירושלים ישנם בתי ספר איכותיים ומצוינים רבים, אך ייתכן שחלקם ייכנסו לרשימה בשנה מסויימת ובשנה אחרת לא. עובדה זו, מוסברת גם בצמיחה, בהתפתחות ובתחרות הבריאה הקיימת בין בתי הספר בעיר, הנובעת מההשקעה העירונית הרבה. אנו גאים במוסדות שנכנסו לרשימת המצטיינים, ורואים בכך הוכחה חיה לצמיחה, לשגשוג ולהתפתחות המתמדת של מערכת החינוך הירושלמית. אנו בטוחים כי המוסדות אשר לא נכנסו השנה לרשימה, פועלים לשיפור מתמיד וחתירה למצוינות ללא קשר להופעה ברשימה כזאת או אחרת.
"עיריית ירושלים מטפחת ומשקיעה בבתי הספר מכלל האוכלוסיות בעיר ומעודדת מצוינות בכלל בתי הספר בעיר. העירייה תמשיך להשקיע במערכת החינוך העירונית ובמגוון התוכניות החדשניות שבה, במטרה לשמור על מעמדה כמערכת החינוך הגדולה והטובה בישראל".
לרשימת התיכונים המצטיינים בשנת תשפ"ג
לרשימת התיכונים המצטיינים בשנת תשפ"ב
לרשימת התיכונים המצטיינים בשנת תשפ"א
רשימת בתי הספר המצטיינים בירושלים בתשפ"ד:
* ליד"ה – ממלכתי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* פלך בנות – ממלכתי דתי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* תורני לבנות ב.שולמית – ממלכתי דתי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* ישיבה תיכונית תורה ומדע – ממלכתי דתי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* תיכון תורני ע"ש אמתי – ממלכתי דתי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* ארץ הצבי – רמה 1 – ממלכתי דתי – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* אוהל ברכה – חרדי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* סמינר בית יעקב – חרדי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* אולפנת תהילה – חרדי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* עתיד עטרת חן – חרדי – רמה 1 – תגמול למורים: 9,453.28 שקלים
* אולפנת צביה ירושלים – ממלכתי דתי – רמה 2 – תגמול למורים: 7,089.96 שקלים
* תיכון גבעת גונן – ממלכתי – רמה 2 – תגמול למורים: 7,089.96 שקלים
* תיכון יד ביד – ממלכתי – רמה 2 – תגמול למורים: 7,089.96 שקלים
* אולפנא תורנית חורב – ממלכתי דתי – רמה 3 – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* נוות ישראל – חרדי – רמה 3 – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* אולפנא ת. לאומניות – ממלכתי דתי – רמה 3 – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* המרכז הישראלי למצוינות בחינוך – ממלכתי – רמה 3 – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* מקיף קשת – רמה 3 – ממלכתי – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* בית חנה – רמה 3 – ממלכתי דתי – תגמול למורים: 4,726.65 שקלים
* הימלפרב – רמה 4 – ממלכתי דתי – תגמול למורים: 3,544.97 שקלים
* אולפנת בנ"ע פסגת זאב – ממלכתי – רמה 4 – תגמול למורים: 3,544.97 שקלים
ששי
בונים על הקרן החדשה
וזה מה שהתלמידים שההורים לא זרמו איתכם
שמעון
באמת מעניין מה קורה לנוער הממלכתי בעיר..
והאם עדיף באמת בית ספר יותר שמרני?….
שאולה
המסקנה החינוך הממלכתי איבד את דרכו וחייב לחזור לאותם ערכים מהעבר לימודי הסטוריה יהדות ספרות ותנך
Da
ואולי הקריטריונים לקבלת תעודת הצטיינות הם גמישים ותואמים את האג'נדה החינוכית של ממשלת ישראל. היתכן שתיכונים מהם בוגרים המאיישים לאחר מספר שנים את מוסדות ההשכלה הגבוהה, לא נכללים ברשימה ומוסדות מהם יוצאים שוחטים, משגיחי כשרות ורבני שכונות, מקבלים? סתם שאלתי.
יוסי
המרכז הישראלי למצויינות זה יאסא, תעשו שיעורי בית. וחוץ מזה זה אכן מדד של שיפור מול שנה לפני כן, לא מצויינותאבסולוטית ולכן שימוש לא נכון וצהוב בנתונים.
יל
בושה, שנים כבר בתי ספר ממלכתיים דתיים וחרדים מקבלים הצטינות בעוד שבתי ספר מעולים ממלכתיים לא מקבלים. מריח מסריח ביותר ומראה על שחיתות שקיימת בהחלטה מי ה"מצטיינים"!!!
ירושלמית דור 4
כותב התגובה הראשונה משנן את ערוץ 14.מה הקשר בין מחט לשחת??
תגובות אחרות גם נטפלות לפוליטיקה.האמת הפשוטה צריכה להיכתב ולהיאמר- נטישת משפחות את העיר+ היעדר השקעה בציבור ציוני יצרני.
שיטת החישוב
שיטת החישוב בודקת בצדק התקדמות ולא הישגים ברגע נתון . כך בית ספר חרדי שמכניס בגרות בהדרגה יעבור מאפס להצטיינות . בית ספר ששיפר מאוד הישגים מ 70 ל 80 יקבל פרס לפני בית ספר שעומד על 81 . זו צורה נכונה לתגמל וחבל שכותב לא קרא את התקנות והקריטריונים .